סתם התגעגעתי...

סתם התגעגעתי...

היי יאיר מה נשמע... anyway.. מובן לי שאני עוברת תקופה קשה מאוד.. תודה על התגובה, בהודעה שלא ירדה לפה, כתבתי שאני לא יודעת למה, ובטח גם אתה לא תבין, כמה אני אוהבת אותך. זה מוזר, ואולי לא, אולי כי כל מה שכתבת תמיד היה כל כך נכון, להדריך ולעזור, אני מודה לך, באמת. פשוט, רע לי. ממש רע. אין לי מושג ואין לי איך להסביר. את התשובות האחרונות קיבלתי ממיסטיק אייג´, הכל כל כך נכון וצודק, שזה פשוט מדהים, למרות שברוב ההודעות שלהם זה לא כל כך מתקשר לשאלה, תמיד יש איזו "נקודת אור" שמובן לי כבר שזו התשובה המדוייקת לשאלה. לא חשוב כל כך. אני פשוט לא יודעת מה לעשות... כואב לי כל הגוף, נפשית ופיזית, אני מרגישה לבד כל כך לבד. (עמדתי להגיד שאני לא יודעת למה) אבל בטח שאני יודעת, הקטע הוא שכל דבר ששואלים אותי התשובות הקבועות הן "לא יודעת" או "עזוב\י, לא חשוב." . וזה מעצבן את כולם, אבל אני פשוט לא יכולה להיפתח, כי אני בעצמי לא מבינה מה קורה לי, אני מתארת סה"כ את ההרגשה הכללית שלי , והאמת שאני צריכה את הסיבה, ואני יודעת שאיפה שהוא בפנים יש לי את התשובה, אבל אני לא מסוגלת , אני לא נפתחת אפילו לא לעצמי... ואני בוכה מכל דבר קטן, כל מה שמרגש אותי במובן של כאב אני בוכה, חברה שלי אתמול צעקה עליי בגלל שהפלאפון שלה היה אצלי והיא לא הבינה איפה הוא או משהו כזה.... רק מהצעקות שלה התחלתי לבכות, היא נבהלה מסכנה.. אבל לא נורא אני פשוט מתרגשת מכל דבר קטן, וזה כל כך לא מתאים לי וכל כך לא אני.. פשוט לא אני.. אוי אני אוותר על להציק לך.. אני אוהבת לכתוב פה גם אם אין לך כל כך את התשובות, מספיק שאתה יודע:) ככה כבר אני מרגישה טוב יותר:)) טוב אני אלך לי, שוב תודה, love you מאיה.
 
למעלה