סרטי השבוע

[** רוזבד]

סרטי השבוע

והשבוע מה ראיתם?

 

[עוף בשומשום]

השבוע ראיתי את

משפטי נירנברג- אולי אחד הסרטים הכי חשובים שראיתי אי פעם. מעבר לזה שהוא סרט גדול ומעניין, בהחלט הרגשתי במהלכו שהוא מנסה להתמודד, להסביר ולהציג את האנשים שמאחורי זוועות מלחמת העולם השנייה ואת התוצאות שנגרמו בגללה בצורה מאוד ישירה עם העיניים לצופים. זה לא סרט מושלם (העלילות משנה לא מאוד מעניינות והסרט מעייף בחלקים מסוימים כי כמה כבר אפשר לראות אנשים מדברים) אבל הוא בהחלט סרט מעניין וחשוב שכול אחד צריך לראות.
מחוקים- סרט נהדר על אלכוהוליזם, התמכרויות והשפעותיו על החיים. מרי אליזבת' ווינסטד נותנת את הופעת חייה והיא מופלאה. גם אהרון פול לא רע (ואפילו הוא אומר Bitch במהלך הסרט!).
סודות אל אי- פילם נואר מעולה, שכשעה לתוכו נראה שהוא הולך להיגמר ועד הוא מוסיף עוד שעה וקצת שבהן מתברר שלא הכול כפי שהוא נראה. מהלך תסריטאי די מבריק לדעתי. תוסיפו לכך אנסמבל שחקנים משובח (ראסל קוראו, קווין ספייסי, דני דה ויטו, גיא פירס וקים בסינג'ר) ועלילה מפותלת ומעניינת ותקבלו סרט מהנה ביותר לצפייה.

 

[מיכאל1411]

משפטי נירנברג קלאסיקה וסודות LA ניאו נואר מעו

לה, כמו שאמרת

 

[מיכאל1411]

סרטי השבוע

(2013) עמק הזאבים 2 Wolf Creek 2
גרג מקלין ביסס בכבוד רב את מעמדו כבמאי אימה מהשורה הראשונה כשעשה
ב-2005 את 'עמק הזאבים', מותחן שהתעלה הרבה מעל הציפיות והיה ממש טוב.
שנתיים אח''כ, ביים את Rogue האפקטיבי שסיפר על תנין ענק המטיל אימה.
לא חושב שסרט ההמשך לסרט הביכורים שלו היה נחוץ. הדמות הראשית די איבדה
מהקסם הפסיכוטי שאפף אותה. השנינויות נותרו אבל הפעם זה הרגיש מכני ומאולץ מדי.
דמויות המשנה נבובות בניגוד לדמויות המשנה של הראשון. הסצינות במרתף העינויים
הסבוך היו מוזרות ולא בקטע טוב. סרט סביר שעובד בעיקר בזכות קצב מבדר.
10/5

(2012) שרקייה
סרטו של עמי ליבנה מביא עימו סיפור קטן וטעון שהופך גדול ומרגש ככל שהדקות נוקפות.
התסריט התכליתי והנבון של גיא עפרן מאפשר למציאות שבד"כ מטואטאת מתחת לשיח
הציבורי לקבל קול משלה, לפחות למשך 80 דקות. הלב של הסרט פועם בחסד, נתון לרחמיה
המאולצים של עלילה המבקשת להישכח ולהתפוגג. יש לא מעט יופי סמלי-חברתי הנובע מהתבוננות
בעיקר ואותו עיקר מחרים את היכולת המגונה של הצופים להתכחש. וכך, מבלי להיות בוטה או חצוף,
הסרט משיג את תשומת הלב ונשאר כתיעוד קולע של קשיים בצל נסיבות לא הוגנות.
10/7

(2012) כוננות עם שחר Zero Dark Thirty
הרבה זמן לא פיהקתי ככה. באמת. מאוד אהבתי את הקודם של קת'רין ביגלו, 'מטען הכאב'.
אני יכול להבין שהמציאות שיחקה לידיה של ביגלו ויצא כי הסרט עליו עמלה ועתיד היה לדבר
על מאמצי החיפוש אחר בין לאדן וכו', הפך להיות סוג של פרופגנדה אמריקנית עם סוף טוב.
הנהירה של הקהל לסרט לא נבעה חלילה מהאיכויות של הסרט - דרך אגב הן לא קיימות -
אם כי בגלל הצורך הפסיכולוגי המתקבל על הדעת של לצפות במעשיהם של האמיצים,
מעשים שמובילים את המערב לחופש וזכויות. ארה''ב הייתה צריכה את הסרט, אמנם אין לו
שום ערך קולנועי להציע לצופה הממוצע שלא מתרגש מהירואיזם קלישאתי, מבוסס אמת או לא,
אבל היא הייתה צריכה אותו. אישה מביימת סיפור על גברים שרודפים אחרי גבר והדמות הראשית
היא אישה? גאד דאם, החומר ממנו מקריצים אוסקר. כמעט. מי שלא אכפת לו מכל זה, ימצא פה
שעתיים וחצי מיותרות של עלילה סטאטית, דמויות ריקות מתוכן ושיעמום מתמשך.
10/2

(2010) כלואים Caged
גל האימה הצרפתי החדש סיפק כבר לא מעט סרטים שהציבו תיגר על הז'אנר האמריקני, הרימו את
רף הגראפיות וחיפשו כיצד אפשר לחדש ולשפץ את העלילות הידועות והחלולות ברובן לכדי פרץ חתרני
של עשייה קולנועית. הסרט נשאר ונשמר במרחק ביטחון מאותם סרטים כי המטרה שלו היא להיות מבדר,
מותח ולא אלים במיוחד. שעה ורבע המתרחשת בחצר האחורית של הטירוף האנושי. כן, גם לו יש חצר אחורית.
אל תצפו לסצינות מפורשות ומבחילות אבל עצם הרעיון בבסיס הסרט גורם ללא מעט חלחלה וביעותים.
10/7

(2004) שנת אפס
סרטו המצוין של יוסף פיצ'חדזה נכתב כנובלה קולנועית מרגשת וכבירה על החלום הישראלי האבוד,
על דמויות שמחפשות את עצמן בתוכו. התאהבתי מהר מאוד בסרט. התעמקותו ביסודותיה וסודותיה
של האנושיות הפרטית אותה מבקשים לטפח טיפוסים כאלה ואחרים, בלי הבדלי טוב ורע ברורים,
משאירה את הלב שותת. מופתי, כה מופתי.
10/8

(2003) שעת הזאבים Time of The Wolf
בזמנו מיכאל הנקה הצהיר כי הסרט שלו הינו תשובה חדה לסרט האפוקליפטי ההוליוודי הנוסחתי.
ואכן, מתקיימת כאן אנטי-תיזה ברורה המשרטטת מארג סוציו-דיסטופי עוכר שלווה, דחוס, קלאסטרופובי,
מעיק. ובהרבה מובנים ככה אמור להיראות סרט על האנושות פוסט קטסטרופה לא ברורה.
10/7

(1992) הוידאו של בני Benny's Video
סרט מוקדם של הנקה על נער בעל אובססיה מורבידית, מושפע מאמצעי התקשורת המצויים בהמוניהם בחדרו:
מקלטי טלוויזיה, מכשירי וידאו, קלטות, מצלמות ושידור נון סטופ של חדשות העולם. אירוע אלים מרחיב את
גבולות הפרספקטיבה המוסרית של הדמויות ושל הצופים וזה נעשה בצורה יוצאת דופן. מעניין כי באותה שנה
יצא 'כלבי אשמורת' ובשניהם הייתה סצינת מפתח מזעזעת שהתרחשה כל כולה מחוץ לפריים, ברקע.
היו לי כמה בעיות קטנות עם התסריט, בעיקר באמצע אבל הסרט משאיר לא מעט חומר למחשבה.
10/6

(1989) שוטר אלים Violent Cop
סרט הביכורים של טקאשי קיטאנו כבמאי. במקור, על כס הבימוי היה אמור לשבת קינג'י פוקאסקו אבל
זה לא הסתדר וקיטאנו, שכבר הוחלט עליו גם כגיבור הראשי, לקח את המושכות, שינה את התסריט והוציא
ממנו את הפן הקומי. קיטאנו מגלם שוטר שאין לו אלוהים והוא מבצע את החוק עפ''י תפיסת עולמו הניהליסטית.
הרבה אלימות ריאליסטית קשוחה מובילה לרגעי סיום פיוטיים מהולים בדם.
10/7

(1981) מלאך הנקמה Ms. 45
סרטו של אבל פריירה לוקח בחורה אילמת ונחבאת אל הכלים, גורם לה להיאנס פעמיים תוך כשעה
והמקרים הטראומתיים הללו מכשירים אותה לצאת למסע טבח בגברים באשר הם. בלית יכולת דיבור,
היא מעבירה מסר אגרסיבי ומדמם בעזרת מר 45 מ''מ אותו היא נושאת ומשמש אותה כמוציא לפועל
וכך היא מוכתרת להיות גברת 45. פסקול מצוין מודבק על אווירה של ניכור ניו יורקי והבימוי המסוגנן
להפליא מעניק מרחב תימרון נכבד עבור זואי לונד הקסומה והאפלולית. קלאסיקת טראש.
10/7

(1975) ירח שחור Black Moon
לואי מאל ('להתראות ילדים') עשה כאן סרט תמוה והזוי שאמור להיות אלגוריה אנטי-מלחמתית סוריאליסטית.
העיצוב החולמני והמוזר מכשף והכל אבל בהיעדר סיפור או עלילה קשה למדי לצלוח את הצפייה בו.
10/3

(1947) גוף ונשמה Body and Soul
נואר הנחשב לאבי אבות סרטי האיגרוף. סקורסזה, בעבודתו על 'השור הזועם', דרש מדה נירו לשבת
ולראות את הסרט בשביל לקבל השראה לדמותו. לא התלהבתי עד כדי כך, המערכה השנייה הייתה מאוד
רופפת והעיבה על הראשונה והשלישית שהיו לא רעות בכלל.
10/6

(1945) דילינג'ר Dillinger
מעריצי טרנטינו המושבעים לבטח זוכרים איך לורנס טירני, הבוס הגדול ג'ו קאבוט של 'כלבי אשמורת', נכנס
לקראת הסוף למקום המפגש של הגנגסטרים וכששואלים אותו מה עלה בגורלו של מיסטר בלו הוא עונה:
''מת כמו דילינג'ר''. וזו הייתה כמובן מחווה קטנה לתפקיד גדול של טירני בתור ג'ון דילינג'ר, הרבה הרבה שנים
לפני שג'וני דפ הרס לו את הצורה. הסרט טוב מאוד, נואר אלים ומחשמל.
10/7

 

[yuriis]

כוננות עם שחר - מסכים, חלש

לא הייתי מכסח אותו לגמרי - יש שם כמה סצנות מסקרנות, וחוץ מזה יש שם נושא - נחישות ללא גבול, כמעט דתית, לעבודה (לא להתבלבל עם נחישות למשימה - שבסרט הזה זה כמעט אותו הדבר) - שתמיד ריתקה אותי. וכן, סרט מיותר.
אחרים לא ראיתי

 

[מיכאל1411]

מיותר זו מילה מדויקת.. ואשמח לשמוע

מה אתה חושב על טקאשי קיטאנו ומיכאל הנקה.. וממליץ מאוד על דילינג'ר..

 

[yuriis]

מעריך אותם, לצערי לא מכיר מספיק

את עבודתם. מהנקה צפיתי רק בשני סרטים - אהבה ו-היבשת השביעית. היבשת השביעית הוא סרט חשוב, אך כי היה לי קשה לצפייה. אהבה היה הרבה יותר קל - אך הנושא לא פשוט. עם כזה הפרש של שנים בין הסרטים נראה שהנקה נשאר במאי עם נושאים לא שגרתיים, נושאים שבד"כ לא מרחיבים עליהם את הנושא. ז"א - חשוב לצפות בעבודות שלו, אך להיות מוכנים שזה לא יהיה קל. עבודת הבימוי שלו שקטה, בוטחת ונותנת כבוד לנושא עצמו - במאי גדול.

טקאשי - גם ממנו צפיתי רק בשתי עבודות - זטואיצ'י - סרט כיפי, סרט נהדר, סרט עם קצב נסתר אשר מתפרץ בסטפס מפתיע וצוהל ברבע השעה האחרונה שלו. עוד סרט שראיתי הוא Outrage - סרט על היאקוזה, על תדמיתה הפנימית והחיצונית, סרט עם ועל כבוד, מטובל באלימות. הזכיר לי כמה סרטים וסצנות מסרטים אחרים. אך לא מצאתי שהוא סרט גדול או מעניין במיוחד. אני חושב שקיטאנו פוזל ביצירות שלו לקהל קצת מערבי. יש לי רגשות מעורבים - אני אצטרך לראות עוד על מנת לגבש לגמרי את דעתי עליו.

 

[מיכאל1411]

אמממ

אצל הנקה תראה את משחקי שעשוע (1997), המורה לפסנתר ומחבואים.
אצל קיטאנו תראה את זיקוקין די נור.

 

[Cold WAR Kid]

הצורך במהירות: האמת ציפיתי להרבה יותר גרוע, וזה היה לגמרי בסדר. משחק לגמרי סביר ומעל המצופה לסרט כזה, סצינות מרוצים
מלאות אדרנלין שגרמו לי להתגעגע למשחק. העביר לי שעתיים בפנאן.
חבובות: מבוקשות- מהסרט הקודם לא עפתי. הוא היה מאוד ילדותי, מאוד מתוק, קיטשי ושמח בצורה שהחליאה אותי. בכל זאת מדובר בחבובות אז קשה שלא לצפות לסרט בדיוק כפי שתיארתי, אבל
זה היה אובר מוגזם בעיניי. בכל אופן השני - הרבה יותר טוב. ואני גם בעמדת מיעוט בעניין הזה לפי איך שהתקבל בעולם. הוא משעשע, הוא כיפי, זורם, השירים מעולים ובקיצור ממש נהניתי.
מורעלים- סרט ישראלי קצר על זומבים וצבא, והקשר ביניהם. סתם, זה לא באמת עמוק כמו שזה נשמע. אני מברך את הקולנוע הישראלי על היציאה מהתבנית המוכרת בשנים האחרונות, זה מבורך.
אבל הסרט הזה לא כ"כ מוצלח. הסיפור בו לא ממש מעניין, ולא שאפשר לצפות מסרט זומבים למשהו חדשני במיוחד אבל עדיין, המשחק מעפן ובגדול הסרט הזה פשוט לא משהו. הזומבים יחסית בסדר לסרט ישראלי ראשון שעוסק בנושא, הם עדיפים על הזומבים ש'מלחמת העולם Z' הציע. לא נורא, אני מאמין שישראל תתפתח בז'אנר הזה ותוציא ממנו דברים מקוריים בעתיד.
כוכב הקופים: שחר: שמח שמאט ריבס יביים גם את סרט ההמשך! מדובר בבמאי שאני צופה לו עתיד גדול. קלטתי את הכישרון הרב שלו עוד ב'Let Me In' המצוין.
הסרט הזה ברובו הגדול פשוט נפלא. הבימוי, האווירה, האפקטים, הנושאים האקטואליים מועברים בצורה כה מוצלחת. אבל אז מגיע החלק האחרון של הסרט, שבו

קופים רבים מפרקים בני אדם במלחמה
עם נשקים חמים כאילו זה מוטבע מהם מלידה. כן, לא חסרים שם דברים לא הגיוניים אך עוד ניתן לסספנד אותם, אבל כל ההתנהלות של הקופים במערכה האחרונה נורא צרמה לי על אף היותה עשויה היטב ומגניבה רצח.

 

[מיכאל1411]

עכשיו ראיתי את 'מורעלים', סביר בקושי

זה בעיקרון סרט גמר של אונ' ת''א מאת דידי לוביצקי וכאחד כזה הוא מופק בצורה לא רעה בכלל אבל העלילה לעוסה וצפויה.

 

[yuriis]

המבול, מנותקים ועוד

השבוע ראיתי

2014 - קפטן אמריקה: חייל החורף
אפקטים טובים, אקשן מסקרן - סרט כיפי לקיץ - ריק מתוכן ולא מכביד על מחשבות
לוותר

2010 - דייט לילי
אם באמת אין מה לעשות ולא נרדמים ולקרוא קצת קשה כי זה מפעיל את השכל והרגש - אפשר לצאת לדייט לילי - קומדיית אקשן חביבה
לוותר

2014 - המבול
הצמידות המסוכנת של אנשים טובים, קנאים גמורים ואלוהים - הכל בדמות של נוח - מול הסכנה שבמחשבה חופשית ומשוחררת הלובשת דמות של ברבריות אצל מלך האנשים המתמודד מול נוח. אישית אני בעד הטיעונים והעמדה של המלך. בסרט הוא הדמות הרעה, אשר מפיצה את הבשורה האמריקאית של רוח החופש. שילוב מעניין. הטוב והרע בכל אחד מאיתנו - זהו המסר כמובן. שהוא מעניין - אך הסרט, לבד מהאפקטים והמסר הזה - די מפוספס וחבל
לוותר

2012 - מנותקים
הבדידות והכמיהה ליחסים בעולמנו הדיגיטלי והמודרני - מספר סיפורים שמעורבבים ביחד - יוצרים קולאז' מעניין דכאוני וטורדני
שווה

השבוע גם ראיתי שתי עונות של שקר לי (היה לי הרבה זמן בטיסה טרנסאטלטית) - סדרה חביבה למדיי - הרעיון הוא שאפשר לדעת אם אדם משקר או דובר אמת מתוך שפת גוף והבעות הפנים - וכך נוצרת סוכות ע"י ד"ר לייטמן אשר מוכר את שירותיו כפוליגרף אנושי לגופים כמו אפ.בי.איי, פוליטיקאים וכו'. מסקרן.

השבוע גם כתבתי של גנדי ו-ראן:
https://hafsaka.wordpress.com/2014/07/22/1982-gandhi/
https://hafsaka.wordpress.com/2014/07/25/1985-ran/

 

[aשרון]

באמת...

לא מאמין לך שראית את חייל החורף. כתבת על הסרט שורה כל כך גנרית וריקה מתוכן. הסרט הזה הוא יותר מסרט קומיקס רגיל.

 

[yuriis]

הוא בסגנון איירון מן, לדעתי ונופל ממנו בהרבה

אולי בגלל המשחק השטוח. עקרונית אפשר להנות מסוג כזה של סרטים. אך רובם, כולל חייל החורף, מתנדפים מהזכרון די מהר, כמו טעמו של ארטיק לימון בקיץ על החוף - לקראת הערב אתה כבר לא זוכר אותו. זה כמובן לדעתי. אני שמח שיש קהל שאוהב אותם ומצליח לחבק אותם לליבו יותר ממני

 

[שנאוצר משהו]

The Zero Theorem, החדש של טרי גיליאם.

אולי לא בליגה של יצירות המופת שלו (ברזיל ו-12 קופים), אבל ללא ספק הסרט הטוב ביותר שהוא עשה... וואו, מזמן. באופן קלאסי לבמאי הזה, הסרט קצת מבולגן, קצת חידתי ופלצני שלא לצורך ולפעמים מוזר לשם המוזרות בלבד - ובכל זאת, הוא מבדר, הוא עשוי נהדר, המשחק בו נהדר, הוא מקורי ולא משעמם לרגע. מי שמתחבר אל הסגנון של הבחור בהחלט יקבל תמורה לציפיות.

 

[yuriis]

לא הבנתי - אם הוא לא בליגת יצירות המופת

שלו (ואם כבר - אוהב מאוד את ברזיל וגם את מונטי פייטון והגביע הקדוש - אך 12 הקופים באמת היה סרט יוצא דופן שלו - אך לא ארחיק לכת עד כדי לסווגם יצירות מופת) - אז איך ייתכן ש-The Zero Theorem הוא הסרט הטוב ביותר שלו? הסבר - לא הסתדרתי עם הלוגיקה

 

[שנאוצר משהו]

כשל בהבנת הנקרא.

כתבתי "ללא ספק הסרט הטוב ביותר שהוא עשה... וואו, מזמן", כלומר: זה הסרט הכי טוב שלא מזה מספר מסויים של שנים. 19 ליתר דיוק.

 

[yuriis]

אם כך אני רואה זאת כהמלצה

 

[** רוזבד]

השבוע

"במערב אין כל חדש"
סרט מלחמה משנת 1930 (זוכה האוסקר לסרט הטוב השלישי בהסטוריה)
הסרט עוסק במלחמת העולם הראשונה, דרך עיניהם של חיילים גרמנים צעירים שמתגייסים למלחמה,
הדרמה עשויה טוב, מבויימת ומשוחקת בצורה טובה,
עבודת צילום מרשימה שלא מביישת סרט משנת 1930,
ממליץ ביותר,
(נכון להיום, זהו הסרט העתיק ביותר שיצא לי לראות בהקרנת פילם)

"פרנק"
סרט חביב ביותר,
לא משהו מיוחד, יש כמה חלקים הזויים אבל יש לא מעט קטעים מצחיקים,

"ברט וונדרסטון המופלא"
גם כן סרט חביב ביותר, הרבה רגעים מצחיקים,
ממליץ.

 

[ערן1987]

אחרי שבועיים של מילואים בצו 8

קצת התרעננתי עם שני סרטים מאוד שונים אחד מהשני.

כוכב הקופים - השחר: מוצלח מאוד, גם אם פחות (יחסית) מהראשון. אפקטים פסיכיים ברמות אחרות, סצנות אקשן סוחפות, עלילה חכמה ומאוד אקטואלית למצב בישראל בתקופה האחרונה אבל גם חסר בו קצת רגש שיכול היה להוסיף לו המון, רגש שהיה גורם לו להתעלות על הסרט הקודם. ובכל זאת, סרט מעולה, לא פחות.

סקס טייפ: הייתה לי הרגשה שאני לא צריך ללכת לסרט הזה אבל לא הקשבתי לעצמי. איזו טעות. סרט מגוחך, קיטשי ברמות מגעילות, אמריקקי במובן הכי מגעיל ומביך של ה"מונח" והכי גרוע - הוא לא מצחיק. יש בו 3-4 בדיחות שמעלות חיוך דבילי על הפנים וזהו בערך. איזה בזבוז של פוטנציאל לסרט, באמת. לא להתקרב (אלא אם בא לכם לראות ת'תחת של קמרון דיאז כמה וכמה פעמים, במקרה כזה אני ממליץ עליו בחום רב).

 

[yanivya2]

generation war - מיני סידרה בגרמנית

https://www.youtube.com/watch?v=TmyGPX23px4
אני לא יודע מה הנהלים שלכם בפורום, אם מותר להמליץ על מיני-סדרות.
בכל מקרה, זו מיני סידרה (3 חלקים) שמספרת את סיפורם של 5 צעירים ערב מלחמת העולם השנייה. הם מאחלים ומקווים להיפגש שוב בחג המולד הבא... המלחמה נמשכת הרבה מעבר לכך כמובן.
בכל מקרה, זו סידרת דרמה מלחמתית משובחת. מראה את המלחמה מכמה זוויות... מזווית של יהודי כמובן וזווית ההשקפה של חיילים גרמנים בצבא הרייך.
יש שם דיי הרבה קטעי מלחמה מרתקים, בשילוב עם קטעי דרמה מעניינים בדילמות שבהם נתקלים חמשת החברים במלחמה.
ממליץ בחום
שוב אני מדגיש, השפה המדוברת היא גרמנית...