סתירות פנימיות

[TheHatter]

סתירות פנימיות

אני מחפש כבר די הרבה זמן, ולא תזיק לי קצת עזרה. נניח ואחרי שנים של חקירות עצמיות יצרתי לעצמי אידיאלים כאלה ואחרים, אך מאחר ויש לי עוד דרך ארוכה המשכתי הלאה וגיליתי שכדי להגיע לשלב הבא, אז בעצם כל מה שחשבתי עליו, לא נמצא בקטגורית ה"לא נכון" אלא עבר כבר ללא רלוונטי בכלל. עכשיו, מעולם לא היתה לי בעיה לזנוח דרך מחשבה שהבנתי שאינה נכונה, אבל הפעם כדי להגיע לשם, לאותה מדרגה הבאה, הדרך היחידה שאני רואה שאפשרית היא להיות כמה שיותר ... "מתאים" לצורה בה אני חושב עכשיו. זה די קשה להעביר את זה כי המסע שלי הוא לא באמת פנימה, אבל זה הדבר הכי קרוב שקיים. כל תובנה בעניין תתקבל בברכה.

 

[בדיחהקוסמית]

מה

אתה מחפש? ואיפה הבעיה?

סתירה פנימית היא כמו שני סוסים שקשורים לגוף שלך, וכל אחד מושך לכיוון נגדי, ואתה כמעט נקרע. אבל שני הסוסים הם לא אתה, הם תפיסות, אידיאלים, דרכים. אתה פשוט מזדהה איתם ונותן להם את הכוח. כוח-סוס

אכן, היגיון גובל בטירוף, אולי הפתרון הוא מקום שפוי מעבר להיגיון?

 

[hilabarak]

מאוד מובן החיפוש לך, הייתי בו שנים

עד שנפלה לי הבנה מאוד בסיסית - איזון. החוק היחיד שקיים בחיים להבנתי הוא, החוק הראשון של ניוטון - על כל כוח שתפעיל יפעל כוח נגדי. זה נכון לגביי כוחות פנימיים וחיצוניים כאחד. אם תרצה להיות שונה, יהיה לזה תועלת לערכך העצמי וחסרון לערכך החיצוני. אם תאמר תמיד אמת יהיה לזה יתרון לכאן וחסרון לכאן. אם תתן לרגש מקום זה יביא חוסר יציבות, אם תתו לשכל ל זה יביא חיים של מוות רוחני. זה נכון לגביי עבודה והגשמה וכולי. הגשמה אישית מלאה מצריכה וויתור בפרנסה אולי וכולי. מה הפיתרון ? איזון בין כל הגורמים. איך עושים זאת ? צריך להתנסות. ללכץ על הגשמה ולגלות את החסרונות ואז להתפשר ולגלות את החסרונות בפשרה - עד שלומדים לאזן בין הגשמה לפשרה. להגיד אמת ולראות שהיא פוגעת, לשקר ולראות שאתה זה שנפגע. להגיד חצי אמת ולגלות שזה לא רציני. לנסות לתבל קצת ולגלות שזה אולי יותר טוב. עד שמוצאים את האיזון האישי הספציפי שלך. אם תחפש אחר איזון אישי שלך (שלי בהכרח נמצא במקום אחר משלך), תוך הבנה שכל פעולה תתרום ותפגע בו זמנית. אז תמצא עצמך בחיים דמויי "קוביה הונגרית". אין פעולה שלא משפיע על משהו. אין יכולת לבנות צלע שכולה אותו צבע, בלי קודם להרוס צלע אחרת שכבר בנינו כולה מאותו צבע. אבל לאט לאט מתוך התנסות ולימוד מוצאים איך לפתור את הקוביה.

 

[irisadam]

תודה

כל כך יפה בעיני מה שכתבת. בהצלחה בהמשך הדרך. איריס

 

[TheHatter]

איזון

מאז ומעולם היה קיים אצלי. ואני לא אתחיל להתווכח על החוקים של ניוטון. אבל בכל מקרה, אני לא נמצא במצב שבו איזון הוא אפשרי. זה משהו כמו שיודעים שחייבים לדעת ללכת לפני שמתחילים לרוץ. אבל מה אם היה שלב אחרי ריצה, שלב שאומר שתנועה היא בכלל חסרת ערך?! ומה אם כדי להגיע לשם אתה חייב לדעת לרוץ הכי טוב? זה כמו תנועה במעגל. אתה יכול להסתכל על זה שמצד אחד בכל סיבוב אתה עובר מרחק מסוים עם מהירות מסוימת, בעצם היתה פעולה, אבל מצד שני אתה יכול להגיד שבעתם אתה מסיים באותו מקום, ככה שכל התנועה הזאת היתה מיותרת. זה להגיד שאדם יכול להיות מאושר (אף על פי שזה עדיין דורש הגדרה לפי דעתי), בעוד שחייה "נמוכה" יותר מבחינה אבולוציונית לא יכולה להרגיש אושר, אבל שוב, מצד שני מי אמר שאותו אושר הוא באמת אושר, ולא היה עדיף חוסר תחושה שמבחינות רבות זה הרבה יותר... מאושר? די מתסכל לנסות להעלות את זה בכתב כי כמו הרבה דברים בעולם זה עניין של קשרי גומלין שדבר אחד לא יכול לבוא ללא השני. טוב, אולי הסברתי את עצמי קצת יותר טוב (או עשיתי כאב ראש יותר גדול בשביל מישהו...)