אחד מהסרטים הכי גרועים שראיתי
דווקא אהבתי את הסרט הראשון, שלפי מה שהבנתי נחשב לפחות טוב, משחקי הרעב: התלקחות הוא סרט אידיוטי ועלוב.
הקטע הזה של סרטי מדע בדיוני (גם ספרים נכללים כאן אבל בעיקר סרטים) לעשות דברים חדשים שלא קיימים רק כי הם לא קיימים כרגע פשוט מטריף אותי. דוגמא בולטת לכך היא מדי החיילים, ברוב סרטי המדע בדיוני המדים של החיילים/שוטרים שונים לחלוטין, זה סבבה, המדים של החיילים משתנים לאורך התקופות. אבל בסרטי המדע בדיוני, השינוים הם לחלוטין אך ורק בגלל הקטע שזה עתיד, אז הדברים צריכים להיות שונים. אבל אם אין שום סיבה שזה יהיה ככה וככה. במקרה הזה, לרוב, מדובר בבגדי גוף מלאים, מעוצבי מתכת משהו, לרוב בצע אפור או לבן (ולפעמים שחור), ואני שואל, למה, למה לעזעזל בעוד 100, 200 שנה הרשויות השונות יגיעו לכדי החלטה שצבע לבן או אפור עדיף עבור שומרי החוק שלהם, כאילו מה, זה מסווה יותר טוב? זה פשוט מרתיח אותי.
מעכשיו ספוילרים.
הסרט הזה מלא בקלישאות ביד שניה ובטריקים תסריטאים פשוטים. דוגמא: ברור שפיטא הזה הוא החלש בחבורה, אז מה קורה? על הדקה הראשונה הוא נתקל בבעיה, רב עם מישהו בתוך המים, שניהם נבלעים בתוך הים לכמה שניות ואז הוא קם מן המים והופלה הוא למעשה חי. זה סבבה, זה מעאפן ומאולץ אבל לא ברמה מיוחדת.
חמש דקות אחרי זה, קורה לו עוד משהו, הוא נתקל בשדה הכוח ההוא, ואז הוא שוכב דומם על הקרקע למשך כמה שניות וכולם בטוחים שהוא מת ואז הבחור ההוא עושה לו הנשמה והופלה הוא מתעורר לחיים. ואני מזכיר לכם, 5 דקות לא עברו בין הקטע ההוא לקטע הזה שמבוססים בעצם על אותה פיקציה. גועל נפש.
אני לא יודע איך הוא בספר, אבל הדמות של הסטייליסט בסרט הינה הדמות הזחוחה, המציקה, והמעצבנת ביותר שאי פעם צפיתי בה.
