סתירות בין רש"י לרש"י /לתורה-האומנם?
סתירה מס' 1-בריאת העולם: א.מצד אחד, רש"י על בראשית פרק א פסוק י"ד ד"ה יהי מאורות: "...וכן כל תולדות שמיים וארץ נבראו מיום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו..." -מכאן נראה שכל הבריאה נבראה כבר ביום הראשון, ומה שכתוב שביום שני/שלישי/רביעי/חמישי/שישי עשה הקב"ה כך וכך אינו אלא הצבת הברואים על מקומם. ומאידך נראה כך: ב. רש"י פרק א' פסוק ו' ד"ה יהיה רקיע: "יתחזק הרקיע, שאף-על-פי שנבראו שמים ביום הראשון, עדין לחים היו..." -מכאן משמע שדוקא שמים נבראו. שהיה לו לרש"י לכתוב ואף-על-פי דנברא הכל ביום הראשון... ג. על פי דברי ה' אל האדם ("פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בגדת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ ואת כל העץ...") נראה כי האדם נברא אחרי שהעולם כבר היה מתוקן ומוגמר. מה שאומר שהוא נברא ביום השישי ולא בראשון. סתירה 2- מה מותר לאכול? א. עיקר שפתי חכמים מפרש על רש"י בפרק א פסוק כט ד"ה "לכם יהיה לאוכל ולכל חית הארץ": מפורש מדבריו (=דברי רש"י) כי רק להמית ולאכול לא הרשה לאדם, אבל אם מתה מאליה מותר היה לו לאכול...." ב.מצד שני נרה ברש"י בנושא הציווי לנוח: פרק ט פסוק ג' ד"ה "לכם יהיה לאכולה": שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר, אלא ירק ועשב", ולכם..." האם עיקר שפתי חכמים לא ידע על הרש"י הזה...? לפי פרושו בא. צריך היה להיות כתוב:" לא הרשיתי לאדם הראשון להמית חיה"/לפחות "לא הרשיתי לאדם הראשון לאכול חיה", אבל הנוסח של לאכול בשר מורה בפרוש כנגד הפרוש של עיקר שפתי חכמים-שאדם הראשון יכל לאכול בשר של חיה שמתה מאליה. הדגשה לדבר במילים אלא ירק ועשב-דוקא ירק ועשב!-אבל בשר-אף של חיה שמתה מאליה-לא... אשמח לביאור.
סתירה מס' 1-בריאת העולם: א.מצד אחד, רש"י על בראשית פרק א פסוק י"ד ד"ה יהי מאורות: "...וכן כל תולדות שמיים וארץ נבראו מיום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו..." -מכאן נראה שכל הבריאה נבראה כבר ביום הראשון, ומה שכתוב שביום שני/שלישי/רביעי/חמישי/שישי עשה הקב"ה כך וכך אינו אלא הצבת הברואים על מקומם. ומאידך נראה כך: ב. רש"י פרק א' פסוק ו' ד"ה יהיה רקיע: "יתחזק הרקיע, שאף-על-פי שנבראו שמים ביום הראשון, עדין לחים היו..." -מכאן משמע שדוקא שמים נבראו. שהיה לו לרש"י לכתוב ואף-על-פי דנברא הכל ביום הראשון... ג. על פי דברי ה' אל האדם ("פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בגדת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ ואת כל העץ...") נראה כי האדם נברא אחרי שהעולם כבר היה מתוקן ומוגמר. מה שאומר שהוא נברא ביום השישי ולא בראשון. סתירה 2- מה מותר לאכול? א. עיקר שפתי חכמים מפרש על רש"י בפרק א פסוק כט ד"ה "לכם יהיה לאוכל ולכל חית הארץ": מפורש מדבריו (=דברי רש"י) כי רק להמית ולאכול לא הרשה לאדם, אבל אם מתה מאליה מותר היה לו לאכול...." ב.מצד שני נרה ברש"י בנושא הציווי לנוח: פרק ט פסוק ג' ד"ה "לכם יהיה לאכולה": שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר, אלא ירק ועשב", ולכם..." האם עיקר שפתי חכמים לא ידע על הרש"י הזה...? לפי פרושו בא. צריך היה להיות כתוב:" לא הרשיתי לאדם הראשון להמית חיה"/לפחות "לא הרשיתי לאדם הראשון לאכול חיה", אבל הנוסח של לאכול בשר מורה בפרוש כנגד הפרוש של עיקר שפתי חכמים-שאדם הראשון יכל לאכול בשר של חיה שמתה מאליה. הדגשה לדבר במילים אלא ירק ועשב-דוקא ירק ועשב!-אבל בשר-אף של חיה שמתה מאליה-לא... אשמח לביאור.