סרטי השבוע
- פותח הנושא ** רוזבד
- פורסם בתאריך
סימנים של כבוד
עשייה קולנועית מדהימה של קרוננברג הגאון, אחד הבמאים האהובים עליי.
הוא ממקם סרט פשע לכאורה סטנדרטי בעולם המושגים האישי שלו הכוללים אימג'ים קשים
של אלימות אקסטרים ודמויות קשוחות ומודעות לעצמן. הצילום ללקק את האצבעות.
הבעות הפנים של ווטס היו מושלמות והיא נכנסה מושלם לתפקיד לא קל, ראיתי את הסרט 5 פעמים ושמתי לב לכך לא מעט.
זה אחד הגדולים של 2007 ושל העשור הקודם.
עשייה קולנועית מדהימה של קרוננברג הגאון, אחד הבמאים האהובים עליי.
הוא ממקם סרט פשע לכאורה סטנדרטי בעולם המושגים האישי שלו הכוללים אימג'ים קשים
של אלימות אקסטרים ודמויות קשוחות ומודעות לעצמן. הצילום ללקק את האצבעות.
הבעות הפנים של ווטס היו מושלמות והיא נכנסה מושלם לתפקיד לא קל, ראיתי את הסרט 5 פעמים ושמתי לב לכך לא מעט.
זה אחד הגדולים של 2007 ושל העשור הקודם.
בקושי 3 בחודשיים
closer -
סרט עם לא מעט שמות נוצצים: נטלי פורטמן, ג'וליה רוברטס, קלייב אוון, ג'וד לאו. מדובר בדרמה רומנטית (לא קומדיה ולא הרומנטיקה הרגילה) שמספרת את יחסיהם של הזוגות. מעניין ונחמד לראות אותם בסרט קטן יחסית שלא מכיל הרבה גורמים נוספים מלבד ארבעתם.
argo -
אפילו שהסוף ידוע מראש, מותחן מאוד אפקטיבי ומורט עצבים לעיתים. במיוחד כשהנושא מאוד אקטואלי גם היום (שגרירות ישראל במצרים לדוגמה).
אפלק התבגר כראוי ועשה מעבר יפה לצד השני של המסך, מי היה מאמין דווקא עליו. הייתי רוצה שהוא יעשה סרט טוב בכיכובו של מאט דיימון, יהיה נחמד לראות את סגירת המעגל הזאת.
ג'אנגו ללא מעצורים -
התחיל טוב, אבל פחות אהבתי את הכיוון של הסרט בסוף.
בסך הכול לדעתי פחות טוב ממזרים חסרי כבוד, אבל עדיין סרט ברמה גבוהה שלא מתחרט על שראיתי אותו בקולנוע.
closer -
סרט עם לא מעט שמות נוצצים: נטלי פורטמן, ג'וליה רוברטס, קלייב אוון, ג'וד לאו. מדובר בדרמה רומנטית (לא קומדיה ולא הרומנטיקה הרגילה) שמספרת את יחסיהם של הזוגות. מעניין ונחמד לראות אותם בסרט קטן יחסית שלא מכיל הרבה גורמים נוספים מלבד ארבעתם.
argo -
אפילו שהסוף ידוע מראש, מותחן מאוד אפקטיבי ומורט עצבים לעיתים. במיוחד כשהנושא מאוד אקטואלי גם היום (שגרירות ישראל במצרים לדוגמה).
אפלק התבגר כראוי ועשה מעבר יפה לצד השני של המסך, מי היה מאמין דווקא עליו. הייתי רוצה שהוא יעשה סרט טוב בכיכובו של מאט דיימון, יהיה נחמד לראות את סגירת המעגל הזאת.
ג'אנגו ללא מעצורים -
התחיל טוב, אבל פחות אהבתי את הכיוון של הסרט בסוף.
בסך הכול לדעתי פחות טוב ממזרים חסרי כבוד, אבל עדיין סרט ברמה גבוהה שלא מתחרט על שראיתי אותו בקולנוע.
שנאוצר משהו
New member
סוף סוף סיימתי את "שובר שורות".
אז בשעה טובה ומבורכת, סיימתי את "שובר שורות". 2 העונות האחרונות, 4 ו-5, היו חתיכת רכבת הרים, שכרגיל לסדרה היו מלאות במתח, באפלה, בדיכאון, בהומור, ובכמה מהדמויות הכי מרתקות ומהלכי העלילה הכי טובים שראיתי בכל מדיה. זאת יצירה כמעט שייקספירית בצורת סדרה, שהייתה ספתח נהדר עבורי לסדרות יותר רציניות ממה שראיתי פעם, ורק עכשיו אני אתחיל לראות דברים כמו "אוז", "הסופרנוס" ו"הסמויה". ועדיין, לסדרה הקטנה הזאת תמיד יהיה מקום חם בלב שלי. למזלי, עדיין יש עונה אחת אחרונה שמגיעה בקיץ, ואני חושב שלדבר הזה אני מחכה יותר מכל סרט או אלבום בשנה הקרובה.
אז בשעה טובה ומבורכת, סיימתי את "שובר שורות". 2 העונות האחרונות, 4 ו-5, היו חתיכת רכבת הרים, שכרגיל לסדרה היו מלאות במתח, באפלה, בדיכאון, בהומור, ובכמה מהדמויות הכי מרתקות ומהלכי העלילה הכי טובים שראיתי בכל מדיה. זאת יצירה כמעט שייקספירית בצורת סדרה, שהייתה ספתח נהדר עבורי לסדרות יותר רציניות ממה שראיתי פעם, ורק עכשיו אני אתחיל לראות דברים כמו "אוז", "הסופרנוס" ו"הסמויה". ועדיין, לסדרה הקטנה הזאת תמיד יהיה מקום חם בלב שלי. למזלי, עדיין יש עונה אחת אחרונה שמגיעה בקיץ, ואני חושב שלדבר הזה אני מחכה יותר מכל סרט או אלבום בשנה הקרובה.
רק 2 השבוע
החורף עשה את שלו,והתקררות כרונית גרמה לי לראות את המיטה מוקדם השבוע.
מה שראיתי השבוע היתה הקומדיה "טאקר ודייל נגד הרשע" שמספרת על 2 כפריים הזויים שמגיעים לבקתה ביער שפוגשים חבורת סטודנטים שבאה לבלות ובטעות מחשיבה אותם לשני רוצחים פסיכופתים.
משם זה מתגלגל לשלל מקרי מוות הזויים וכו'.
ציפיתי ליותר מהביקורות ששמעתי,אבל בסה"כ היה חביב להפליא.
הסרט השני שראיתי היה "סיפור מלכותי" שמועמד לאוסקר מטעם דנמרק בקטגוריית הסרט הזר השנה.
הסיפור (האמיתי כמובן) בקצרה מספר על בחורה אנגליה שנישאת למלך דנמרק המשוגע והילדותי,כאשר המלך מעסיק רופא אישי,הם מתאהבים זה בזה.
לא ארחיב מעבר לכך,אבל כמובן שהסיפור מורכב,ארוך (137 דקות) ומעניין יותר.
לא יכולתי לחשוב כל הסרט על "נערת בולין האחרת" או סרטים אחרים בסגנון שסיפרו על המלכים ההזויים של המאות הקודמות,והיו לא פחות טובים ואולי אף יותר,אבל לא זכו לאף מועמדות לשום פרס,אולי בגלל שדיברו אנגלית וכיכבו בהם שחקניות כמו סקרלט ג'והנסון.
בכל אופן,סיפור מלכותי היה טוב,אבל כאמור הפריעה לי העובדה שהוא נראה מוערך יתר על המידה בעיקר בשל העובדה שהוא דובר דנית.
החורף עשה את שלו,והתקררות כרונית גרמה לי לראות את המיטה מוקדם השבוע.
מה שראיתי השבוע היתה הקומדיה "טאקר ודייל נגד הרשע" שמספרת על 2 כפריים הזויים שמגיעים לבקתה ביער שפוגשים חבורת סטודנטים שבאה לבלות ובטעות מחשיבה אותם לשני רוצחים פסיכופתים.
משם זה מתגלגל לשלל מקרי מוות הזויים וכו'.
ציפיתי ליותר מהביקורות ששמעתי,אבל בסה"כ היה חביב להפליא.
הסרט השני שראיתי היה "סיפור מלכותי" שמועמד לאוסקר מטעם דנמרק בקטגוריית הסרט הזר השנה.
הסיפור (האמיתי כמובן) בקצרה מספר על בחורה אנגליה שנישאת למלך דנמרק המשוגע והילדותי,כאשר המלך מעסיק רופא אישי,הם מתאהבים זה בזה.
לא ארחיב מעבר לכך,אבל כמובן שהסיפור מורכב,ארוך (137 דקות) ומעניין יותר.
לא יכולתי לחשוב כל הסרט על "נערת בולין האחרת" או סרטים אחרים בסגנון שסיפרו על המלכים ההזויים של המאות הקודמות,והיו לא פחות טובים ואולי אף יותר,אבל לא זכו לאף מועמדות לשום פרס,אולי בגלל שדיברו אנגלית וכיכבו בהם שחקניות כמו סקרלט ג'והנסון.
בכל אופן,סיפור מלכותי היה טוב,אבל כאמור הפריעה לי העובדה שהוא נראה מוערך יתר על המידה בעיקר בשל העובדה שהוא דובר דנית.
Chandler Rulz
New member
שניים:
ג'ק ריצ'ר - כמו הספרים. קראתי מלא ספרים של לי צ'יילד על ריצ'ר, למזלי לא קראתי את "הצלף" ככה שאת העלילה של הסרט לא הכרתי מראש. אבל כמו בספרים, אפשר עם חשיבה לא מסובכת מידי, להבין או לפחות לנחש טוב מאוד מה הולך לקרות. Having said that, אקשן נחמד וגם מצחיק. לא הופעה מבריקה במיוחד של טום קרוז לצערי.. הוא מסוגל ליותר.
The Cabin in the Woods - מילה אחת: Epic.
סרט אימה עם טוויסט מעניין. מאוד "ווידוני" והאמת לא ציפיתי לפחות.
וכיף לראות שוב את פראן קרנץ שנעלם מאז Dollhouse. עכשיו אני מצפה בכליון עיניים ל"מהומה רבה על לא דבר".
ג'ק ריצ'ר - כמו הספרים. קראתי מלא ספרים של לי צ'יילד על ריצ'ר, למזלי לא קראתי את "הצלף" ככה שאת העלילה של הסרט לא הכרתי מראש. אבל כמו בספרים, אפשר עם חשיבה לא מסובכת מידי, להבין או לפחות לנחש טוב מאוד מה הולך לקרות. Having said that, אקשן נחמד וגם מצחיק. לא הופעה מבריקה במיוחד של טום קרוז לצערי.. הוא מסוגל ליותר.
The Cabin in the Woods - מילה אחת: Epic.
סרט אימה עם טוויסט מעניין. מאוד "ווידוני" והאמת לא ציפיתי לפחות.
וכיף לראות שוב את פראן קרנץ שנעלם מאז Dollhouse. עכשיו אני מצפה בכליון עיניים ל"מהומה רבה על לא דבר".
the fall, shutter, chronicle
the fall- סרט נהדר נ-ה-ד-ר. ב-1920 ילדה המאושפזת בבית חולים יוצרת קשר מיוחד עם פעלולן הנמצא בבית החולים עקב פעלול שלא הצליח. כדי לגרום לילדה לעשות משהו בשבילו הוא מתחיל לספר לה סיפור מסע על 5 גיבורים: הודי, עבד שברח, מומחה לחומרי נפץ איטלקי, צ'רלס דארווין (וחברו וואלס), והשודד בעל המסיכה, מאוחר יותר מצטרף איש דת לחבורה. הסיפור הוא בהחלט לא סיפור אגדות, הוא קשה, עוסק במוות ובבגידות, לא משהו שאתם תספרו לילדים שלכם. שני הסיפורים- אלכסנדריה+הפעלולן וסיפור המסע של הגיבורים מעוברים בצורה ויזואלית יפה מאד. מה שמדהים בסרט הזה הוא שאין בו אפקטים, כל מה שאתם רואים בסרט הוא אמיתי, דבר שקשה להאמין לו תוך כדי צפיה בסרט, זו הסיבה שלקח 4 שנים ו-28 מדינות כדי להשלים אותו.
טרזם סינג הוא במאי ויזואלי מאד, כל סרטיו והקליפים שעשה בעבר יפים ויזואלית, לפעמים על חשבון העלילה. בסרט הזה, בניגוד ל-the cell, הוא הצליח למצוא את האיזון הנכון כך שהנוף עוצר הנשימה מקדם את העלילה במקום להאפיל עליה.
shutter- סרט אימה ג'אנרי. זוג הנוסע במכונית פוגע באישה, מבלי לבדוק אם היא בסדר הם נוסעים הלאה. לאחר המקרה הזה מתחילות להתרחש תופעות מוזרות להם. עד כאן מוכר מאד, לא? כמו כל סרט אימה מצוי הקשור לארועים על-טבעיים. לא רק שהסיפור מוכר מאד גם קטעים מסויימים נראים כלקוחים אחד לאחד מסרטים אחרים. הסרט עצמו תאילנדי, כך שהופתעתי מאד לראות שהישות הרודפת אותם מתגשמת בצורה יפנית. מי שמכיר סרטי אימה יפנים מכיר את החיבה היפנית לשיער שחור ארוך, למשל בסרטי רינגו (המקור ל"צלצול" האמריקאי)או הטלפון. צרם לי לראות מאפיינים יפנים בסרט תאילנדי, דבר שהרס לי את הסרט. דבר אחד מציל את הסרט (וזה לא המשחק המשמים) וזה ההבנה שלנו בסוף. זה לא סוף מפתיע או מקורי, אבל הצופה לומד משהו בסוף, וה"משהו" הזה שעשע אותי והפך את הסרט מבזבוז זמן גמור ל-"לא נורא, דווקא חביב". בתנ"ך (imdb) הסרט קיבל 7, אין לי מושג איך.
כרוניקה בזמן אמת (chronicle)- הסרט עוסק בשלושה בני נוער הנחשפים לחומר לא מזוהה ומפתחים כוחות על. הסרט בעצם מחולק לשניים: החצי הראשון עוסק ב-3 בני נוער אמריקאיים, במיספיט, בפילוסופי ובפופולארי. בחלק הזה יש משחק לא רע, בנית דמויות טובה והתפתחות לינארית הגיונית. בחצי השני יש ביטול כל העבודה הטובה שנעשתה בחצי הראשון של הסרט כדי להביא את הדמויות למקום מסויים- לסצינת הקרב. העבודה היפה שנעשתה על הדמויות, ההתפתחות שלהם וההבנה של הצופים לגביהם נזרקת לפח בצורה גסה, הכל נשרף על מקדש הסצינה ש"תמכור" את הסרט. אין התפתחות ליניארית הגיונית, אין בכלל הגיון, אבל הי הכי חשוב שיש מכות, לא? עצוב. את החצי הראשון של הסרט מאד אהבתי, את החלק השני ממש לא.
the fall- סרט נהדר נ-ה-ד-ר. ב-1920 ילדה המאושפזת בבית חולים יוצרת קשר מיוחד עם פעלולן הנמצא בבית החולים עקב פעלול שלא הצליח. כדי לגרום לילדה לעשות משהו בשבילו הוא מתחיל לספר לה סיפור מסע על 5 גיבורים: הודי, עבד שברח, מומחה לחומרי נפץ איטלקי, צ'רלס דארווין (וחברו וואלס), והשודד בעל המסיכה, מאוחר יותר מצטרף איש דת לחבורה. הסיפור הוא בהחלט לא סיפור אגדות, הוא קשה, עוסק במוות ובבגידות, לא משהו שאתם תספרו לילדים שלכם. שני הסיפורים- אלכסנדריה+הפעלולן וסיפור המסע של הגיבורים מעוברים בצורה ויזואלית יפה מאד. מה שמדהים בסרט הזה הוא שאין בו אפקטים, כל מה שאתם רואים בסרט הוא אמיתי, דבר שקשה להאמין לו תוך כדי צפיה בסרט, זו הסיבה שלקח 4 שנים ו-28 מדינות כדי להשלים אותו.
טרזם סינג הוא במאי ויזואלי מאד, כל סרטיו והקליפים שעשה בעבר יפים ויזואלית, לפעמים על חשבון העלילה. בסרט הזה, בניגוד ל-the cell, הוא הצליח למצוא את האיזון הנכון כך שהנוף עוצר הנשימה מקדם את העלילה במקום להאפיל עליה.
shutter- סרט אימה ג'אנרי. זוג הנוסע במכונית פוגע באישה, מבלי לבדוק אם היא בסדר הם נוסעים הלאה. לאחר המקרה הזה מתחילות להתרחש תופעות מוזרות להם. עד כאן מוכר מאד, לא? כמו כל סרט אימה מצוי הקשור לארועים על-טבעיים. לא רק שהסיפור מוכר מאד גם קטעים מסויימים נראים כלקוחים אחד לאחד מסרטים אחרים. הסרט עצמו תאילנדי, כך שהופתעתי מאד לראות שהישות הרודפת אותם מתגשמת בצורה יפנית. מי שמכיר סרטי אימה יפנים מכיר את החיבה היפנית לשיער שחור ארוך, למשל בסרטי רינגו (המקור ל"צלצול" האמריקאי)או הטלפון. צרם לי לראות מאפיינים יפנים בסרט תאילנדי, דבר שהרס לי את הסרט. דבר אחד מציל את הסרט (וזה לא המשחק המשמים) וזה ההבנה שלנו בסוף. זה לא סוף מפתיע או מקורי, אבל הצופה לומד משהו בסוף, וה"משהו" הזה שעשע אותי והפך את הסרט מבזבוז זמן גמור ל-"לא נורא, דווקא חביב". בתנ"ך (imdb) הסרט קיבל 7, אין לי מושג איך.
כרוניקה בזמן אמת (chronicle)- הסרט עוסק בשלושה בני נוער הנחשפים לחומר לא מזוהה ומפתחים כוחות על. הסרט בעצם מחולק לשניים: החצי הראשון עוסק ב-3 בני נוער אמריקאיים, במיספיט, בפילוסופי ובפופולארי. בחלק הזה יש משחק לא רע, בנית דמויות טובה והתפתחות לינארית הגיונית. בחצי השני יש ביטול כל העבודה הטובה שנעשתה בחצי הראשון של הסרט כדי להביא את הדמויות למקום מסויים- לסצינת הקרב. העבודה היפה שנעשתה על הדמויות, ההתפתחות שלהם וההבנה של הצופים לגביהם נזרקת לפח בצורה גסה, הכל נשרף על מקדש הסצינה ש"תמכור" את הסרט. אין התפתחות ליניארית הגיונית, אין בכלל הגיון, אבל הי הכי חשוב שיש מכות, לא? עצוב. את החצי הראשון של הסרט מאד אהבתי, את החלק השני ממש לא.
חלון אחורי, להט לבן
להט לבן - סרט גנסטרים מעולה עם עלילה בעלת הרבה רבדים. הדמות הראשית דומה באופן מחשיד לזאת של טוני סופרנוס - דמות האמא(למרות שאצל סופרנו זה שלילי ובסרט הזה האמא חיובית לגנסטר), ולא רק, אלא גם בכאבי הראש שחווה הדמות..
חלון אחורי - סרט מצויין של היצ'קוק, מצליח למתוח ולעניין למרות שמדובר על בחור זקן עם רגל אחת שבורה שמציץ לחלונות שכניו. ג'ורג' סטיוארט שחקן קלאסי
להט לבן - סרט גנסטרים מעולה עם עלילה בעלת הרבה רבדים. הדמות הראשית דומה באופן מחשיד לזאת של טוני סופרנוס - דמות האמא(למרות שאצל סופרנו זה שלילי ובסרט הזה האמא חיובית לגנסטר), ולא רק, אלא גם בכאבי הראש שחווה הדמות..
חלון אחורי - סרט מצויין של היצ'קוק, מצליח למתוח ולעניין למרות שמדובר על בחור זקן עם רגל אחת שבורה שמציץ לחלונות שכניו. ג'ורג' סטיוארט שחקן קלאסי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.