סרטי השבוע
- פותח הנושא מיכאל1411
- פורסם בתאריך
דם, אקשן, טראש, מוטנטים, ג'ייסון סתאטהם ועוד
(2014) 300: עלייתה של אימפריה Rise of An Empire
מאוד אהבתי את הסרט הראשון, ראיתי אותו כעיבוד שהצליח לתרגם קומיקס לשפה קולנועית יוצאת מגדר הרגיל.
האסתטיקה הגראפית אמנם הקצינה את קילוחי הדם ואף נדמיתה כמתענגת על האלימות הברוטאלית, אבל הייתה
גלומה בה גם הנאה רבה. כל הויזואל המלאכותי והמונוכרמטי היה מהפנט ובלתי נשכח, כמו ספקטקל עוצר נשימה שנתן
הצצה לסיפור דגול מהעבר ויחד עם זאת ביקר את הגלוריפיקציה שעושה האנושות למלחמות וגיבורים מאצ'ואיסטיים.
זה עירב לא מעט טענות שהפנו אצבע מאשימה כלפיי הטון הפאשיסטי אבל הסרט שבר את האצבע ועשה את מה
שהגיע לעשות: אנטרטיינמנט מושלם על חשבון אחריות מוסרית. סרט ההמשך מתקיים פחות או יותר במקביל ואחרי
אירועי הסרט המקורי, לוקח אותנו לחזות בנפלאותיה של אווה גרין כשחקנית והיא גונבת את ההצגה בין מפלים של
דם ואקסטזה אפית. אחשוורוש ממשיך להיות דמות מסתורית שכנראה תקבל סרט משלה בשנים הקרובות, שכן פרנק
מילר הודיע לא מזמן על נובלה חדשה בכיכובו של חנות התכשיטים המהלכת וחמורת הסבר. הקרבות הימיים מתמשכים
וחוזרים על עצמם והם אלו שגורמים לכל הטוב והרע בסרט וזה עדיין מרשים למדי.
10/7
(2013) מצ'טה הורג Machete Kills
בסרט הראשון רוברט רודריגז סיפק גייזרים של סטייל עם מחוות מגניבות לסבנטיז. ההמשכון מרגיש ממוחזר ולא קולע,
העלילה מטומטמת והטראש איבד מהחן שלו. מצ'טה דונט טוויט, אה? שיהיה.
1/04
(2013) מת לחיות 5 A Good Day Die to Hard
פאק יו, הוליווד! הלוואי שתישרפי! צריך לפטר את התחת הארור של מי שכתב את הדמות של ג'ון מקליין עבור הסרט.
10/3
(2011) המכונאי The Mechanic
טוב, אם מישהו אי שם צריך לעשות סרטי ג'ייסון סתאטהם אז אין מישהו יותר מתאים לעבודה מאשר האיש בכבודו ובעצמו.
חייב לומר, הופתעתי לטובה. אלימות מסוגננת מצוינת ובסיס דרמתי מהורהר תמיד הולכים טוב ביחד.
10/7
(2011) הסגת גבול Trespass
כן, קטלו לסרט את הצורה. בגלל זה באתי עם אפס ציפיות. קיבלתי מותחן פלישה ביתית הרבה מעל הממוצע, עם העדפה
תסריטאית לתסבוכות מוסריות וטוויסטים לא גסים מדי. ניקולס קייג' לא טוב במיוחד (שוקינג) וניקול קידמן עדיין נראית מדהים
בגילה, עדיין אחת הנשים הכי יפות בעולם, ניתוחים פלסטיים או לא. המשחק המוגזם שלה ושל כולם לא הרגיש לי מציק בכלל
כי העלילה דורשת מהם להתנהג כאילו עולמם הופך להינמק מהנקודה בה מתגלות עוד ועוד שכבות של סיפור שוד/בגידה אינטנסיבי.
10/7
(2011) אקס מן: ההתחלה X-Men: First Class
טוב מאוד. מרחיב את יקום הקומיקס בו פועלות הדמויות המוכרות והאוריג'ינס שלהן למשהו קצת יותר מעניין אפילו מהטרילוגיה
עצמה. אני נהניתי. מייקל פאסבנדר שחקן גדול או שהוא שחקן גדול? יכול להיות שיש לו כוחות על גם במציאות, מי יודע.
10/7
(2011) אורחים לרגע
סרט הביכורים של מאיה קניג מקסים למדי, נחמד כמו שקית מרשמלו אחרי יום לא מתוק בכלל. גור בנטביץ' שחקן מהטובים שיש
בקאנון הישראלי המודרני, יש לו יכולות רגשיות מכמירות לב והוא בר מזל כי הוא נשוי לקניג. הנערה בסרט, אליה ענבר, גם כן
מתגלה כשחקנית שיודעת לסגל לעצמה תיזמונים מדויקים של תגובות לסביבתה וכישרונה מעמיד אותה כמישהי שיש לעקוב אחריה.
סרט צנוע וחמוד, מקווה כי החזון הנראטיבי של קניג יתפתח עם הזמן והיא תמצא מקומות טעונים ומפתיעים יותר ללכת אליהם.
10/5
(2011) רודף צדק Seeking Justice
ז'אנר סרטי ניקולס קייג' לא מפסיק וסובל מאינפלציה מאולצת, כי כידוע קייג' מצוי בחובות עצומים ומעדיף לא להסתכן ופשוט לקחת
כל מה שנותנים. כל תסריט הולך. חבל שהבחירה הספציפית הזו היא לא יותר מניסיון פתטי של במאי ותיק (רוג'ר דונלדסון) לחקות
את המורכבויות הדרטמיניסטיות של 'הארי המזוהם 2' לכדי סרט שטחי ומופרך. מדי פעם אפשר לאתר עליות קטנות בערימת המורדות.
10/4
(2011) מרדף עצבני Drive Angry
אוף, הטריילר בזמנו הבטיח לי סרט מגניב. ניקולס קייג' (כן, שוב) מתבזה ביצירה שהייתה אמורה להיות טראש טהור וכיפי ובמקום זאת
הצטמקה מדקה לדקה למימדים של צעצוע דבילי ושחוק. אחרי שעה זה מתחיל לשעמם והיה לי קשה להמשיך לראות עד הסוף (החביב, לציין).
10/3
(1996) הפאב של השכונה Trees Lounge
סטיב בושמי מביים ומשחק בתפקיד הראשי בחור שאוהב לפקוד את הפאב השכונתי, ביום ובלילה, לתדלק את הכבד עם הרבה שיכר חיטה
וולהחליף מילים עם חבריו למשקה. בין לבין, יש עלילה. בערך. שחקני משנה כמו קלואי סוויני, דניאל בולדווין, סמאול אל. ג'קסון ועוד מצטרפים
ונותנים מראה קצת יותר רציני למכלול. סרט בינוני ומטה לא כי בושמי במאי או שחקן לא טוב, כי אם התסריט רזה מדי, מעט מאוד תוכן כלשהו.
10/4
(1974) התינוק It's Alive
אימה קאלט של לארי כהן. זוג מצפה לילדם השני והלחמנייה בתנור הופכת לפיתה! התינוק מתברר כיצור מעוות ורצחני שבורח ומתנהל
אחריו מרדף. לא אהבתי. יבש, מחוסר מטרה, חובבני ולוקח את הזמן. למה לא. תירו בי וזהו. בקושי רואים את המפלצתון כי בשאר הזמן
יש ''דיאלוגים'' וסצינות מעבר שלא משכו את תשומת הלב ווטסואבר.
10/3
(1972) הטנגו האחרון בפריז Last Tango In Paris
סרטו הקודם של ברטולוצ'י, 'הקונפורמיסט', אותו ראיתי לפני מס' חודשים, הפך מייד לאחד הסרטים האהובים שלי בכל הזמנים, באמת
יצירת מופת נשגבת. אז כשהתיישבתי לראות את מרלון ברנדו ומריה שניידר מתנים אהבים לוהטים עם חמאה ושאר פרוורסיות, לא
הבנתי לאן נעלם הבמאי שהרעיד עולמי זה לא מכבר. נכון, הצילום ראוי לשבחים רבים, סלילים ושמיכות זהובות של תאורה מקנים לו
עיצוב מלנכולי יפהייפה אבל איפה העלילה? יש איזו עלילת צד של הדמות של מריה אבל היא כ''כ תפלה ולא חשובה. ברנדו לפחות קיבל
עלילת צד סבירה ועדיין לא כזו חזקה או מהודקת. סרט מתיש וקצת בלתי נסבל.
10/4
(1967) התקרית The Incident
סרט קצת נשכח מהסיקסטיז וחבל שכך. שני צעירים (אחד מהם הוא מרטין שין) עם אופי קרימינלי ואנרכיסטי נכנסים לרכבת לילה
ומתחילים להציק ולהטריד את הנוסעים. בהדרגה, מתלהטות הרוחות ומתחת לפני השטח יש חשש והיסוס מהבאות. סרט מטלטל
שמצולם כמעט כולו בקרון הרכבת והפוך את הקלאסטרופוביה לסיר לחץ חברתי העומד בפני פיצוץ. זה הזכיר לי את '12 המושבעים',
אמנם לא בתימות בהן עוסק אבל רוחו שורה מעליו. דיון נוקב שחותר תחת ערכי אמריקה הכל יכולה, מזדעק על הצביעות וזועק על
האדישות לנוכח פראים מבית (כי פראים מבחוץ - ויאטנם למשל - קל כביכול למגר). מיקרוקוסמוס של עוולות.
10/7
לינק לצפייה/הורדה -
https://www.youtube.com/watch?v=a3NspheBymc
(2014) 300: עלייתה של אימפריה Rise of An Empire
מאוד אהבתי את הסרט הראשון, ראיתי אותו כעיבוד שהצליח לתרגם קומיקס לשפה קולנועית יוצאת מגדר הרגיל.
האסתטיקה הגראפית אמנם הקצינה את קילוחי הדם ואף נדמיתה כמתענגת על האלימות הברוטאלית, אבל הייתה
גלומה בה גם הנאה רבה. כל הויזואל המלאכותי והמונוכרמטי היה מהפנט ובלתי נשכח, כמו ספקטקל עוצר נשימה שנתן
הצצה לסיפור דגול מהעבר ויחד עם זאת ביקר את הגלוריפיקציה שעושה האנושות למלחמות וגיבורים מאצ'ואיסטיים.
זה עירב לא מעט טענות שהפנו אצבע מאשימה כלפיי הטון הפאשיסטי אבל הסרט שבר את האצבע ועשה את מה
שהגיע לעשות: אנטרטיינמנט מושלם על חשבון אחריות מוסרית. סרט ההמשך מתקיים פחות או יותר במקביל ואחרי
אירועי הסרט המקורי, לוקח אותנו לחזות בנפלאותיה של אווה גרין כשחקנית והיא גונבת את ההצגה בין מפלים של
דם ואקסטזה אפית. אחשוורוש ממשיך להיות דמות מסתורית שכנראה תקבל סרט משלה בשנים הקרובות, שכן פרנק
מילר הודיע לא מזמן על נובלה חדשה בכיכובו של חנות התכשיטים המהלכת וחמורת הסבר. הקרבות הימיים מתמשכים
וחוזרים על עצמם והם אלו שגורמים לכל הטוב והרע בסרט וזה עדיין מרשים למדי.
10/7
(2013) מצ'טה הורג Machete Kills
בסרט הראשון רוברט רודריגז סיפק גייזרים של סטייל עם מחוות מגניבות לסבנטיז. ההמשכון מרגיש ממוחזר ולא קולע,
העלילה מטומטמת והטראש איבד מהחן שלו. מצ'טה דונט טוויט, אה? שיהיה.
1/04
(2013) מת לחיות 5 A Good Day Die to Hard
פאק יו, הוליווד! הלוואי שתישרפי! צריך לפטר את התחת הארור של מי שכתב את הדמות של ג'ון מקליין עבור הסרט.
10/3
(2011) המכונאי The Mechanic
טוב, אם מישהו אי שם צריך לעשות סרטי ג'ייסון סתאטהם אז אין מישהו יותר מתאים לעבודה מאשר האיש בכבודו ובעצמו.
חייב לומר, הופתעתי לטובה. אלימות מסוגננת מצוינת ובסיס דרמתי מהורהר תמיד הולכים טוב ביחד.
10/7
(2011) הסגת גבול Trespass
כן, קטלו לסרט את הצורה. בגלל זה באתי עם אפס ציפיות. קיבלתי מותחן פלישה ביתית הרבה מעל הממוצע, עם העדפה
תסריטאית לתסבוכות מוסריות וטוויסטים לא גסים מדי. ניקולס קייג' לא טוב במיוחד (שוקינג) וניקול קידמן עדיין נראית מדהים
בגילה, עדיין אחת הנשים הכי יפות בעולם, ניתוחים פלסטיים או לא. המשחק המוגזם שלה ושל כולם לא הרגיש לי מציק בכלל
כי העלילה דורשת מהם להתנהג כאילו עולמם הופך להינמק מהנקודה בה מתגלות עוד ועוד שכבות של סיפור שוד/בגידה אינטנסיבי.
10/7
(2011) אקס מן: ההתחלה X-Men: First Class
טוב מאוד. מרחיב את יקום הקומיקס בו פועלות הדמויות המוכרות והאוריג'ינס שלהן למשהו קצת יותר מעניין אפילו מהטרילוגיה
עצמה. אני נהניתי. מייקל פאסבנדר שחקן גדול או שהוא שחקן גדול? יכול להיות שיש לו כוחות על גם במציאות, מי יודע.
10/7
(2011) אורחים לרגע
סרט הביכורים של מאיה קניג מקסים למדי, נחמד כמו שקית מרשמלו אחרי יום לא מתוק בכלל. גור בנטביץ' שחקן מהטובים שיש
בקאנון הישראלי המודרני, יש לו יכולות רגשיות מכמירות לב והוא בר מזל כי הוא נשוי לקניג. הנערה בסרט, אליה ענבר, גם כן
מתגלה כשחקנית שיודעת לסגל לעצמה תיזמונים מדויקים של תגובות לסביבתה וכישרונה מעמיד אותה כמישהי שיש לעקוב אחריה.
סרט צנוע וחמוד, מקווה כי החזון הנראטיבי של קניג יתפתח עם הזמן והיא תמצא מקומות טעונים ומפתיעים יותר ללכת אליהם.
10/5
(2011) רודף צדק Seeking Justice
ז'אנר סרטי ניקולס קייג' לא מפסיק וסובל מאינפלציה מאולצת, כי כידוע קייג' מצוי בחובות עצומים ומעדיף לא להסתכן ופשוט לקחת
כל מה שנותנים. כל תסריט הולך. חבל שהבחירה הספציפית הזו היא לא יותר מניסיון פתטי של במאי ותיק (רוג'ר דונלדסון) לחקות
את המורכבויות הדרטמיניסטיות של 'הארי המזוהם 2' לכדי סרט שטחי ומופרך. מדי פעם אפשר לאתר עליות קטנות בערימת המורדות.
10/4
(2011) מרדף עצבני Drive Angry
אוף, הטריילר בזמנו הבטיח לי סרט מגניב. ניקולס קייג' (כן, שוב) מתבזה ביצירה שהייתה אמורה להיות טראש טהור וכיפי ובמקום זאת
הצטמקה מדקה לדקה למימדים של צעצוע דבילי ושחוק. אחרי שעה זה מתחיל לשעמם והיה לי קשה להמשיך לראות עד הסוף (החביב, לציין).
10/3
(1996) הפאב של השכונה Trees Lounge
סטיב בושמי מביים ומשחק בתפקיד הראשי בחור שאוהב לפקוד את הפאב השכונתי, ביום ובלילה, לתדלק את הכבד עם הרבה שיכר חיטה
וולהחליף מילים עם חבריו למשקה. בין לבין, יש עלילה. בערך. שחקני משנה כמו קלואי סוויני, דניאל בולדווין, סמאול אל. ג'קסון ועוד מצטרפים
ונותנים מראה קצת יותר רציני למכלול. סרט בינוני ומטה לא כי בושמי במאי או שחקן לא טוב, כי אם התסריט רזה מדי, מעט מאוד תוכן כלשהו.
10/4
(1974) התינוק It's Alive
אימה קאלט של לארי כהן. זוג מצפה לילדם השני והלחמנייה בתנור הופכת לפיתה! התינוק מתברר כיצור מעוות ורצחני שבורח ומתנהל
אחריו מרדף. לא אהבתי. יבש, מחוסר מטרה, חובבני ולוקח את הזמן. למה לא. תירו בי וזהו. בקושי רואים את המפלצתון כי בשאר הזמן
יש ''דיאלוגים'' וסצינות מעבר שלא משכו את תשומת הלב ווטסואבר.
10/3
(1972) הטנגו האחרון בפריז Last Tango In Paris
סרטו הקודם של ברטולוצ'י, 'הקונפורמיסט', אותו ראיתי לפני מס' חודשים, הפך מייד לאחד הסרטים האהובים שלי בכל הזמנים, באמת
יצירת מופת נשגבת. אז כשהתיישבתי לראות את מרלון ברנדו ומריה שניידר מתנים אהבים לוהטים עם חמאה ושאר פרוורסיות, לא
הבנתי לאן נעלם הבמאי שהרעיד עולמי זה לא מכבר. נכון, הצילום ראוי לשבחים רבים, סלילים ושמיכות זהובות של תאורה מקנים לו
עיצוב מלנכולי יפהייפה אבל איפה העלילה? יש איזו עלילת צד של הדמות של מריה אבל היא כ''כ תפלה ולא חשובה. ברנדו לפחות קיבל
עלילת צד סבירה ועדיין לא כזו חזקה או מהודקת. סרט מתיש וקצת בלתי נסבל.
10/4
(1967) התקרית The Incident
סרט קצת נשכח מהסיקסטיז וחבל שכך. שני צעירים (אחד מהם הוא מרטין שין) עם אופי קרימינלי ואנרכיסטי נכנסים לרכבת לילה
ומתחילים להציק ולהטריד את הנוסעים. בהדרגה, מתלהטות הרוחות ומתחת לפני השטח יש חשש והיסוס מהבאות. סרט מטלטל
שמצולם כמעט כולו בקרון הרכבת והפוך את הקלאסטרופוביה לסיר לחץ חברתי העומד בפני פיצוץ. זה הזכיר לי את '12 המושבעים',
אמנם לא בתימות בהן עוסק אבל רוחו שורה מעליו. דיון נוקב שחותר תחת ערכי אמריקה הכל יכולה, מזדעק על הצביעות וזועק על
האדישות לנוכח פראים מבית (כי פראים מבחוץ - ויאטנם למשל - קל כביכול למגר). מיקרוקוסמוס של עוולות.
10/7
לינק לצפייה/הורדה -
https://www.youtube.com/watch?v=a3NspheBymc
מגע של רשע - ואחרים
1958 Touch of evil
גלי לי את עתידי מבקש אורסון וולס. ומדלן דיטריך עונה לו - אין לך עתיד, גמרת את כולו. כמה כשרון מושקע בסרט אפל זה החל מהצילומים - סצנת הפתיחה בה המצלמה עוקבת אחר המכונית הממולכדת דקות ארוכות מאחורה, מקדימה, מלמעלה, מצדדים, מתעקבת קצת מאחור ועוד פעם משיגה - פשוט נהדרת, דרך המשחק - ואורסון וולס ממש מתעלה על עצמו בתור בלש משטרה שמן שיכור ודוחה - -עד לעלילה. וולס שפע מהצלחות והערכות עד לסרט זה, בו הוא מביע חשש מהבאות ופחד מלהיות בצל הצלחותיו הוא. גלי לי את עתידי הוא מבקש. סרט גדול.
מומלץ
2000 U-571
בין אם אני רוצה ובין אם לא - ההשוואה הבלתי נמנעת לצוללת מ-1981 לא עושה טוב ל-U571. הסרט עצמו עשוי עם כל מה שצריך בסרטי מלחמה עם צוללות - יש מתח, יש סיפור, יש צוללות, יש אקשן, מטביעים ספינות, צוללים לעומקים ע"מ להתחמק מפצצות. אך כל זה לא מקורי, כבר ראינו את הכל, וסיבה למיחזור לא מובנת. אפשר כמובן להנות מהסרט, כי האלמנטים שבו הם טובים, וגם לא צריך להשקיע מחשבה או רגשות - אקשן לא רע עם אבטיח, גבינה בולגרית ולחם שחור - זה הולך לא רע. אך אם אתם יכולים לבחור, תלכו על צוללת של וולפגנג פיטרסון.
אפשר לוותר
2013 - The Congress
עפ"י כיתוב, הסרט מבוסס על הספר כנס העתידנים של סטניסלב לם – אך העיבוד הוא חופשי בהחלט ורק בקווים כלליים. האמת – לא ברור לי איך אפשר לעשות סרט מ-כנס העתידנים של לם – הוא פרוע מדיי. ואם כבר, אז גם בספר אחר על איון טיכי – גיבור כנס העתידנים, ספר ששמו יומני הכוכבים – שהוא אמנם פרוע אך הרבה יותר אופטימי – לא נראה לי שאפשר לעשות סרט. אם כבר חושבים על כך, אזי גם מההרפתקה של לם בסגנון האחים גרין – הקיבריאדה – לא נראה לי שאפשר להסריט. למעשה סטניסלב לם – סופר מדע בדיוני פולני בקנה מידה של ענק הדור – לא אהב סרטים שנעשו על פי ספריו – אפילו אם זה היה העיבוד הנפלא של טרקובסקי ל-סולאריס. כך שטוב עשה ארי פורמן שעיבודו ל-כנס העתידנים הוא רק בקווים כלליים בלבד.
לא ארחיב על הסרט עצמו - אלא שאהבתי אותו. סרט לא מושלם, אך חכם הנותן הזדמנות להרהר וגם להתפעל. לא ציפיתי לפחות מזה מהבמאי של ה-וואלס עם בשיר הנפלא.
מומלץ.
1958 Touch of evil
גלי לי את עתידי מבקש אורסון וולס. ומדלן דיטריך עונה לו - אין לך עתיד, גמרת את כולו. כמה כשרון מושקע בסרט אפל זה החל מהצילומים - סצנת הפתיחה בה המצלמה עוקבת אחר המכונית הממולכדת דקות ארוכות מאחורה, מקדימה, מלמעלה, מצדדים, מתעקבת קצת מאחור ועוד פעם משיגה - פשוט נהדרת, דרך המשחק - ואורסון וולס ממש מתעלה על עצמו בתור בלש משטרה שמן שיכור ודוחה - -עד לעלילה. וולס שפע מהצלחות והערכות עד לסרט זה, בו הוא מביע חשש מהבאות ופחד מלהיות בצל הצלחותיו הוא. גלי לי את עתידי הוא מבקש. סרט גדול.
מומלץ
2000 U-571
בין אם אני רוצה ובין אם לא - ההשוואה הבלתי נמנעת לצוללת מ-1981 לא עושה טוב ל-U571. הסרט עצמו עשוי עם כל מה שצריך בסרטי מלחמה עם צוללות - יש מתח, יש סיפור, יש צוללות, יש אקשן, מטביעים ספינות, צוללים לעומקים ע"מ להתחמק מפצצות. אך כל זה לא מקורי, כבר ראינו את הכל, וסיבה למיחזור לא מובנת. אפשר כמובן להנות מהסרט, כי האלמנטים שבו הם טובים, וגם לא צריך להשקיע מחשבה או רגשות - אקשן לא רע עם אבטיח, גבינה בולגרית ולחם שחור - זה הולך לא רע. אך אם אתם יכולים לבחור, תלכו על צוללת של וולפגנג פיטרסון.
אפשר לוותר
2013 - The Congress
עפ"י כיתוב, הסרט מבוסס על הספר כנס העתידנים של סטניסלב לם – אך העיבוד הוא חופשי בהחלט ורק בקווים כלליים. האמת – לא ברור לי איך אפשר לעשות סרט מ-כנס העתידנים של לם – הוא פרוע מדיי. ואם כבר, אז גם בספר אחר על איון טיכי – גיבור כנס העתידנים, ספר ששמו יומני הכוכבים – שהוא אמנם פרוע אך הרבה יותר אופטימי – לא נראה לי שאפשר לעשות סרט. אם כבר חושבים על כך, אזי גם מההרפתקה של לם בסגנון האחים גרין – הקיבריאדה – לא נראה לי שאפשר להסריט. למעשה סטניסלב לם – סופר מדע בדיוני פולני בקנה מידה של ענק הדור – לא אהב סרטים שנעשו על פי ספריו – אפילו אם זה היה העיבוד הנפלא של טרקובסקי ל-סולאריס. כך שטוב עשה ארי פורמן שעיבודו ל-כנס העתידנים הוא רק בקווים כלליים בלבד.
לא ארחיב על הסרט עצמו - אלא שאהבתי אותו. סרט לא מושלם, אך חכם הנותן הזדמנות להרהר וגם להתפעל. לא ציפיתי לפחות מזה מהבמאי של ה-וואלס עם בשיר הנפלא.
מומלץ.
שנאוצר משהו
New member
סרט נהדר באורך שעה וחצי בשם "הטבח בסלבדור".
תיאור ריאליסטי, ברוטאלי ומצמרר של הטיהור האתני האכזרי שנבחרת הולנד ערכה בנבחרת ספרד. עדיין יש לי צמרמורת.
תיאור ריאליסטי, ברוטאלי ומצמרר של הטיהור האתני האכזרי שנבחרת הולנד ערכה בנבחרת ספרד. עדיין יש לי צמרמורת.
עוף בשומשום
New member
השבוע ראיתי את
מלתעות- סרט די מוצלח. לא ממש הפחיד אותי (אבל למרבה המזל לא ציפיתי לכך שהוא יפחיד אותי) אבל גם לא היה איטי בצורה מחרפנת כמו 'הניצוץ'. יש הרבה קטעים טובים בסרט והפסקול של ג'ון ווליאמס משובח. הייתי רוצה לאמץ כריש כמו זה שמופיע בסרט, הוא חמודי!
בעבור חופן דולרים- אחלה מערבון. קלינט איסטווד מעולה, הצילום טוב, הפסקול של אניו מוריקונה המלך משובח ויש כמה משפטים משעשעים. לא מתקרב לקרסולי 'הטוב הרע והמכוער' (המערבון הכי גדול אי פעם) אך לדעתי הוא יותר טוב מ'הצלפים'.
RED 2- קומדית פעולה חביבה מאוד להעביר איתה את הזמן.
מלתעות- סרט די מוצלח. לא ממש הפחיד אותי (אבל למרבה המזל לא ציפיתי לכך שהוא יפחיד אותי) אבל גם לא היה איטי בצורה מחרפנת כמו 'הניצוץ'. יש הרבה קטעים טובים בסרט והפסקול של ג'ון ווליאמס משובח. הייתי רוצה לאמץ כריש כמו זה שמופיע בסרט, הוא חמודי!
בעבור חופן דולרים- אחלה מערבון. קלינט איסטווד מעולה, הצילום טוב, הפסקול של אניו מוריקונה המלך משובח ויש כמה משפטים משעשעים. לא מתקרב לקרסולי 'הטוב הרע והמכוער' (המערבון הכי גדול אי פעם) אך לדעתי הוא יותר טוב מ'הצלפים'.
RED 2- קומדית פעולה חביבה מאוד להעביר איתה את הזמן.
עוף בשומשום
New member
ועוד משהו קטן בנוגע לRED 2
אנתוני הופקינס הוא הנבל?! לא ראיתי את זה מגיע.
אנתוני הופקינס הוא הנבל?! לא ראיתי את זה מגיע.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.