סרטי השבוע

[עוף בשומשום]

סרטי השבוע

אז מה ראיתם השבוע? ספרו לנו

 

[Cold WAR Kid]

שלושה טריים מהתנור

מפות לכוכבים- ציפיתי לסרט הזה מאוד, הטריילר היה מצוין ומסקרן וגם סרטים על הוליווד המכוערת תמיד מושכים את העין,
דיוויד קרוננברג הוא אחלה והקאסט מצוין ומתהדר בזכייה של ג'וליאן מור. התוצאה? לא משהו בכלל. ג'וליאן מור היא מנקודות האור המעטות בסרט,
אבל ההופעה הזו לא מהמצטיינות שלה. יש סצינות טובות, יש פחות, אבל הן לא מתחברות במילא למשהו שלם ובשל. מאכזב מאוד. משהו ממש לא טוב
עובר על קרוננברג בשנים האחרונות, כבר כישלון שלישי שלו

מיתה טובה- פאק, זה היה נורא (נורא נורא) מדכא. הסרט הכי מדכא שיצא לי לראות מזה זמן רב. במשך רובו הגדול של הסרט, עוד מהתחלתו
פשוט מיררתי בבכי, ואני בנאדם שקשה לו לדמוע מסרטים. סרט מצוין, עשוי לעילא עם משחק משובח אבל קשה לי להמליץ על סרט כזה לקולנוע.

נעלמת- זה היה חולני, מחריד, משעשע, מפחיד ומזוויע. רוזמונד פייק לאוסקר בדחיפות.

 

[GK_FF]

וואו נעלמת נשמע רע מהתיאור הזה!

 

[גולי233]

השבוע שלי

מזימות בינלאומיות. סרט סביר, ארוך מהנדרש וצפוי. לא קלאסיקה שחייבים לראות בעיני.

פושר 3. רפן חותם את הטרילוגיה בהתמקדות על חייו של ספק סמים מתבגר. זהו אולי הסרט הפחות נגיש מבין השלושה מכיוון שאין בו קליימקס והוא פשוט נגמר לו בנקודה מסויימת ללא "סוף אמיתי", אך כרגיל רפן עושה עבודה מופלאה בהעברת מסרים, תחושות ורגשות בלי להאכיל בכפית, והדמויות שלו הן הדבר הכי רחוק שיש מקרטון ומשבלונות. עתיר סימבוליזם, וכל דיאלוג ותמונה בו מתוכננת ומחושבת. משובח, אבל לא לכל אחד. איזה תותח רפן! מקנא בכישרון שלו.

וצדק לכל. ההפך הגמור מפושר 3. בצדק לכל יש רק שני צבעים בעולם, שחור ולבן, והבמאי כנראה ככה"נ לא האמין באינטילגנציה של הצופים ולכן צרח את המסר שלו מתחילת הסרט ועוד סופו בדמות שורה של טרגדיות ופרקליט צעקני חובב מונולוגים פומפוזים. אז בסדר, אני חייב להודות שזה עבד, וריגש פה ושם, אבל מעט ביחס למאמץ, ובסה"כ אני לא מאוד מעריך את זה. ות'כלס כבר ראיתי אותו בעבר אבל לא נחקק בזיכרון וזה אומר משהו.

שף. "פיל גוד" משובב לב וכיפי. עושה תיאבון + חשק להביא ילדים לעולם. הכי אהבתי את סצינת השירה עם הרדיו ברכב. סרט לאמצע השבוע.

דאבל פיצ'ר ואן דאם: ספורט הדמים + קיקבוקסר. התחשק לי לחזור לסרטים שאהבתי בתור ילד אז ארגנתי לעצמי ערב גילטי-פלז'ר. כמובן שהסרטים נורא מגוחכים - הליהוק, כשרון המשחק, הלבוש והדיאלוגים, אבל האקשן עדיין כיפי וכמה שזה נדוש זה נחמד לראות ואן דאם מכסח את הבאד גיי בסוף. חוצמזה זה משעשע לראות שחקנים שהפכו לשם דבר בסרטים הללו כמו פורסט וויטאקר. חוצמזה "למדתי" שקיקבוקסר טוב משמעותית מספורט הדמים.

אפס ביחסי אנוש. אולי הדבר הראשון ששווה לציין - ההייפ האדיר סביבו והרושם המוטעה שנוצר אצלי שמדובר בקומדיה, קלקלו לי את חווית הצפייה. ועכשיו למה שחשבתי עליו - אפס ביחסי אנוש הוא סרט שחסר לו כיוון - הוא מייצר סיטואציות צבאיות משעשות מדי פעם, אבל הוא לא הולך עם זה עד הסוף דוגמת גבעת חלפון. הוא מייצר סיטואציות אנושיות קשות וכואבות אבל זונח אותם בזריזות ללא אמירה אמיתית או התעמקות. התוצאה היא סרט נחמד, אבל nothing to write home about.

הבריחה מניו יורק. כשיפיקו "חיים שכאלה" לקורט ראסל, ויקרינו לו בהפתעה קטע מהסרט, יהיה מצחיק ומעניין לשמוע את ההסברים שלו על הדבר הזה. לא שורד את מבחן הזמן, וגם בשביל האייטיז זה לא עובר.

 

[yuriis]

מזימות בינלאומיות - סרט נהדר

אחד ממייצגים הטיפוסיים של סרט היצ'קוקי. וכמובן שהוא צפוי - וזה בגלל 2 טעמים - קודם כל היצ'קוק אהב לבנות מתח בסיטואציות כביכול קיצוניות אך צפויות וזה לרוב היה גם מצליח לו (ראה דוגמא אולטימטיבית בפסיכו - כאשר הגיבורה הראשית נרצחת כבר בשליש הראשון של הסרט! - והסרט רק ממריא בבניית המתח). ודבר שני - זהו סרט קלאסי ששימש דוגמא לסרטים אחרים - כך שתהודתו הגיעה לכל חובב סרטי מתח גם אם לא ראה אותו. אני מאוד אוהב אותו.
http://hafsaka.wordpress.com/2014/02/23/1959-north-by-northwest/

 

[עוף בשומשום]

ל'פסיכו' מעליי!

 

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

(2014) עיר החטאים 2 Sin City: A Dame to Kill For
המוטו של הסרט הוא שיש עלמות במצוקה ויש גם ברנשים קשוחים שמוכנים להרוג עבורן. אי לכך ובהתאם לזאת,
סרט ההמשך של הניאו נואר המצוין מ-2005 מרכיב שוב פעם עלילות מצטלבות עם ווייס אובר גברי עמוק וחרוך,
כשהמטרה היא להציל פאם פאטאל כזו או אחרת מאימתה של עיר בה החטא הוא הדבר היחיד שזורח מעליה.
האסתטיקה הגראפית לא אבד קסמה ועדיין קיימת חווייה של קומיקס עם דופק משלו. לעיתים הטראש והעירום
משתלטים קצת יותר מדי על הסרט אבל כשיש לך את אווה גרין עוצרת הנשימה ועוד כל מני דמויות שמתפלשות
באלימות שנועדה לבדר, אז אפשר לערוף ראשם של הפגמים בחרב המושחזת של מיהו הקטלנית.
10/7

(2014) רחוב ג'אמפ 22 Jump Street
הרבה יותר טוב ומצחיק מהסרט הקודם, לא הפסקתי להיקרע.
10/7

(2014) לילה מסוכן Deliver Us From Evil
הבמאי של 'גירוש השדים של אמילי' המעולה ו'רוח זדונית' (Sinister) הסביר חוזר עם עוד סרט על הנושא ולא
מחדש דבר. יש לו את הרגעים שלו וכמה החלטות בימוי אפקטיביות במיוחד אבל בגדול מיחזור של קלישאות.
10/5

(2014) Inner Demons
בניגוד לסרט הקודם עליו כתבתי, כאן יש התייחסות הרבה יותר מעניינת ומצמררת אל נושא גירוש השדים, בטח
כשזה מגיע עטוף בסוגת פאונד פוטג' לה אני שומר אמונים. מומלץ מאוד.
10/7

(2014) The Houses October Built
פאונד פוטג' קריפי להחריד שיצא בזמן האחרון לרגל ליל כל הקדושים. חבורת צעירים יוצאים לתור את בתי האימה
המיוחדים ברחבי ארה''ב, אותם בתים הם אטרקציות אקסטרא מפחידות שנועדו לבדר את קהל החוגגים בדרכים
לא קונבנציונליות ולתת תחושה כמה שיותר אותנטית של חוסר אונים ואימה מחרידה. כשהחבר'ה מגיעים לאיזור
ידוע לשמצה, הקו בין אימה מזויפת לזו האמיתית מתנודד לו ועוד איך. מומלץ מאוד.
10/7

(2012) מנתק המים
סרטו של עידן הובל מנציח בלית ברירה דימויים משופשפים של מציאות ישראלית תובענית ומטה לנפול.
משה איבגי מחניק בגרון כגבר בגיל העמידה המזדקק נואשות לכל היחלצות אפשרית מן הפחת אליה נקלע.
הסרט חוסך מאיתנו נראטיב ובו משבר נוקב ואף נמנע מייצוגים תפלים של שגרה סיזיפית. יש בו סיקוונס אחד
שנשאר איתי אחרי הצפייה, אולי אחד הרגעים הכי יפים שהיו בקולנוע הישראלי בשנים האחרונות ואל לכם לפספס.
מי שדורש מהריאליזם שלו תבונה ודיאגנוזה פסיכולוגית, עלול להתאכזב. ומי שדורש להביט בחיים עצמם, לקרוא
את מר גורלם של האנשים הלא חשובים, עשוי להסתגל די במהרה לסיפור קטן וצנוע עם נגיעות גדולות של רגש.

(2011) עלמות במצוקה Damsels In DIstress
טרם צפיתי בסרטים המוקדמים והיותר מוערכים של וויט סטילמן, לכן לא אמהר לשפוט את יצירתו על סמך הסרט
הזה בו גרטה גרוויג וחברותיה בקולג' הן אסופה של פלספניות פסאודו אינטלקטואליות נרגנות וחסרות נשמה,
המקימות מועדון שנועד לעזור לאנשים השוקלים להתאבד. סרט מאוד מוזר ולא קומיונקיטיבי, אם כי מצאתי בו
חן מסוים ויש כמה בדיחות שנונות מאוד מוצלחות.
10/5

(2004) פושר 2 Pusher: With Blood on My Hands
הסרט השני בטרילוגיית Pusher מתעלה על קודמו, כאשר הפעם מאדס מיקלסן המצוין נמצא במרכז העלילה המסוגננת.
ניקולס ווינדינג רפן בעד קולנוע חסר פשרות, יש לו יכולת להביע את האלימות וההתמכרות לסמים בעולם הפשע הדני
בדרכים אסתטיות מרהיבות אך קשות לעיכול. הפסקול קצבי וממריץ, כמו הקוקאין שמסניפים פה כאילו אין מחר. חזק,
מחלחל ואף מטלטל. מהטובים של העשור הקודם.
10/8

(1994) ילד רע באבי Bad Boy Bubby
על סרט הקאלט האוסטרלי המצוין כתבתי כאן -
http://www.rikavon.co.il/bad-boy-bubby/

(1984) בחר בי Choose Me
דרמה קומית עם נגיעות של רומנטיקה וודי אלנית בסרטו של אלן רודולף עם קית' קאראדין, ז'נביב בוז'ו ולזלי אן וורן.
לפעמים טיפונת מיושן אבל רוב הדיאלוגים כתובים נהדר ונותנים כמה תובנות מפוכחות על יחסי נשים-גברים, סקס,
אהבה וכל מה שביניהם.
10/6

(1951) סיפור בלשי Detective Story
הרוחות מתלהטות במהרה, הזעם האצור מוקז כארס ודיני מוסר נקראים לחרוץ גורלות - כך מתרחשת לה הדרמה
המשובחת של וויליאם וויילר, אחד מהבמאים הגדולים בתולדות הוליווד, לו היו אינספור של מועמדויות לאוסקר. הסרט
מבוסס על מחזה מצליח בו בלש עיקש ורדוף עקרונות מפלס דרכו במשך יום אחד במשרד, מוקף פושעים, חלקם נבזיים
וחלקם סתם חסרי מזל. קירק דאגלס באחת מתצוגות המשחק הגדולות בקריירה ארוכת השנים שלו, מכנס ודוחס בלי
הגבלה את רגשותיו ונותן להם להתפרץ כשצריך, ובשאר הזמן הוא מטפח על המסך את הכריזמה הנוארית והמסתורית
שלו עד לא ידע. וויילר היה חייב להיות בטח אוטוריטה פעלתנית ושוקקת בכדי להמיר את הריתמיקה הוורבלית ולחלץ מתוכה
כמה שיותר תועלת אפקטיבית, על מנת להתעלות על אשליית התיאטרון המצולם. התוצאה מרתקת, חתרנית ופתלתלה.

 

[gavrik]

סרטים סרטים

edge of tomorrow - סרט קיץ (ואפילו בכללי) מעולה. למעט הסוף הטיפשי קצת, הוא מבדר, מצחיק, מותח ואפילו קצת חכם.

I, robot - ויל סמית' לפני הנפילה הסיינטלוגית שלו. משחק בלש עם סלידה מרובוטים בעולם שמלא בהם. לא יצירת מופת, סביר.

dawn of the planet of the apes - לפני מספר שנים בקיץ היו שני פריקוולים מוזרים, שאת שניהם מאוד אהבתי. אילו היו כוכב הקופים והאקס מן. למרות שיש לי רגשות מעורבים על ההמשך של האקס מן שיצא הקיץ (days of future past), מההמשך הזה הייתי מרוצה. החברה של סיזר, האינטראקציה בינם לבני האדם ה"טובים" וה"רעים", כל זה בוצע היטב לדעתי והשאיר טעם לעוד.

good morning vietnam - השלמתי בעקבות מותו של רובין וילמיאס. תפקיד מעולה שלו כמובן. ראיית המלחמה בזוית שונה מהסרטים הקלאסיים יותר, אבל נושכת לא פחות.

gurdians of the galaxy - סרט טיפשי בקטע טוב ומבדר מאוד.

3 days to kill - אחד הסרטים ההזויים שראיתי במבנה שלו. נראה כאילו הורכב מ-3 סרטים שונים: אחד קומדיה רומנטית בו אב מנסה להתחבר שוב לביתו ולאישתו, שני כסרט פעולה בו סוכן בדימוס מנסה לתפוס טרוריסט, ושלישי שזה כל הסצינות בין הסוכן בדימוס למפעילה שלו שאין לי מושג מה זה היה. הבמאי הוא McG, שגם את שליחות קטלנית שלו לא אהבתי, שיפסיקו להביא לו לעשות סרטים.

enemy - מותחן פסיכולוגי שמאוד סיקרן אותי לראות, בו מככב ג'ייק ג'ילנהול בתפקיד כפול. הדמות הראשית מגלה פתאום שיש בן אדם שנראה בדיוק כמוהו. הסרט איטי, בעל אווירה כבדה, ולא מובן. יש בו הרבה סאב טקסט שלדעתי פוגע בהנאה בצפייה. כשסיימתי אותו, לא אהבתי, כשקראתי עליו יותר אז הערכתי חלק מהנקודות אבל עדיין לא הייתי ממליץ עליו בחום.

 

[AsafA55]

וויפלאש!!! ועוד כמה פחות טובים...

וויפלאש (2014)
הסרט קיבל ביקוורת מצויינות וכבר יושב על ציונים נהדרים באתרי הביקורות השונים,למרות שהטריילר היה רק סביר בעיני ולא מושך מאוד,החלטתי ללכת לצפות בו ביום חמישי האחרון.
הסרט עוסק במתופף צעיר בקונסרבטוריון למוזיקה ועל המנצח של התזמורת שהולך רחוק מדי בשביל להוציא מהתלמידים שלו את המקסימום.
במילה אחת - וואו!
בכמה מילים - אחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות!

נפתח פה פוסט על תצוגות משחק גדולות,אז זו של ג'י קיי סימונס חייבת להיכנס לשם
הוא מגלם את דמותו של המורה בצורה מופתית,באופן כזה שאתה לא יודע אם לצחוק (והיו לא מעט צחוקים במהלך הסרט) או להתווכץ לכיסא מרוב אימה.
אני נוטה להגיד שזה סרט של הופעה של איש אחד,אבל ברור שהתסריט המבריק והמוזיקה הנפלאה מוסיפים לסרט האדיר הזה.

ציון - 9/10 (קרוב לוודאי שבקרוב הוא יהפוך ל-10 מושלם)

קצה המחר (2014)
כבר קיבל ביקורות טובות מלא מעט אנשים,כולל כאן,אז לא ארחיב ורק אציין שמדובר בהחלט בסרט פעולה בדיוני טוב מאוד,משעשע,מלא אקשן ובעיקר לא סתמי כמו לא מעט סרטי אקשן שנעשו לאחרונה.

ציון - 7/10

כל הזמן שבעולם (2013)
אני בסדר עם דרמות רומנטיות,אני פחות בסדר עם דרמות רומנטיות בדיוניות.
כל הזמן שבעולם חיכה לי לא מעט זמן(אירוני למדי),אבל דחיתי אותו להזדמנות שארצה לראות משהו קיטשי,לא רציני שיעביר לי את הזמן.
לשמחתי גיליתי שהוא אכן קליל למדי ומעט קיטשי,אבל בנוסף הוא גם סרט ממש ממש טוב.
הסרט מספר את סיפורו של טים שמגיע לגיל 21 ומגלה שהגברים במשפחתו יכולים לנסוע בזמן ויכול לשנות את מה שקורה בחייו.
אני חייב להודות שזו רחוקה מלהיות דרמה רומנטית טיפוסית,כי לדעתי הסיפור הרומנטי בין טים (דומנל גילסון) למארי (רייצ'ל מקאדמס הכה מתוקה) הוא רק פן אחד של עלילה וסיפור משמעותיים יותר.
התרגשתי,דמעתי,צחקתי ובעיקר חייכתי כמעט לכל אורכו של הסרט המקסים הזה.

ציון - 8/10

Cold in July (2014)
מייקל סי הול (עמוק באדמה,דקסטר) מגלם אב שנחוש להגן על משפחתו מפני פשוט משוחרר שמאיים להרוג את בנו.
בעלילה רוויית מהפכים,האב יוצא למסע רווי דם ואלימות.
הסרט קיבל ביקורות טובות למדי,ואני חייב לתהות שקשה לי להבין למה.
העלילה בנאלית למדי,רחוקה מלהיות מתוחכמת,ביחד עם משחק מאולץ התוצאה מעט מאכזבת בעיני.

ציון - 5/10

The Rover (2014)
עוד סרט שזכה לביקורות מצויינות שלא הצליח להרשים אותי במיוחד.
בעולם פוסט אפוקליפטי (אולי פספסתי משהו,אבל מלבד בתקציר,לא זכור לי שזה מוזכר בסרט בצורה ברורה) גיא פירס (המעולה אגב) מגלם נווד מתבודד שפותח במרדף כמעט חסר טעם אחרי חבורת אנשים שגנבו לו את הרכב.
במהלך המרדף הוא נתקל באחיו של אחד הגנבים ונוצרת בינהם אחווה לאורך על המסע.
אז כאמור,לא התהלבתי יותר מדי,מלבד גיא פירס המצויין והאווירה הקודרת של הסרט,חשבתי שהוא איטי מדי,כמעט משעמם,רוברט פטינסון לטעמי שחקן בינוני גם בסרט לא הוליוודי שכזה.
בינוני מאוד,לצערי.

ציון - 5/10

שכנים (2014)
כאשר זוג הורים צעיר עובר לשכונה חדשה הוא לא מצפה שהשכנים החדשים שלו יהיו אחוות סטודנטים רועשת.
העימותים בין שני המחנות יוצרים לא מעט רגעים מצחיקים מאוד,טפשיים כמובן אבל מספיק בשביל לגרום לי לצחוק בחלק גדול מהסרט.
בנוסף אני מאוד מחבב את סת' רוגן וגם זאק אפרון נראה שמצא את הנישה שלו.
חיבבתי מאוד.

ציון 7/10

 

[ערן1987]

מסכים מאוד על "וויפלאש"

ראיתי אותו אתמול והוא אדיר. עשייה קולנועית במיטבה, רואים שכל פריים עוצב בקפידה מכל בחינה - ופאק, התאורה! לא יודע למה, היא ממש ממש הרשימה אותי.
&nbsp
בכלל, סצנת הסיום מטורפת לגמרי. הופכת לך את הראש פעמיים תוך זמן קצר, ואז מעיפה לך את המוח. אחת סצנות הסיום האדירות ביותר שראיתי, לא פחות

 

[על שביל ארוך]

שלי:

"הרץ במבוך" - אהבתי מאוד, ממליצה

"פרנקי וג'וני" - סיפור אהבה ישן ושונה מהסרטים שאנחנו מכירים היום... הדבר היחיד שאהבתי שם זה שזה היה מציאותי ולא כולם מהממים ובובות פלסטיק... אלא אנשים רגילים ופשוטים... אבל לא התלהבתי בכלל מהסרט... למעשה אם לא הייתי רואה אותו עם חברה הייתי עוצרת אותו באמצע...

"אינטליגנציה אנושית" - סרט חביב אבל מרוח ומתיש... כמעט נרדמתי באמצע...

"עיר האלוהים" - רציתי לראות את הסרט הזה הרבה זמן והתאכזבתי... לא אהבתי את איך שהסרט ערוך ובנוי... הפסקתי באמצע, אולי אני אמשיך לראות מתישהו...

"3,069 ימים" - סרט על סיפורה האמיתי והמזעזע של נטשה קמפוש שנחטפה בגיל 10 והוחזקה בשבי במשך 8 וחצי שנים...
סרט חזק, מזעזע עם קטעים קשים לצפייה... אבל מומלץ...

 

[עוף בשומשום]

שבוע עמוס מאוד

2001 אודיסאה בחלל- מלא בחלקים לא מובנים ולפעמים איטי רק לשם איטיות, אבל אני אהבתי. הקצב האיטי של הסרט מהפנט, האפקטים מרשימים (במיוחד בהתחשב בעובדה שזה מלפני עידן האפקטים הממוחשבים), הצילום מרהיב והמוזיקה הקלאסית תענוג. כנראה שקובריק גאון, או משהו כזה.

חבל- תרגיל מעניין בבימוי שמעביר כמה מסרים מעניינים לגבי עליונות האדם ואת מי הוא מחשיב לאדם נחות. לא מיצירות המופת של היצ'קוק, אבל בפני עצמו הוא סרט מעולה.

חמים וטעים- סרט מהנה ביותר. מצחיק מאוד וחמוד. טיפה מתמשך באמצע אבל רוב הזמן הסרט שומר על עניין.

ההרג- חסר בו את התחכום והיומרה של סרטיו המאוחרים של קובריק, אבל הוא עדיין אחלה סרט.

לקום אתמול בבוקר- סרט חמוד ביותר. ביל מארי נהדר.

ראשומון- סרט נהדר, אם כי פחות טוב מ'שבעת הסמוראים' המופתי. טושירו מיפונה אדיר.

כמה טוב להיות פרח קיר- באיחור של שנתיים, סוף סוף ראיתי את זה. סרט מקסים ומעט מרגש שעשה לי טוב. מומלץ ביותר.

נעלמת- למרות שלוקח לו זמן עד שהוא מתניע, שהוא מרגיש נמרח בשלב הסוף ושמשהו בדמויות ובעלילה של הסרט הרגיש לי לא אמין, זה סרט מעולה. העלילה מעניינת ומפותלת והשחקנים נהדרים. פינצ'ר מוכיח שוב שהוא מאסטר בעשיית סרטים.

 

[BlackUnicorn]

ארוחת בוקר בטיפני'ס, Enemy

ארוחת בוקר בטיפני'ס - עוד ניסיון שלי ושל בעלי לראות סרטים קלאסיים. למעט סרטים בודדים מאוד אנחנו פשוט לא מצליחים לשרוד סרטים איטיים כאלו. לא יודעת למה הסרט נחשב לכזו קלאסיקה אדירה. נכון, אודרי הפבורן מהממת. אבל זה עדיין לא הופך סרט לסרט טוב. לא ראינו את כולו, פרשנו בערך באמצע.
&nbsp
אויב - הסוף קצת מבלבל, אבל את הפואנטה הבנתי די בהתחלה. אח"כ כדי לסגור את כל הקצוות קראתי קצת באינטרנט. משחק טוב של ג'ינהול, אבל אווירה קצת מעצבנת עם גווני הצהוב של הצילום. לא יודעת.. לא סרט מעולה אבל גם לא רע. בסדר למי שאוהב מיסתורין. 6.5/10
&nbsp

 

[mrpink3]

מפריח היונים, קארי, אקס מן

מפריח היונים - אחד הסרטים הגרועים שראיתי. אין בסרט הזה שום דבר שלא רואים באינספור סרטים אחרים. קונפליקט שחוק ולא מעניין, דמויות שלא ממריאות, תסריט קלישאתי ללא השראה.
&nbsp
קארי (המקורי) - סרט פשוט מדהים.
&nbsp
אקס מן: העתיד שהיה - פחות טוב מהקודם, אבל עדיין סרט סבבה לגמרי.

 

[GK_FF]

דיי נו....

אהבת קארי?!
איכס איתך..
אגב החידוש טוב יותר... אבל מבחינתי זה לא חוכמה שנאתי את המקור...
&nbsp

 

[GK_FF]

אחד ושני חצאים:

Warrior (2011)
עם ג'ואל אדגרטון. הדרמה העמוקה של הסרט הפתיעה אותי, אני חושב שיש לו שעה ראשונה מאוד מוצלחת ומבטיחה, דמויות מאוד מעניינות, קונפליקטים מרגשים, אבל בשעה השניה כאשר ההאבקות עצמה מתחילה זה דיי מדרדר, מתבלגן, יש שם סצינות שממש מורגש שהוספו בהשלמות, בקיצור קצת all over the place. יש לי גם בעיה קשה עם אשת הגיבור וכתיבת הדמות שלה. אהבתי שיש הרבה בנים סקסים בסרט הזה אבל זה לא הרגיש שהמצלמה מחפיצה אותם מספיק, או בכלל.
6 מתוך 10

Coming Home (1978)
שמעתי על זה המון מחמאות אבל לא הצלחתי לשרוד רבע שעה וראיתי את שאר הסרט על הילוך X30, כשגיליתי שבסוף ספויילרהזוגאפילולאביחדבסוףספויילר שמחתי שכך עשיתי.

יוסלה, איך זה קרה (1989)
אין לי מושג למה הקלטתי את זה אפילו, בכל אופן זה סרט עם קאסט ענק של דמויות דוחות ומגעילות, למעט זוג אחד שדווקא היה מעניין מאוד אבל דיי נעלם בתוך כל הבאלאגן ולא קיבל מספיק סצינות (אולי 6 כל הסרט בלחץ), באיזהשהו שלב התחלתי להריץ את הסרט ולראות רק את הסצינות שלהם, אם זה היה רק עליהם היינו במצב טוב יותר. הזוג הוא אביגייל מיכאלי ומישהו ממש יפה שנקרא יהונדב פרלמן וזה הסרט היחיד שהוא השתתף בו. ):

 

[BetkaEloni]

השבוע ראיתי את

The Conjuring מאחר ואני לא חובבת סרטי אימה אמיתיים, זה ענה על הדרישה שלי להיות קצת מפוחדת אבל לא יותר מידיי. 7/10