חשבתי שזה סרט שכבר ראיתי
אבל לפי התגובות הבנתי שמשהו פה מוזר ופתחתי את הקישור. אפילו לי זה היה קשה לצפייה... מעולם לא ראיתי דבר כזה וגם לא שמעתי על זה. בסין יש כל מיני טכניקות שלא ממש פופולריות במערב. סיבה אחת לזה היא שהמערביים לא מוכנים לספוג מה שהסינים כן. ראייה נוספת לכך היא שהמחטים בסין עבות יותר, שהסינים מכאיבים יותר בדיקור, אחרת זה לא נחשב בעיניהם יעיל, ושהם שותים את מרק צמחי המרפא בלי למצמץ. האם יש הבדל באפקטיביות של הדיקור? שאלת שאלה קשה, מכיוון שיש בדיקור הסיני הרבה דעות שונות, ואני לא יודעת אם יש אמת אחת. באופן אישי אני לא מאוד אוהבת את הדיקור שנעשה בסין מהרבה בחינות, ולפי דעתי הוא לא באמת אפקטיבי בחלק ניכר מהבעיות. אין פלא שלבעיות כרוניות פונים הסינים בעיקר לצמחי המרפא, ולדיקור הם פונים בעיקר בבעיות של שיתוקים, כאב אורטופדי ולמטרת הרזיה. במלים אחרות, במקרים רבים (ואני עושה הכללה כי סין גדולה ולא ראיתי את כולה ובטח שלא את כל בתי החולים והמרפאים שלה) הטיפול כפי שהוא נעשה בסין הוא סימפטומטי. מהבחינה הזו, הדיקור שנהוג במערב מושפע יותר ממטפלים שברחו מסין ועברו למקומות שבהם הם יכלו להמשיך בעבודתם. ברפואה הסינית העתיקה מטפלים עם מספר מאוד מצומצם של מחטים, ומנסיוני כמטופלת (לא למדתי את השיטה) זה עובד מצויין. ברפואה היפנית משתמשים בהמון מחטים אבל הדיקור מאוד מאוד עדין, וגם זה עובד מצויין. אני חושבת שבמקרים של שיתוקים, כמו אחרי שבץ למשל, מה שעושים בסין הוא מדהים. ראיתי ועקבתי אחרי מטופלים שהגיעו משותקים ויצאו אחרי שבוע במצב טוב יותר ועם תקווה לעתיד. בתחום הזה אני חושבת שאי אפשר להתחרות בהם בדיקור הפחות חודרני, אבל לא ראיתי דברים כמו בסרט. ראיתי שימוש בטכניקת התפירה בקרקפת, יש שעושים זאת במשך כחצי שעה, ויש שמשאירים מחטים ארוכות מאוד מושחלות בקרקפת למשך יום-יומיים.
