"עיניים ללא פנים", סרט אימה פשוט מצוין.
"חלודה ועצם", סרט חדש. סרט טוב כשלעצמו.
"מחוברים לחיים" - כולם התלהבו, אני פחות, אבל גם בלי להתלהב ממנו אני חושב שזה סרט טוב.
אמלי, אם לא ראית עדיין.
אלכסנדר המאושר.
אני לא אוהב את הטריק של לשים-בתחילת-הסרט-סצינה מהסוף. מה זה מוסיף?
אני שונא את הכיתוב המיותר "מבוסס על סיפור אמיתי".
הסרט יותר מדי מתקתק.
לשים אותם בתור שני ניגודים מוחלטים (שחור ולבן? ברצינות?) זה כבר ישן.
והסרטון של השניים האמיתיים בסוף... בשביל מה? מה? מה זה מוסיף?
אבל זה עדיין סרט מאוד משעשע, וזורם. וקל להתחבר לדמויות. ורוב הזמן הוא עובד.