סשן טריגר

ילדונת~

New member
סשן טריגר

אנחנו מתיישבים אחד מול השניה
הוא שואל אותי אם המרחק הזה מתאים לי..
מעולם איש לא שאל אותי אם זה מתאים לי, נוח, נעים..
שכחתי שיש לי את הזכות לקבוע
שכחתי בכלל איך יודעים מה זה נעים ומה לא

כשאני מרחיקה את עצמי ממנו
הוא שוב שואל, ואיך עכשיו את יודעת שככה מתאים לך?
ואני לא מרגישה כלום

אני בוהה בנקודה בחדר, הכל מתערבב לי בראש
אני אבודה
אני לא מכירה את עצמי
אני לא מכירה את הגוף שלי
אני מנסה להתחבר
אבל מוצאת עצמי מנותקת מתמיד

אני מנסה להתמסר לתהליך
אני שומעת אותו מדבר ברקע
הכל נשמע לי מלמולים חסרי משמעות
אני מנסה להיות אני, אך משהו בי הופך
ילדה קטנה ואחוזת איימה...

יש הצפה ... יש עצירה... עוברים לדבר על משהו אחר
אני פה...
מוצאת את עצמי אוחזת בכסא ולא מסוגלת לעזוב..
במשך 3/4 שעה תפסתי תכסא בלי יכולת להרפות.
הגוף שלי קפא... ניתקעתי שם בחדר... כל כך רציתי להיעלם

מעולם לא הייתי עירומה בטיפול כמו עכשיו
 
להיות נקיה זה באמת מעמיד אותך חשופה מאוד

הרי ההתמכרויות למיניהן- הפרעות אכילה, סמים וכל השאר- כולן נותנות לך הגנות וחומות, שכשאת נקייה אין סביבך.
אני חושבת כמה זה מפחיד אחרי כל הזמן הזה,
אבל גם שמחה שיש מי שיעשה את זה יחד איתך,
ויש לך את המקום שבו ישאלו אותך את השאלות האלו,
שמגיע לך כבר שנים שמישהו ישאל.


גדול.
 
למעלה