סתם הרהורים...

סתם הרהורים...

יש תפיסה שאומרת שהכל לטובה. אולי אני צריכה לתפוס אותה את התפיסה הזו. ובמה דברים אמורים? כמה אנשים לא גמישים. שלשום סרבו לקבל אותי לראיון עבודה (לאחר שזומנתי אך הגעתי באיחור קליל). לא עזרו הסברים. אחר כך חשבתי שהכל לטובה כי יחס כזה יכול להעיד על ההמשך.... אתמול פגשתי בנאדם ממש במקרה בכניסה לבניין אחד, אדם שהרגיש לי שהוא עם נשמה טובה אך מסתבר שלא כך הוא. דיברנו ודיברנו וכשהגענו לנושא ילדים משפחה ובעל ולאחר שהבהרתי לו שאין לי את זה ואת זה ואת זה אבל יש לי 5 אהבות קטנות ומקסימות בבית (חתולי) הפכה הנשמה הטובה של האיש לנשמה לא טובה טעונה באנרגיות ובאמונות תפלות כגון - חתולים מביאים מזל רע ובגלל זה את לא ככה וככה וככה.... (אח איזה שטויות חשבתי לעצמי וכמה חשוך) כמובן שניסיתי להעביר לו את מהות אהבת החתולים ובעלי החיים שקיימת בי מגיל אפס. אבל נאדה. ואחר כך חשבתי כמה מצער לי לפגוש אנשים שעדיין חיים בתקופות חשוכות ואפלות כאילו אין חמלה בעולם כלפי כל יצור. ואביבה אתמול הסתכלתי בירח. כן היה ירח מכושף. הבעתי משאלות. עכשיו נחכה
 
בד"כ...

אנשים לומדים/מבינים דרך מה שהם עושים ולא דרך הסברים... ההתפתחות החשובה שלנו היא לא להפוך אותם ל" לנשמה לא טובה טעונה באנרגיות ובאמונות תפלות ..." בעיני עצמינו, כי אז אנחנו "סוחבים" את זה איתנו...וזו נקודה מאוד סיבייקטיבית שלאדם עצמו, שבו מדובר, אין שום קשר אליה... כדאי לעשות מקום גם לזה...זה קיים...נמצא...ישנו... וככל שנחשוב ש"זה לא בסדר"...כך נרגיש יותר רע... מותר לכל אחד מאיתנו להאמין במה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, מתי וכמה שהוא רוצה... ומותר גם מחר, או בעוד רגע אפילו...לחשוב בדיוק ההיפך... ואנחנו, תפקידינו כאן, הוא לדעת שזה נמצא, קיים, ישנו, חלק ממה שיש בחיים האלה, ואם זה לא מתאים לנו...אז זה לא אומר שזה חשוך... אנחנו חושבים/מתנהגום/חיים אחרת...וזה בסדר גמור... יכול להיות שבשביל אדם מסוים, נקודות הסתכלות אלה הן אור גדול... כי איננו יודעים, אף פעם, מה היה לפני כן... ככל שאנחנו עושים יותר מקום לאחרים, בלי לתייק, כך יש לנו יותר מקום בחיים שלנו... בסופו של דבר, כולנו הולכים בדרך, אותה הדרך, הדרך בחיים, וכדי לחיות, חיים באמת, צריך לאפשר לכל מה שמילה "חיים" אומרת... להיות....
 
למעלה