סתם יום של חול?

m i t a l y

New member
סתם יום של חול?

מצאתי את עצמי עומדת בשני מצבים שלא הכרתי: שהורי בוכים... הורי בכלל, השתדלו שלא לבכות לידנו, ואם כן, הם היו הולכים הצידה... שלא נראה. היום בבוקר אמא שלי מתקשרת ומספרת לי בגרון שנוק שבעלה בבית חולים, סובל מכאבים בחזה. לרגע היא נעצרה. הבנתי שהיא בוכה. הדמעות שלי עלו וגם אני התחלתי... נשמתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי שאני צריכה להיות חזקה בשביל אמא שלי, אחלתי לה ש"תחזיק מעמד" ותעדכן אותי מה קורה (היא ביקשה שלא אגיע לביה"ח).... אני זוכרת בהלוויה של סבי, שראיתי את אבי ממרר בבכי. מעולם לא ראיתי אותו בוכה. היה לי מאוד קשה. היה לי יותר קשה לראות את אבי שבור מאז עצם המחשבה שסבי הלך לעולמו. מכינה את עצמי ליום שישי - אנחנו עולים לקבר - יום ה-30 למותו. איך זה אצלכם? האם הוריכם בכו על ידכם?
 
אצל אמי בכי היה סוג של נשק.

כשלא יכלה להתמודד (בויכוח עם אחד מבני המשפחה, למשל) או שנעלבה, היתה מיד בוכה. הבכי הפריע לי לא בגלל שמדובר באמא שלי, אלא בגלל התחושה שהיתה לי שהיא משתמשת בבכי ככלי לאכיפת רצונה באופן לא הגון.לאחרונה אמרתי לה את דעתי על הדרך שבה היא רותמת את הבכי למטרותיה, וראו זה פלא, בזמן האחרון לא ראיתי אותה בוכה. אבי היה אדם מאוד עצור ומאופק ומעולם לא ראיתי (וגם קשה לי לתאר שזה קרה) אותו בוכה.
 

pf26

New member
לא זוכרת בכי

אבי בוגר לינה משותפת מהנוקשות שהיו בתחילת הדרך, לא חשף רגשות מעולם. אימי נהגה להתלונן ולספר כמה היא אומללה, אבל לא לבכות. גם לי קשה לבכות מדברים רציניים שקשורים אלי. אני בוכה בסרטים או מספרים או מסיפורים של חברים, אבל על דברים כואבים שקשורים ישירות אלי - קשה לי לבכות. החלמה מלאה ומהירה לבעל של אימך ו
לקראת יום שישי.
 

mich78

New member
../images/Emo7.gif

לגבי אימי - בכתה המון לידי לא הסתירה ולרוב האשימה אותי בדמעות את אבי ראיתי בוכה בלוויה של סבי (זל) היה מוזר לראות את האיש הזה נשבר ובוכה לגבי - שנים הייתי בוכה מכל שטות שנים הייתי בוכה בכדי שאוכל לדבר בשנים האחרונות הבכי מתתמעט ורק שאני ממש עצבנית או מתסכלת אני בוכה
 

49צהוב

New member
נערה הייתי וגם זקנתי

ולא ראיתי דמעה על עינו של אבי או ל אימי כמו PF26 גם אני עברתי מסלול של הקשחה בלינה המשותפת, בה דמעה נחשבה כחולשה ואולי הדור של הורינו , שכבר ראה הכל וחווה הכל,והתבגר בטרם עת במלחמות... ואיבד חברים והורים... לא יעצור כדי לבכות ... ראיתי שכנה קוברת את בנה הצער ולא מזילה דמעה, ונשים קוברות את בעליהן וממשיכות בחייהן- כאילו (בחיצוני) לא ארע דבר...
 
למעלה