שלי שלי שלי
New member
סתם חדשות
שי-לי שלי בת 3 וחצי חודשים, נולדה כאמור פגית, מתפתחת יפה. יש לה רגישות יתר בפה, הרופאה אמרה שזה בגדר הנורמלי אצל פגים. אבל זה מפריע לה לינוק (וגם קצת לאכול מבקבוק ולמצוץ מוצץ) אז אני שואבת, הפסקתי לנסות לתת לה ציצי, לצערי. אבל אני מאכילה אותה קרוב אלי ובמזון הטוב ביותר בעולם - חלב של אמא. אני עומדת בכמויות והיא לא מקבלת תוספות אחרות. כולם לוחצים עלי "לא להיות קיצונית" ולתת מידי פעם תחליף, כי עיניין השאיבות מגביל כשיוצאים וצריך גם לשאוב וגם להאכיל וזה מסרבל את כל היציאה. וכשמישהו רואה אותי מהצד הוא לא מבין למה אני מתעקשת על כל ה"מלחמה" הזאת. אני לא נכנעת, שיקפצו לי כולם! אז לוקח לי יותר זמן,אז יותר קשה לקום בלילה גם לשאוב גם להאכיל וגם לשטוף את חלקי המשאבה...אז מה?! חיוך אחד של הקטנה וחוזרת לי כל האנרגיה והחשק.
שי-לי שלי בת 3 וחצי חודשים, נולדה כאמור פגית, מתפתחת יפה. יש לה רגישות יתר בפה, הרופאה אמרה שזה בגדר הנורמלי אצל פגים. אבל זה מפריע לה לינוק (וגם קצת לאכול מבקבוק ולמצוץ מוצץ) אז אני שואבת, הפסקתי לנסות לתת לה ציצי, לצערי. אבל אני מאכילה אותה קרוב אלי ובמזון הטוב ביותר בעולם - חלב של אמא. אני עומדת בכמויות והיא לא מקבלת תוספות אחרות. כולם לוחצים עלי "לא להיות קיצונית" ולתת מידי פעם תחליף, כי עיניין השאיבות מגביל כשיוצאים וצריך גם לשאוב וגם להאכיל וזה מסרבל את כל היציאה. וכשמישהו רואה אותי מהצד הוא לא מבין למה אני מתעקשת על כל ה"מלחמה" הזאת. אני לא נכנעת, שיקפצו לי כולם! אז לוקח לי יותר זמן,אז יותר קשה לקום בלילה גם לשאוב גם להאכיל וגם לשטוף את חלקי המשאבה...אז מה?! חיוך אחד של הקטנה וחוזרת לי כל האנרגיה והחשק.