סרטי השבוע
- פותח הנושא ** רוזבד
- פורסם בתאריך
השבוע שלי
Premature. קומדית נעורים אמריקאית קלילה, חביבה וכיפית.
Besouro. דרמה ברזיליאית על אמן קפואירה צעיר בברזיל של ראשית המאה ה-20. משהו בפשטות ובאותנטיות שלו היה מאוד לטעמי. לא MUST, אבל בהחלט אפשרי למתעניינים.
Evil, 2003. דרמה שוודית מצויינת על נערים בפנימיה. משחק משובח ועלילה שלא לגמרי מאפשרת לצפות ב-100% לאן זה הולך. מומלץ מאוד.
Premature. קומדית נעורים אמריקאית קלילה, חביבה וכיפית.
Besouro. דרמה ברזיליאית על אמן קפואירה צעיר בברזיל של ראשית המאה ה-20. משהו בפשטות ובאותנטיות שלו היה מאוד לטעמי. לא MUST, אבל בהחלט אפשרי למתעניינים.
Evil, 2003. דרמה שוודית מצויינת על נערים בפנימיה. משחק משובח ועלילה שלא לגמרי מאפשרת לצפות ב-100% לאן זה הולך. מומלץ מאוד.
עוד כמה סרטים
Dear White People. דרמה קלילה על מתיחות בין לבנים לאפרו-אמריקאייים בקולג' אמריקאי. שם הסרט הוא שמה של תכנית רדיו שמשדרת בחורה אפרו-אמריקאית. בסדר, אפשר לראות, אפשר לוותר.
Miss Violence. סרט יווני המתאר את חייה של משפחה מרובת ילדים. סצינת הפתיחה היא מופת של קולנוע והסרט ככללותו טוב מאוד, אבל זו דרמה קודרת וקשה, קשה מדי בשבילי בשלב זה של חיי. נהייתי סיסי. לאוהבי קולנוע איכותי \ זר.
Out of the Furnace. דרמת מתח עם אוסף שחקנים משובח כגון וודי הארלסון, סם שפרד, ווילם דפו וכריסטיאן בייל. סרט סביר ביותר אבל הוא מספר סיפור שכבר סופר ולא באופן שמחדש או מצליח להפתיע. בסה"כ די מאכזב.
Dear White People. דרמה קלילה על מתיחות בין לבנים לאפרו-אמריקאייים בקולג' אמריקאי. שם הסרט הוא שמה של תכנית רדיו שמשדרת בחורה אפרו-אמריקאית. בסדר, אפשר לראות, אפשר לוותר.
Miss Violence. סרט יווני המתאר את חייה של משפחה מרובת ילדים. סצינת הפתיחה היא מופת של קולנוע והסרט ככללותו טוב מאוד, אבל זו דרמה קודרת וקשה, קשה מדי בשבילי בשלב זה של חיי. נהייתי סיסי. לאוהבי קולנוע איכותי \ זר.
Out of the Furnace. דרמת מתח עם אוסף שחקנים משובח כגון וודי הארלסון, סם שפרד, ווילם דפו וכריסטיאן בייל. סרט סביר ביותר אבל הוא מספר סיפור שכבר סופר ולא באופן שמחדש או מצליח להפתיע. בסה"כ די מאכזב.
הארי פוטרים בעיקר
uknown - מותחן פעולה סטדנרטי נוסף עם ליאם ניסן. סביר להעביר את הזמן.
 
הארי פוטר 3 (האסיר מאזבאקאן) - הפרק שהכי אהבתי בינתיים. לא מפתיע הודות לעובדה שבויים על ידי אלפונסו קוארון, בהחלט רואים את הנגיעות הסינמטיות שלו לאורך הסרט. גם היה הרבה יותר בוגר ביחס ל-2 הראשונים.
 
הארי פוטר 4 (גביע האש) - נחמד, העלילה הראשית הייתה קצת טיפשית (העבירו את הארי סרט שלם לנקודה מסויימת סתם כדי שיהיה סרט...).
 
הארי פוטר 5 (מסדר עוף החול) - ממלא את הזמן בעיקר.
uknown - מותחן פעולה סטדנרטי נוסף עם ליאם ניסן. סביר להעביר את הזמן.
 
הארי פוטר 3 (האסיר מאזבאקאן) - הפרק שהכי אהבתי בינתיים. לא מפתיע הודות לעובדה שבויים על ידי אלפונסו קוארון, בהחלט רואים את הנגיעות הסינמטיות שלו לאורך הסרט. גם היה הרבה יותר בוגר ביחס ל-2 הראשונים.
 
הארי פוטר 4 (גביע האש) - נחמד, העלילה הראשית הייתה קצת טיפשית (העבירו את הארי סרט שלם לנקודה מסויימת סתם כדי שיהיה סרט...).
 
הארי פוטר 5 (מסדר עוף החול) - ממלא את הזמן בעיקר.
nולה על הישרדות 6
New member
הטרילוגיה הסופית הכי טובה
מהתקופה האחרונה -
2014 - לחזור הביתה
הפעם רב האשף ימו ג'אנג נוטש את פלטת הצבעים שלו ומביא לנו סרט עם צבעים אפרוריים, כהים, לפעמים מודגשים וקשים, לפעמים קצת פסטליים. הניגוד הכמעט יחיד הוא השמלה האדומה הבוהקת של הבת כאשר היא רוקדת - זה מסמל תקווה שנגנזה. סין. בתקופת המהפכה התרבותית, גבר נלקח ממשפחה לחינוך מחדש. הסרט עוקב אחר המשפחה אחרי שהוא חוזר. ימו ג'אנג יודע לרגש במיוחד בסרטים "הפשוטים" שלו המערבים אנשים פשוטים - בד"כ מורה (גם כאן יש לנו מורה) וסיפור המערב את ההיסטוריה של סין וסיפור אנושי מפעים. סרט זה הולך במסורת הזו ומציג לנו דרמה עדינה ואוהבת ממדרגה ראשונה. אהבתי. מומלץ
2015 - אקס מכינה
כתבו על אינטלגינציה מלאכותית הרבה, ונעשו לא מעט סרטים. הדגישו את האינטלגנציה באמת, הדגישו את העליונות (ועקב כך על מנת שלא יהיו יותר מבני אדם הגבילו את תוחלת החיים - ראה בלייד ראנר), הדגישו את הרגשות (למשל אינטלגנציה מלאכותית של שפילברג), את האנושיות (איש המאתיים). ואפילו אהבה (היא). אך כאן יש לנו חידוש - הפעם מדובר על יצר ההישרדות. תוסיפו על זה שהאינטלגנציה מלאכותית היא מאוד חכמה - וזה מה שתקבללו בסרט זה. מומלץ
2014 - 20,000 ימים על פני האדמה
הסרט חוגג את יום ה20000 בחייו של ניק קייב. קודם כל אני חושב שמדובר בסרט דוקומנטרי - למרות שהוא לא בדיוק כזה. שנית אני חושב שמדובר בסרט למכורים של ניק קייב - למרות שהוא לא עשוי למטרה זו בלבד. שלישית זהו סרט "שיווקי" מכיוון שניק קייב היה שותף לכתיבתו, והוא מציג את עצמו איך שהוא רוצה להראות, ולא איך שהאחרים רוצים לראותו. הדברים האלו, למרות שהם מאוד מעניינים ומראים על כיוון מקורי של סרטים דוקומנטריים, בכל זאת הפריע לי, ושידר "עומק" שלא היה שם. המעריצים של קייב זוכים לראות כמה ראיונות שלו, כיווני עבודה עכשוויים וגם כמה קטעים מוזיקליים באולפן ואף בהופעה. הסיום עם ההופעה באולם האופרה בסידני הוא בומבסטי ונהדר. למרות שאני מחשיב את עצמי כחובב ניק קייב, מהסרט לא נהניתי. לאחרונה ניק קייב עבר טראומה אישית כבדה - בנו מת. אני תקווה שהוא ישכיל להתאושש מהאסון הכבד ולא ישקע בדכאון. טוב, זה מחוץ לסרט כמובן.
2015 - צ'אפי
מהבמאי של מחוז 9 הנהדר. לטעמי נופל ממנו, אך שווה בכל זאת. גם כאן מדובר ביוהנסבורג, ברחובות הפשע ובחבורות חלאת אדם עם נשק. רק הפעם השונים הם לא החייזרים ומנהל הפרוייקט המפקח עליהם, אלא הרובוטים המתכנת וחבורת פושעים. סרט על אינטלגינציה מלאכותית בסגנונו המיוחד של הבמאי. שווה
2015 - אבירים אחרונים
לא מספיק. ז"א הסיפור יכול להיות מסקרן, למרות שהוא די צפוי וסטנדרטי. אך הביצוע לא משהו. הדבר המסקרן ביותר הוא שהסיפור הוא בבירור סיפור סמוראי, אך הצוות כולל יפנים אסיאתים שחורים ולבנים - וממוקם היכן שהוא המריח כאירופה - טרנסלווניה או בסביבה. המרק הזה מראה גלובליזציה עם קריצה. אפשר לוותר.
2015 - מהיר ועצבני 7
אקשן עם הרבה קיטש וקלישאות. האמת שבקלות אפשר להעביר את הסרט לתחום האנימציה - למשחק אמיתי אין כאן מקום - והמשחק גם ייראה זר באוסף סטראוטיפים שעל המסך. שווה לראות את הסרט בזכות 2 סצנות - כמובן עם מכוניות - האחת סצנת גניבת המכונית באבו-דאבי, והשנייה מרדף המכוניות בהרי הקווקאז באזרביג'אן - סצנת אקשן מהממת ומהנה ברמות.
2013 - מפריח היונים
עפ"י סיפרו של אלי עמיר - שכנראה הרבה יותר טוב מסרט. הסרט אמור להתרכז בתקופה של יציאת יהודי עירק ב-1950-1951 כאשר 130000 יהודים נעקרו מביתם ואחת הקהילות העתיקות בעולם חדלה מלהיות. אך הסרט לא נותן הרבה מקום לסיפור ההיסטורי ולאפוס היציאה אלא בוחר להתרכז בפן האישי של מספר אנשים. יש מספר דברים שמסקרנים בסרט - הצילום הוא לא רחב, אלא שטוח, ממוקד, ממוסגר, מקרוב - וכך הנוף, הסביבה וכך גם כל הרקע נעלם איפשהו מאחורי הדמויות - הדגשה וויזואלית שמה שעניין את הבמאי זה הפן האישי ולא מעבר לכך. הדבר הנוסף שמעניין הוא שהסרט דובר ערבית. והעניין השלישי בסרט - חוץ מהופעה קצרה אך מרעננת של מכרם חורי ומירה אווד- הופעה של יסמן עיון היפה. שווה
2015 - וויס
פעם כתבתי שאין סרט עם ברוס וויליס שלא נהנים ממנו. והנה, אני חייב לאכול את הכובע - מסרט זה בכלל לא נהניתי. ברוס וויליס מקים מקום שבו הכל אפשרי ומותר למבקרי המקום. משהו כמו לאס ווגס לפושעים עם פלטפורמה הדומה למחליפים. אפשר לוותר
1950 - White Beast
מבין המוקדמים יותר של מיקיו נרוסה הגדול - וכבר אז הוא מתרכז בנושא מרכזי ביצירתו - סבל ונשים. הפעם מדובר במוסד לתיקון המידות של נשים-זונות - מוסד סגור בו הנשים שוהות במשך שנה שנתיים - וזה במקום להיות בבית סוהר. בנוסף לתיאור החיים היום יומיים במקום, יש פיתוח דמויות מעניין - מנהל המקום הרופא ואחת הנשים החושקת במנהל (או שמא ברופאה). זה יכול להפתיע במקצת הפתיחות בה הסרט מדבר על מין - אך אין שום דבר חריג לקולנוע היפני דאז. הסרט לא משתווה לעבודות הבאות של מיקיו נרוסה, אך נותן הצצה חטופה ולא מזיקה אל הסבל האנושי ופסימיות של החיים שמיקיו נרוסה כה היטב לצייר בעדינות בסרטים אחרים. ד"א אני לא סגור לגמרי לגבי מהות המוסד וסטטוס השוהים בו - ביפן הזנות הייתה חוקית עד שנות החמישים המאוחרות, והיו רישיונות לזונות. לא רק זה, אלא בזמן הכיבוש והשהיה של האמריקאים לאחר מלחמת העולם השנייה, היפנים הקימו בתי בושת מיוחדים עבור האמריקאיים וגייסו הרבה זונות לעבוד שם - זאת על מנת שהגזע היפני ישאר טהור. אולי מדובר כאן על נשים עם התנהגות מגונה שלא היה להן הרישיון לעסוק בזנות. שווה רק למעריצי הקולנוע היפני של שנות החמישים.
2014 - קינגסמן: השירות החשאי
אקשן הומוריסטי בסגנון של ג'יימס בונד. סרט כיפי, עשוי כהלכה, מבלי לבלבל לנו את המוח עם רצינות, אמינות או דברים אחרים. בידור שווה.
השבוע גם כתבתי על
הייה שלום, מר צ'יפס - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/26/1939-goodbye-mr-chips/
The major and the minor של בילי ווילדר - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/28/1942-the-major-and-the-minor/
לאורה - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/30/1944-laura/
2014 - לחזור הביתה
הפעם רב האשף ימו ג'אנג נוטש את פלטת הצבעים שלו ומביא לנו סרט עם צבעים אפרוריים, כהים, לפעמים מודגשים וקשים, לפעמים קצת פסטליים. הניגוד הכמעט יחיד הוא השמלה האדומה הבוהקת של הבת כאשר היא רוקדת - זה מסמל תקווה שנגנזה. סין. בתקופת המהפכה התרבותית, גבר נלקח ממשפחה לחינוך מחדש. הסרט עוקב אחר המשפחה אחרי שהוא חוזר. ימו ג'אנג יודע לרגש במיוחד בסרטים "הפשוטים" שלו המערבים אנשים פשוטים - בד"כ מורה (גם כאן יש לנו מורה) וסיפור המערב את ההיסטוריה של סין וסיפור אנושי מפעים. סרט זה הולך במסורת הזו ומציג לנו דרמה עדינה ואוהבת ממדרגה ראשונה. אהבתי. מומלץ
2015 - אקס מכינה
כתבו על אינטלגינציה מלאכותית הרבה, ונעשו לא מעט סרטים. הדגישו את האינטלגנציה באמת, הדגישו את העליונות (ועקב כך על מנת שלא יהיו יותר מבני אדם הגבילו את תוחלת החיים - ראה בלייד ראנר), הדגישו את הרגשות (למשל אינטלגנציה מלאכותית של שפילברג), את האנושיות (איש המאתיים). ואפילו אהבה (היא). אך כאן יש לנו חידוש - הפעם מדובר על יצר ההישרדות. תוסיפו על זה שהאינטלגנציה מלאכותית היא מאוד חכמה - וזה מה שתקבללו בסרט זה. מומלץ
2014 - 20,000 ימים על פני האדמה
הסרט חוגג את יום ה20000 בחייו של ניק קייב. קודם כל אני חושב שמדובר בסרט דוקומנטרי - למרות שהוא לא בדיוק כזה. שנית אני חושב שמדובר בסרט למכורים של ניק קייב - למרות שהוא לא עשוי למטרה זו בלבד. שלישית זהו סרט "שיווקי" מכיוון שניק קייב היה שותף לכתיבתו, והוא מציג את עצמו איך שהוא רוצה להראות, ולא איך שהאחרים רוצים לראותו. הדברים האלו, למרות שהם מאוד מעניינים ומראים על כיוון מקורי של סרטים דוקומנטריים, בכל זאת הפריע לי, ושידר "עומק" שלא היה שם. המעריצים של קייב זוכים לראות כמה ראיונות שלו, כיווני עבודה עכשוויים וגם כמה קטעים מוזיקליים באולפן ואף בהופעה. הסיום עם ההופעה באולם האופרה בסידני הוא בומבסטי ונהדר. למרות שאני מחשיב את עצמי כחובב ניק קייב, מהסרט לא נהניתי. לאחרונה ניק קייב עבר טראומה אישית כבדה - בנו מת. אני תקווה שהוא ישכיל להתאושש מהאסון הכבד ולא ישקע בדכאון. טוב, זה מחוץ לסרט כמובן.
2015 - צ'אפי
מהבמאי של מחוז 9 הנהדר. לטעמי נופל ממנו, אך שווה בכל זאת. גם כאן מדובר ביוהנסבורג, ברחובות הפשע ובחבורות חלאת אדם עם נשק. רק הפעם השונים הם לא החייזרים ומנהל הפרוייקט המפקח עליהם, אלא הרובוטים המתכנת וחבורת פושעים. סרט על אינטלגינציה מלאכותית בסגנונו המיוחד של הבמאי. שווה
2015 - אבירים אחרונים
לא מספיק. ז"א הסיפור יכול להיות מסקרן, למרות שהוא די צפוי וסטנדרטי. אך הביצוע לא משהו. הדבר המסקרן ביותר הוא שהסיפור הוא בבירור סיפור סמוראי, אך הצוות כולל יפנים אסיאתים שחורים ולבנים - וממוקם היכן שהוא המריח כאירופה - טרנסלווניה או בסביבה. המרק הזה מראה גלובליזציה עם קריצה. אפשר לוותר.
2015 - מהיר ועצבני 7
אקשן עם הרבה קיטש וקלישאות. האמת שבקלות אפשר להעביר את הסרט לתחום האנימציה - למשחק אמיתי אין כאן מקום - והמשחק גם ייראה זר באוסף סטראוטיפים שעל המסך. שווה לראות את הסרט בזכות 2 סצנות - כמובן עם מכוניות - האחת סצנת גניבת המכונית באבו-דאבי, והשנייה מרדף המכוניות בהרי הקווקאז באזרביג'אן - סצנת אקשן מהממת ומהנה ברמות.
2013 - מפריח היונים
עפ"י סיפרו של אלי עמיר - שכנראה הרבה יותר טוב מסרט. הסרט אמור להתרכז בתקופה של יציאת יהודי עירק ב-1950-1951 כאשר 130000 יהודים נעקרו מביתם ואחת הקהילות העתיקות בעולם חדלה מלהיות. אך הסרט לא נותן הרבה מקום לסיפור ההיסטורי ולאפוס היציאה אלא בוחר להתרכז בפן האישי של מספר אנשים. יש מספר דברים שמסקרנים בסרט - הצילום הוא לא רחב, אלא שטוח, ממוקד, ממוסגר, מקרוב - וכך הנוף, הסביבה וכך גם כל הרקע נעלם איפשהו מאחורי הדמויות - הדגשה וויזואלית שמה שעניין את הבמאי זה הפן האישי ולא מעבר לכך. הדבר הנוסף שמעניין הוא שהסרט דובר ערבית. והעניין השלישי בסרט - חוץ מהופעה קצרה אך מרעננת של מכרם חורי ומירה אווד- הופעה של יסמן עיון היפה. שווה
2015 - וויס
פעם כתבתי שאין סרט עם ברוס וויליס שלא נהנים ממנו. והנה, אני חייב לאכול את הכובע - מסרט זה בכלל לא נהניתי. ברוס וויליס מקים מקום שבו הכל אפשרי ומותר למבקרי המקום. משהו כמו לאס ווגס לפושעים עם פלטפורמה הדומה למחליפים. אפשר לוותר
1950 - White Beast
מבין המוקדמים יותר של מיקיו נרוסה הגדול - וכבר אז הוא מתרכז בנושא מרכזי ביצירתו - סבל ונשים. הפעם מדובר במוסד לתיקון המידות של נשים-זונות - מוסד סגור בו הנשים שוהות במשך שנה שנתיים - וזה במקום להיות בבית סוהר. בנוסף לתיאור החיים היום יומיים במקום, יש פיתוח דמויות מעניין - מנהל המקום הרופא ואחת הנשים החושקת במנהל (או שמא ברופאה). זה יכול להפתיע במקצת הפתיחות בה הסרט מדבר על מין - אך אין שום דבר חריג לקולנוע היפני דאז. הסרט לא משתווה לעבודות הבאות של מיקיו נרוסה, אך נותן הצצה חטופה ולא מזיקה אל הסבל האנושי ופסימיות של החיים שמיקיו נרוסה כה היטב לצייר בעדינות בסרטים אחרים. ד"א אני לא סגור לגמרי לגבי מהות המוסד וסטטוס השוהים בו - ביפן הזנות הייתה חוקית עד שנות החמישים המאוחרות, והיו רישיונות לזונות. לא רק זה, אלא בזמן הכיבוש והשהיה של האמריקאים לאחר מלחמת העולם השנייה, היפנים הקימו בתי בושת מיוחדים עבור האמריקאיים וגייסו הרבה זונות לעבוד שם - זאת על מנת שהגזע היפני ישאר טהור. אולי מדובר כאן על נשים עם התנהגות מגונה שלא היה להן הרישיון לעסוק בזנות. שווה רק למעריצי הקולנוע היפני של שנות החמישים.
2014 - קינגסמן: השירות החשאי
אקשן הומוריסטי בסגנון של ג'יימס בונד. סרט כיפי, עשוי כהלכה, מבלי לבלבל לנו את המוח עם רצינות, אמינות או דברים אחרים. בידור שווה.
השבוע גם כתבתי על
הייה שלום, מר צ'יפס - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/26/1939-goodbye-mr-chips/
The major and the minor של בילי ווילדר - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/28/1942-the-major-and-the-minor/
לאורה - https://hafsaka.wordpress.com/2015/07/30/1944-laura/
nולה על הישרדות 6
New member
קינגסמן סרט ענק לדעתי
לא מתיימר להיות חכם או מרגש או חדשני במיוחד, אבל כל כך משוגע, כיפי, ומגניב שהוא כן נחקק לך בראש.
אקס מאכינה היה רעיון ממש טוב (כולל הסוף והמסר והכול) שבוצע באופן קצת משעמם ומנומנם מדי לטעמי.
לא מתיימר להיות חכם או מרגש או חדשני במיוחד, אבל כל כך משוגע, כיפי, ומגניב שהוא כן נחקק לך בראש.
אקס מאכינה היה רעיון ממש טוב (כולל הסוף והמסר והכול) שבוצע באופן קצת משעמם ומנומנם מדי לטעמי.
Black Stain
New member
כמה שלי מהתקופה
מחוברים לחיים(2011) - דחיתי את הצפייה בסרט הזה שנים.. איזו טעות. סרט מדהים, נהניתי כמו שמזמן לא נהניתי מסרט.. מומלץ בחום למי שעוד לא צפה
 
סיפורו של ויל האנטינג (1997) - גם סרט שדחיתי את הצפייה בו הרבה זמן והפעם די הבנתי למה.. סרט חמוד אבל סתמי מבחינתי... לא נגע בי כמו שציפיתי.. אבל מגיע האוסקר על התסריט, הדיאלוגים מרתקים
 
מרגלת- קומדיה שהיא אשכרה מצחיקה!!!! מעולה!! החלק שהיא הפתיע אותי היא רוז ביירן שאני לא סובלת בדרך כלל, לגמרי גנבה את ההצגה.. אני חייבת לצפות בו שוב והפעם עם חברים
 
מרדף לוהט - בדיוק מה שכתבתי על מרגלת, רק ההפך.
 
- קבר הגחליליות (1988) - יצירת מופת. מתוך ויקיפדיה:
הסרט מציג את מאבק ההישרדות של נער כבן 14 ואחותו בת ה-4 בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשאביהם משרת בחזית ואימם נפגעת בהפצצה. הם חייבים להתעמת עם הסביבה האנושית העוינת, מחסור גדול במזון ומחלות.
אנימה אנטי מלחמתית, יצאתי מזועזעת עד עמקי נשמתי.. מדהים
 
- בין כוכבים - ניסיון נחמד.. ארוך מידי, מבלבל מידי.. אבל ג'סיקה צ'סטיין
 
- ארגו - עוד סרט שהפתיע אותי, גם פה דחיתי את הצפייה במשך המוןןן המון זמן.. לא ציפיתי להנות ממנו כמו שנהנתי.. אוסקר מוצדק בהחלט
 
- The Road Within - נער עם תסמונת טורט יוצא למסע עם נער נוסף עם OCD ונערה עם הפרעות אכילה, בשביל לפזר את האפר של אימו בים. סרט קטן ומקסים.. צחקתי המון והתרגשתי נורא
 
 
 
 
מחוברים לחיים(2011) - דחיתי את הצפייה בסרט הזה שנים.. איזו טעות. סרט מדהים, נהניתי כמו שמזמן לא נהניתי מסרט.. מומלץ בחום למי שעוד לא צפה
 
סיפורו של ויל האנטינג (1997) - גם סרט שדחיתי את הצפייה בו הרבה זמן והפעם די הבנתי למה.. סרט חמוד אבל סתמי מבחינתי... לא נגע בי כמו שציפיתי.. אבל מגיע האוסקר על התסריט, הדיאלוגים מרתקים
 
מרגלת- קומדיה שהיא אשכרה מצחיקה!!!! מעולה!! החלק שהיא הפתיע אותי היא רוז ביירן שאני לא סובלת בדרך כלל, לגמרי גנבה את ההצגה.. אני חייבת לצפות בו שוב והפעם עם חברים
 
מרדף לוהט - בדיוק מה שכתבתי על מרגלת, רק ההפך.
 
- קבר הגחליליות (1988) - יצירת מופת. מתוך ויקיפדיה:
הסרט מציג את מאבק ההישרדות של נער כבן 14 ואחותו בת ה-4 בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשאביהם משרת בחזית ואימם נפגעת בהפצצה. הם חייבים להתעמת עם הסביבה האנושית העוינת, מחסור גדול במזון ומחלות.
אנימה אנטי מלחמתית, יצאתי מזועזעת עד עמקי נשמתי.. מדהים
 
- בין כוכבים - ניסיון נחמד.. ארוך מידי, מבלבל מידי.. אבל ג'סיקה צ'סטיין
 
- ארגו - עוד סרט שהפתיע אותי, גם פה דחיתי את הצפייה במשך המוןןן המון זמן.. לא ציפיתי להנות ממנו כמו שנהנתי.. אוסקר מוצדק בהחלט
 
- The Road Within - נער עם תסמונת טורט יוצא למסע עם נער נוסף עם OCD ונערה עם הפרעות אכילה, בשביל לפזר את האפר של אימו בים. סרט קטן ומקסים.. צחקתי המון והתרגשתי נורא
 
 
 
 
מסכים עם הרוב!
מחוברים לחיים - גם אני השלמתי לפני כשנה והצטרפתי לקונצנזוס סביבו, סרט נפלא.
סיפורו של ויל האנטינג - אני כבר לא כ"כ זוכר... רק זוכר את מיני דרייבר הנהדרת.
קבר הגחליליות - מופת אבל מדכא נורא ממה שזכור לי.
בין כוכבים היה פנטסטי בקולנוע, אני לא מעז לראות אותו שוב בבית.
ארגו - אליו נותרתי די אדיש
The Road Within מסקרן, תודה על ההמלצה.
מחוברים לחיים - גם אני השלמתי לפני כשנה והצטרפתי לקונצנזוס סביבו, סרט נפלא.
סיפורו של ויל האנטינג - אני כבר לא כ"כ זוכר... רק זוכר את מיני דרייבר הנהדרת.
קבר הגחליליות - מופת אבל מדכא נורא ממה שזכור לי.
בין כוכבים היה פנטסטי בקולנוע, אני לא מעז לראות אותו שוב בבית.
ארגו - אליו נותרתי די אדיש
The Road Within מסקרן, תודה על ההמלצה.
אמנם לא הייתי משתמש במונח יצירת מופת כאן (אני קמצן בקטע זה ומעניק את זה לסרטים כמו ראן, שבעת הסמוראים, חלון אחורי וכדו') - אך מומלץ ועוד איך.
סיפורו של ויל האנטינג - אני מאוד נהניתי, זו דרמה אנושית נוגעת על בחירות, חברות והגשמה עצמית עם משחק מעולה של רובין וויליאמס.
בין כוכבים - אנשים נחלקים לגבי סרט זה. אני נמצא במחנה של המעריצים
ארגו - סה"כ סרט בסדר, מותח, משאיר אותך מעורב ברובו.
מחוברים לחיים - טרם גיבשתי דעה אם מדובר בקיטש או דרמה מרגשת. נטיית הלב לכיוון הקיטש כאן - אך מה רע בקיטש?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.