סרטי השבוע
כתבה שלי על שישה סרטי אימה חדשים בהם צפיתי לאחרונה, תהנו מהקריאה
http://www.rikavon.co.il/horror-rikavon-movies/
וגם -
(2014) מחנה אקס ריי Camp X-Ray
קריסטין סטיוארט, אליה אין לי יותר מדי חיבה, הצליחה לגרום לי לחשוב עליה כמועמדת טבעית לקחת השנה
אוסקר שחקנית ראשית, בעקבות הופעתה החזקה במיוחד בסרט הנוגע הזה. אם מתגברים על הציניות
שמתחננת לזעוק עקב הנאיביות הצדקנית השוררת ביצירת הביכורים הזו של הבמאי-תסריטאי פיטר סאטלר,
בהחלט ניתן למצוא כאן יופי של סיפור הומני מרובד בדרמה טעונה.
10/7
(2014) המסע The Homesman
הסרט החדש בבימויו של טומי לי ג'ונס, בו הוא גם משחק בתפקיד משנה מצוין, לוכד במיומנות קולנועית
מרשימה את הצד האחר של המערבון הקלאסי. יהיה נכון לומר כי הסרט הינו אנטי-מערבון, דרמה שאוספת
את הפירורים של ז'אנר נשכח ותקופה ידועה לשמצה, מותירה מקום עבור דמויות שמסמנות את מורשתן
המוסרית כנגד כל הסיכויים של חיים בזמנים לא הוגנים. הילרי סוואנק, כך אקווה, תקבל מועמדות על שחקנית ראשית.
10/7
(2013) תיאוריית האפס The Zero Therem
החדש של טרי גיליאם צבעוני במיוחד, יש כמה דיאלוגים שנונים ומצחיקים והעולם העתידני נראה כמו נבואה
מדויקת של מציאות מתקרבת. כריסטוף וולץ וטילדה סווינטון מצוינים כאן אבל הסרט לא אומר משהו חדש על
הנושאים בהם הוא עוסק, גיליאם מעדיף לתת דגש על ויזואל ולא על פרשנות אישית מצידו לתסריט המעניין
אותו כתב לו אחר. התוצאה בינונית מאוד.
10/5
(2013) תחנת פרוטוויל Fruitvale Station
שיחזור קולנועי רגיש וריאליסטי של מקרה טראגי שהתרחש בליל הראשון בינואר 2009, בו שוטר הרג בשוגג צעיר שחור
והאירוע תועד במצלמת סלולרי. כתיבה הוגנת וראויה של דמות פגומה אבל כזו שאפשר להזדהות עימה במקום מסוים.
10/7
(2012) ספרינג ברייקרס Spring Breakers
אהבתי את סרטו האחרון לעת עתה של הרמוני קורין, קולנוען עצמאי יוצא מהכלל שביים יצירות קאלט כמו 'גאמו'
ו'ג'וליאן דונקי בוי' וכתב תסריטים מעולים עבור הסרטים 'קידס' (מהטובים של הניינטיז, כתב אותו בגיל 19!)
ו'קן פארק' המהדהד, אותם ביים חברו לסצינת השוליים, לארי קלארק. נטע אלכסנדר עם ניתוח מושלם מבחינתי:
http://blogs.haaretz.co.il/netalexander/359/
10/7
(1997) אם ובנה Mother and Son
סרטו של אלכסנדר סוקורוב שווה ערך לבהייה ממושכת בציור אימפרסיוניסטי שהצליח לקום לתחייה בדרך נס.
66 דקות בלבד של קולנוע רוסי יפהייפה ומרגש עם טכניקות צילום נטורליסטיות מעוררות התפעלות נדירה.
מינימליזם מהורהר על החיים בצל המוות דרך סיפור מכמיר לב של גסיסה ונוסטלגיה. מעניין לציין כי לואיס סי.קיי.
צפה בסרט ואמר כי לעולם לא ראה משהו כמותו באמנות השביעית. יש הרבה בדבריו. כמו תמיד.
10/7
(1975) חקירה באפלה Night Moves
ניאו נואר ערמומי ומטלטל של ארתור פן עם ג'ין הקמן באחד מתפקידיו הטובים ביותר ומלאני גריפית', לה זו
הייתה הופעה קולנועית ראשונה שאף עוררה מחלוקת לא קטנה כיוון שגופה לא מכוסה בכמה סצינות בעודה
בת 17 בלבד. כשהסרט הסתיים, הרגשתי שלא הבנתי את רגעיו האחרונים ומה הם אומרים על שאר העלילה.
מקריאה במאמרים על הסרט, ניכר כי הצופה לא אמור לצאת עם תחושה של קליימקס ופיתרון מניח את הדעת,
אלא לקבל את הדברים כמות שהם. דמות הגיבור של הנואר הקלאסי מתפרקת כאן לחלוטין בתהליך מרתק
ונחנכת דמותו המחודשת בעידן המודרני, דרך מקרה בלשי שנוגע גם בהוליווד עצמה.
10/7
(1958) פנינים ואפר Ashes and Diamonds
סרטו של אנדז'יי ויידה אמיץ דיו למלוק את צווארה של פולין סוף מלחה''ע ה-2, לשים קץ לחרחוריה ולתת לה
ייצוג קולנועי הולם וחף ממניפולציות, שעה שהיא כביכול שבה לחיים תחת חסדי הקומוניזם ונאבקת על זהותה.
ויידה משחזר בבהירות מפעימה את התמורות הן הפוליטיות והן האישיות המלוות את עולמן של דמויות עם תסביך לאום.
הוא גם מתאבל על השחתת סמלי רוח האדם שהיו יסוד קריטי לשלמותה של חברה מתוקנת ועושה זאת בסדרה של דימויים
קולעים. הסרט מנסח לעצמו אופי אופטימי, למרות הכל.
10/7
(1944) לורה Laura
נואר לא רע של אוטו פרמינגר (ראיתי גם את 'אנטומיה של רצח' המצוין שלו) על בלש החוקר את הירצחה של פרסומאית.
10/6