סתם התחשק לי לשתף

סתם התחשק לי לשתף

מזג האוויר שבחוץ לא ממש תורם למצב הרוח, אבל כמו תמיד מנסים להתעלות מעל...... אני עוד שנה בת 30 ועדיין מחפשת את עצמי. אני כל כך מתוסכלת, רוב האנשים בעלי מקצוע וכיוון, ואני עדיין לא מוצאת את העבודה הקבועה שתפרנס אותי ואת בן זוגי. למרות הפידבקים החיוביים מהסביבה אני לא באמת מצליחה לראות את הטוב שבי וכל מה שבא לי לעשות הוא לברוח לאי בודד ושפשוט ישכחו שאני קיימת. אני ממש רוצה למצוא את הנתיב הנכון, הפסיכולוג שפניתי אליו להכוונה מקצועית אמר שאני טובה במה שאני עושה. יופי, בשביל זה באתי אליך?! אם הייתי רוצה לקבל אישור לא הייתי משלמת לך XXX שקלים, הייתי יכולה להגיע לזה לבד..... אני כרגע בלי עבודה, כבר 4 חודשים, לא מצליחה להתחבר לשום הצעת עבודה קיימת, וגם הן אפפפעס לא באות בקצב. אין לי כוח יותר!!!! למה אי אפשר שפעם אחת זה יסתדר כמו שצריך?! הייתי חייבת לשפוך, תודה על המקום.
 

kzzz

New member
....

כמה שזה קשה לעשות את זה כרגע בשבילך אבל תנסי להיות אופטימית, תנסי לראות את הדברים החיוביים שקיימים בחיים שלך ולהנות מהם, וגם תזכרי שבחיים יש תקופות... ו עוד משהו מניסיון אישי -- תמיד השעה הכי חשוכה בלילה היא לפני השחר!! תזכרי זאת והיי חזקה כדי להתגבר על תקופות פחות יפות ולהגיע לתקופות יותר יפות כמה שזה נראה לא אמיתי -- תיהיה אופטימית!! מאחלת לך כל טוב והמון אהבה בחיים!!!
 

אורצוש

New member
מילקי, אפשר לתת זווית התבוננות..?

אמר לי חבר, מבוגר יחסית, שעושה עכשיו תואר לפני איזה זמן "כולם אומרים לי שביזבזתי עד עכשיו ת'זמן שלי..הם לא מבינים שהם ביזבזו- אני חייתי עד עכשיו.." נחת, ממי, תחיי את החיים שלך, לא של המסגרת שסביבך, מה בקצב שלך מה בזמן שלך. לפעמים צריך לשים בפה גבעול ולשכב על הדשא איזה זמן..תפרגני לעצמך.
 
התבוננתי אבל לא כל כך מסכימה

קשה, קשה מאוד לשכב עם גבעול בפה סתם ככה על הדשא. הסביבה שלוחצת, ראיונות העבודה הלא רבים שהמעסיקים תוהים מה בעצם עשיתי מאז שסיימתי לעבוד. הלוואי שהייתי מרגישה שאני יכולה לחיות ולהנות בזמן הזה וזה אולי באמת היה ככה בחודש-חודשיים הראשונים, אבל לצערי עכשיו אני מרגישה שאני רק שוקעת בזה יותר ויותר והבעיה היא שאני אפילו לא מצליחה לראות את הקצה של המנהרה הארורה הזו, שלא אני בכלל כריתי אותה...
לכם על הנסיון לעודד, כנראה שעד שלא יבוא המשהו האמיתי, אני לא ארגיש שדברים הסתדרו ....... אולי זה פשוט נועד להיות כך..
 

kzzz

New member
הי!

וואי תקשיבי את מה זה חייבת להתעודד... נראה לי שאת פשוט שוקעת בדכאון וזה טבעי וזה קורה לכולם, וזאת תקופה כמה שזה לא הגיוני נשמע עכשיו.. תתעודדי, איכשהו!! אולי תלכי לפסיכולוג או אפילו תפני לרופא משפחה, יש להם עובדים סוציאליים... שיעודדו אותך!!! את סתם נכנסת לבור באמת... וככה זה בדכאון!! קשה באמת לראות את קצה המנהרה!!! אבל אל תרימי ידיים!!!!! מאחלה לך כל טוב ושתקופה יפה תבוא כמה שיותר מהר!!!
 
למעלה