לזה הכוונתי כשציינתי את ההסטוריה של חז"ל
המשנה שהגמרא באה לפרש אותה, מונה את חגי היוונים והרומאים. והבריייתא והגמ' שבאו בעקבות זה, מנסים לתרץ את העובדה שליוונים היה לפניהם חג מאוד דומה לשלהם. אז כהרגלם הם מביאים צד אחד של הויכוח (הם מביאים תירוץ לבעיה שעלתה בלי לציין את השאלה, כאילו סתם הביאו סיפור). ליהודים לא הייתה כל מסורת. מסורות מ"אדם הראשון", "שלמה המלך" ו- "אנשי כנסת הגדולה" הם פיקציה. ולו מפני העובדה הפשוטה שחז"ל (סדר עולם דרבי יוסי) לא ידעו מי וכמה היו אבותיהם מלפני 200 שנה בלבד. התנאים לאחר החורבן סברו שבית שני (שהיה סמוך אליהם) עמד 420 שנה כשבפועל עמד יותר מ-600 שנה (הם הצמידו את דריווש השני לאלכסנדר מוקדון . כשלמעשה היתה ביניהם שושלת ארוכה של מלכים פרסיים. ובזאת הם סותרים הסטוריה כתובה של כמה עמים, ארכיאולוגיה מפורטת, ואחרון חביב - את התנ"ך בכבודו ובעצמו). לאנשים שמתיימרים להעביר מסורות מדוייקות זו פאדיחה שאין ממנה תקומה. עיין סוגיית התאריך העברי ו"מאור עיניים" לעזריה מן האדומים שהיה בימי מרנם הבית יוסף שהעלה את הסוגיה (כמובן שנודה והוחרם). בקיצור ההסטוריה המתועדת (חלקית) של חז"ל מתחילה מהחשמונאים. את כל מה שהיה לפני כן הם ניסו לשחזר מהמקרא ושמועות ולדאבונם (ולשמחתנו) מתברר שהם פיספסו בגדול. כדי לקבוע ואפילו לשער שהיה משהו אצל היהודים בתקופה מסויימת צריך למצוא כתבים או ראיות מאותה תקופה ולא טענות שלהם מתקופות מאוחרות יותר. כי כמו שציינתי הם נוהגים לנכס לעצמם הכל ולתארך כל דבר לאחור לתקופה מספיק רחוקה כדי שלא יערערו.