סרטי השבוע

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

 

[מיכאל1411]

ראיתי חמישה סרטים מומלצים במיוחד בתקופה האחרונה

אבל קודם כל, קצת

התכנית של איימי שומר Inside Amy Schumer מסתמנת כמגדירה מחדש פוסט פמיניזם מהו. בתודעה שלה, הבידיונית כמציאותית,
מתקיימת אינטגרציה בין מיניות שוחרת חופש וזהות נסיבתית. די והותר ראינו כיצד הומור גברי מתנהג בבטחה במדיום הטלוויזיה,
מסגל לעצמו אופי וולגרי בשם האמנות הקומית ולא נאלץ לעמוד בפני מהמורות של שיח חברתי אנכרוניסטי. איימי שומר מתעקשת
ולא מרפה להיות זו שתעורר דיון חדשני, שנון ומצחיק בטירוף על רעותיה החולות של מציאות בה נשפטים על סמך טיבו של ג'נדר.
כיף לצפות בשלל הפרשנויות המשעשעות והחכמות של איימי על מערכות יחסים שהופכות נבובות עקב ציפיות מרחיקות לכת, היות
וטרחה כנה הנובעת מאינטיליגנציה רגשית גבוהה הינה מצרך נדיר.

״אף פעם לא ניסיתי להתאים את הסטנדאפ שלי לשום תבנית״, אמרה בראיון איתה, ״כתבתי תמיד מה שהצחיק אותי, אבל אף פעם -
ובזה אני חושבת שאני שונה משאר הסטנדאפיסטיות - לא ניסיתי לטאטא את העובדה שאני בחורה מתחת לשטיח. אני אישה ואלו
הדברים שהתמודדתי איתם. בהופעה הראשונה שלי, נניח, הבעלים של המועדון אמר לי בזעזוע ׳את מדברת המון על סקס׳. לגבר הוא
בחיים לא היה אומר את זה״.
http://xnet.ynet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3107642,00.html

סטנדאפ של איימי שומר
https://www.youtube.com/watch?v=GsRTLGrTClY&hc_location=ufi

איימי שומר מתארחת בסדרת הרשת של סיינפלד
http://comediansincarsgettingcoffee...ring-what-its-like-to-date-me?hc_location=ufi


רון, סדרה ישראלית חדשה מאת רון פלדמן, בוגר ספיר, מעין גרסה מקומית של 'לואי', משודרת בימי ראשון ב- 23.00 ב- יס קומדי.
צמד הפרקים הראשונים זמינים כבר בויאודי והייתי מאוד מרוצה ממה שראיתי עד כה. פלדמן מביים, כותב (לצד ענת אורן, קומיקאית
מוכשרת בפני עצמה) ומשחק את התפקיד הראשי, בעוד מאחורי המסך נמצא מודי בר און, יועץ, עורך תסריט, מפיק ומי שהיה למעשה
המורה של פלדמן בספיר. הכתיבה לא מתפתה לחקות או להסתמך על כל מני גימיקים ויומרות מנופחות מחשיבות עצמית. היא כן מתחכמת
אך מתוחכמת, מה שמוסיף לה ערכים של תיזמון מבריק ומקורי למדי. מידה נאה של אוקוורדנס מובילה את דמותו של רון להירתע מהחיים
האמיתיים, מאלצת אותו להשתתף בהם בעל כורחו כגורם זר ומוזר. מאוד מצחיק לראות כיצד רון מגיב בגישה נון קונפורמית להתרחשויות
סביבו, למרות שהאינדיבידואליזם שלו עצמו עשוי פאתטיקה אומללה. מומלץ מאוד מאוד, הלוואי עוד יצירות מקומיות כמו זו. שחר חדש.

**************

(2014) גברים, נשים וילדים Men, Women & Children
הסרט החדש של ג'ייסון רייטמן, מהבמאים האמריקנים היותר טובים שפועלים בשנים האחרונות. אני יכול להבין מדוע הוא די חמק
מהרדאר. למרות שיש לו קאסט חלומי ממש, הסיפורים השונים לא היו מורכבים או חכמים מספיק. אני כן ממליץ עליו כי היו לו לא
מעט רגעים שריגשו אותי עד עמקי נשמתי וחיפו על רגעים אחרים, תפלים משהו. רייטמן ממשיך להתעסק בתימות אופייניות לו,
מפרק את החברה האמריקנית ובוחן תיפקודה תחת לחצים לא צפויים. אה ועוד דבר - אדם סנדלר חתיכת שחקן דרמטי מצוין.
שיפסיק עם כל הקומדיות המחורבנות כבר ויתמיד בסרטים רציניים כי זו לא פעם ראשונה שהוא מוכיח עצמו בתפקיד מן הסוג הזה.

(2013) אהבה, שנאה ומה שביניהן Hateship Loveship
קריסטין וויג חייבת כבר לקבל אוסקר, מה נסגר עם האקדמיה? איבדו את הראייה או משהו? סרט מאוד משונה ולא בדיוק מהודק
אבל המלנכוליות שלו מקסימה במיוחד. אהבתי כשנעשה חסד וצדק עם הדמות של וויג, ההכרה בה כעולם רגשי בלתי רגיל שיש
ואפשר ללמוד ממנו ולא להירתע.

(2010) הים הצהוב The Yellow Sea
מאוד אהבתי את סרט הביכורים של הונג ג'ין נא, 'הרודף' (2008), ניאו נואר דרום קוריאני משובח שהתפלש ללא מורא ברפש מוסרי,
עירער בתעוזה את ארכיטיפ המשטרה ואימץ סגנון סינמטוגרפי יפהייפה ואלים, כזה המביע ריאליזם פסיכולוגי מרתק ויוצא דופן. סרטו
השני מעלה הילוך, לוקח נראטיב ובו דמויות נפשעות אוהבות את זה אולד סקול, גרזנים וסכינים וכל מה שאפשר למצוא בארגז כלים
ממוצע. וככה שורדים. לא תמיד. אנטי-גיבור, עליו נכפית משימה רצחנית עקב חוב שצבר בהימורים, פותח לנו צוהר בלעדי אל העולם
התחתון, שם האקספוזיציה שלו כאדם נמחקת כלא הייתה ומקבלת תצורה חדשה ומבהילה. חרדה. וזה מתיז קילוחים נכבדים של
דרמת פשע ומותחן דמים. וזה מעולה.

(1950) פאניקה ברחובות Panic In The Streets
דרמה נוארית מעולה של איליה קאזאן עם ג'ק פאלאנס המשובח (הייתה לו חתיכת לסת מפחידה) וריצ'רד ווידמארק. שלושה דגי
רקק של עולם הפשע משחררים בטעות לאוויר וירוס מסוכן ומדבק, מה שמביא לכך שהם יהיו במנוסה מפני החוק ומפני רופא
צבאי אחד נחוש במיוחד. מותח וקולח!

(1950) אין מוצא No Way Out
סרטו של ג'וזף ל. מנקוויץ עם ריצ'רד ווידמארק וסידני פואטייה, לו זו תפקיד ראשון בקריירה בגיל 22. פואטייה מגלם רופא שחור
שיום אחד נקרא לקחת משמרת של טיפול באסירים. לידיו נופל אסיר גזען והקונפליקט ביניהם הוא רק קצה קטן של העלילה.
מאוד טעון ושנוי במחלוקת, דיון קולנועי מרתק בסוגיות נפיצות.

 

[גולי233]

על The Yellow Sea

 

[טל8511]

בינתיים

הקוסם מארץ עוץ (1939)-צפייה ראשונה שלי. סרט מקסים. מתאים לילדים ולמבוגרים. אפשר ללמוד המון מהסרט. כמה פשוט-ככה יפה

 

[טל8511]

ועוד שלושה

החג הזה עושה רק טוב

הנוסעים- דומה מאוד לעונה האחרונה של אבודים. סרט חביב.
השופט- דרמה מעולה. שחקנים ראשיים מעולים. מומלץ למי שאוהב דרמות סוחטות דמעות.
in secret- דרמה תקופתית. סרט נחמד

 

[שנאוצר משהו]

סיימתי Better Call Saul.

אם נתעלם מהפרק האחרון והדי מעפן למען האמת, הסדרה הזאת היא שובר שורות, מינוס כל דבר שהיה רע בשובר שורות.

 

[מיכאל1411]

זו הייתה עונה צנועה ולא רעה, בעיקר Character study

כמו אקספוזיציה אחת ארוכה רגע לפני עונה 2 ובה הסיפור יעלה הילוך. אתה יכול לקרוא כאן דיון שהתפתח על הסיום -
https://www.facebook.com/ami.friedm...209?comment_id=10153325083596209&notif_t=like

 

[yuriis]

מהשבועיים האחרונים

לאחרונה ראיתי

1942 - Cap people
הצילומים נהדרים, מאוד דרמתיים, סרט אפל שעבר ניתוח פלסטי לדרמת אימה. סימון סימון בתפקיד נשי אם לבטים והתחבטויות לגבי הזהות העצמית. הפחד נמצא בסרט, אך אף פעם לא בגלוי. אולי זה מה שעובד כאן. אחד מסרטים דלי התקציב שאתה מתפלא איך בכל כך מעט כסף אפשר לעשות סרט כל כך טוב. לא, זה לא שהעלילה נהדרת - אלא שהסרט עשוי טוב. שווה הצצה.

1957 - Love in the Afternoon
סרט מקסים של בילי ווילדר. עם אודרי הפבורן - איך לא יהיה מקסים? קומדיה רומנטית על בחורה צעירה המתאהבת בפלייבוי מזדכן. מחווה של ווילדר לארנסט לוביטש האגדי. קוביית שוקולד מריר עם גרודת תפוז. ממממ.

1957 - A girl without an address
פה ושם אני נהנה לצפות בסרטים מוקדמים של במאים שאני אוהב - זה נותן לי תמונה על איך הבמאי התפתח. כאן מדובר בבמאי רוסי אדגר ריאזנוב. הפעם זו אכזבה - העלילה פשוטה מדי ובנוייה על רעיון אחד בלבד שלפעמים מבדר - בחור מחפש אחר בחורה שפגש ברכבת אך לא השאירה כתובת - וכך הוא בונה תכנית סריקה של כל הבתים במוסקבה ועובר אותם בשיטתיות ע"מ למצוא אותה - אך באיזשהו שלב אתה אומר - אוקיי, ומה הלאה? לוותר.

1989 - Splendor
סרט שכולו אהבה לקולנוע. עשוי נהדר - כמו שאטורה סקולה יודע לעשות. יש בו לא מעט סצנות פשוט נפלאות (למשל סצנה בש"ל כשהכינו כבר את המסך לקראת סרט בערב בכיכר המרכזית של עיירה איטלקית קטנה, וילד קטן סוחב שרפרף ובוחר מקום להתיישב עליו מול המסך - הצופה הראשון - תמונה צובטת ומחממת) והומז' ללא מעט סרטים. משחק נהדר של מסימו טרויסי ו-מרצ'לו מסטרויאני (צמד שהמשיך שנה מאוחר יותר לככב אצל אטורה סקולה ב-מה השעה? הנהדר), וגם מרינה וולאדי שיחקה בצורה משובבת. סרט עצוב על ירידת מעמד בתי הקולנוע העצמאיים בתחילת עידן הכבלים והתפתחות הטלוויזיה.

2011 - אני מספר ארבע
הייתי כל כך עייף אחרי ארוחת ערב שבת והתיישבתי על הספה. טעות. מרוב עייפות לא יכולתי להזיז את היד לשלט ואפילו לא לסגור את העיניים. לבסוף גררתי את עצמי בכוח למיטה. הסרט? לא זוכר. וטוב שכך. דבר מיותר לחלוטין.

2013 - גוף שלישי
סרט חכם, עלילה מעניינת - אך משאירה בכל זאת טעם של משהו שלא גמור באמת. איך הסופר חי דרך הגיבורים שלו. סרט עשוי כהלכה, עם משחק סולידי - סרט מתוחכם מדי בלי פואנטה או מוסר השכל ראויים - ז"א תרגיל בגימיק אינטלגנטי. שווה.

2014 - Feast
חמוד. קצר ולעניין - אך משאיר מוקדם מדיי את סימן השאלה מרחף באוויר - מה, זהו?.

2014 - האורח
חייל חוזר מעירק ונכנס לחיים של משפחה אמריקאית. הוא מכיר את הבן שנהרג. הוא מוכנס פנימה למשפחה. וגם מאוד אהוד. אך משהו בו... סרט שעשוי בצורה מסקרנת, אך לצערי די צפוי והופך מהר מאוד לסטראוטיפי וחסר עניין.

2014 - התאוריה של הכל
אני לא מכיר את סטיבן הוקינג באופן אישי, אמנם קראתי את הספרים, אך לא התעניינתי באיש עצמו. סרט זה ממלא את החסר. לפחות הוא מאיר אור על הוקינג הצעיר. איש, שלפי הסרט היה ביישן בעל הומור ונחוש, נחוש עד מאוד. משחק מעולה של אדי רדמיין.

כתבתי גם על כמה סרטים מומלצים
שבע נשמות - https://hafsaka.wordpress.com/2015/03/30/2008-seven-pounds/
ויקי כריסטינה ברצלונה - https://hafsaka.wordpress.com/2015/04/02/2008-vicky-cristina-barcelona/
פרידות - https://hafsaka.wordpress.com/2015/04/06/2008-departures/
באטמן: האביר האפל - https://hafsaka.wordpress.com/2015/04/09/2008-the-dark-knight/

 

[עוף בשומשום]

השבוע ראיתי את

מרי פופינס- צפייה ראשונה מזה עשור לקלאסיקה של דיסני. סרט כיפי, מקסים ומלא בשירים נהדרים שעובר מהר אך לא מכיל עומק או משהו לקחת איתו אחרי הצפייה.

מהיר ועצבני 7- כמו הסרטים הקודמים בסדרה: אקשן מופרך וכיפי ועלילה שטוחה ומטופשת. הפעם עם תוספת של ג'ייסון סטטהאם שכמו תמיד הוא מגניב. סרט חביב ביותר להעביר איתו שעתיים ורבע בכיף.

פאטון- סרט אדיר עם דמות ראשית מעניינת שמוצגת כבן אדם ולא כקדוש, משחק משובח, תסריט מעניין וסצנות מלחמה מבוימות היטב. זוכה אוסקר מוצדק ביותר.

טיפשים בלי הפסקה 2- דבילי נורא, אבל מהנה מאוד. ג'ים קארי עדיין מלך בכול מה שקשור לקומדיות.

קיד וקסידי- העלילה קצת רופפת אבל הכימיה הנהדרת בין פול ניומן לרוברט רדפורד, הבימוי המשובח והתסריט הכתוב היטב עם הדיאלוגים השנונים הופכים את הסרט לכיף אחד גדול.

 

[nולה על הישרדות 6]

סיפורים פרועים - וואו

6 סיפורים, כולם מצויינים- מקוריים, מעודנים, משוחקים נפלא. איזה כיף.