סרטי השבוע

alphac

New member


 
רק אחד

זיכרון גורלי (2012)- ת'אמת? הופתעתי לטובה. העלילה אומנם היא קשקוש מקושקש (כשאני שומע את המשפט 'חי בסרט' אני ישר חושב על הקונספט של 'זיכרון גורלי') אבל האקשן טוב והקצב שומר על עניין. סרט נחמד מאוד להעביר איתו אחרה"צ משעמם.

אה, וגם סיימתי את העונה הראשונה של שובר שורות וראיתי את הפרק הראשון של העונה השנייה. מה אני אומר, סדרה עם עלילה מעניינת, רגעים מצחיקים ומשחק מעולה של בריאן קראנסטון המלך.
 

N o a m V

New member
מסכים לגבי זיכרון גורלי

ראיתי אותו בסופ"ש וגם אותי יחסית הפתיע לטובה. עיצוב יפה ואקשן טוב .
 

Chandler Rulz

New member
רק אחד..

ארין ברוקוביץ' - דרמה טובה. ג'וליה רוברטס באמת מצויינת שם והאוסקר מוצדק ואחלה בימוי של סודרברג (שהפסיד באוסקר לעצמו עם "טראפיק"
)
 

Demon Barber

New member
ג'וליה יכולה להיות מדהימה שם כמה שתרצה

אבל עדיין, היא גנבה לאלן בורסטיין את האוסקר וזה ממש לא בסדר.
 

Alex Burgess

New member
יום ראשון הגדול / Any Given Sunday

סרט מפוזר וקצבי שקופץ בין דמויות ראשיות למשניות ומעניק מבט לתוך כל המערכת של קבוצת פוטבול. האקשן של המשחק מצולם טוב, אולי הכי טוב שאי פעם ראיתי בסרט פוטבול, אך זה לא מונע ממנו להיות סרט בינוני למדי. המשחק לעיתים מוגזם והדרמה לא ממש מרגשת.

6/10

http://www.youtube.com/watch?v=RN7sKvaHDlA
 

alphac

New member
2 סרטים

ארין ברקוביץ' (2000)
אין יותר מידי מה לפרט מעבר למה שצ'אנדלר ציין, פשוט ג'וליה רוברטס במיטבה.
היה מדהים לגלות שארין ברקוביץ' האמיתית הופיעה באחת הסצינות ושהיא הייתה כולה בת 40 כשעשו עליה את הסרט (ובעצמה נראיתה כמו שחקנית קולנוע)

סלסט וג'סי לנצח (2012)
אפשר לוותר..
הדבר היחיד שאהבתי זה שלא בוחלים בצדדים המגעילים של הדמויות, גם אם אותי באופן אישי זה די הגעיל.. זה נחמד שיש גם צדדים מחוספסים לסרט..
אבל אניוואי, לא שווה את השעה וחצי..
 

GK_FF

New member
זה היה שבוע מאוד כיפי.......

מצורפת תמונה ערוכה על סמך הכותרים המובלטים בהודעה.


סוף סוף ראיתי סרט חדש עם השחקן הכל כך אהוד עלי John Terlesky, אליו כמובן נגלתי לראשונה כגיבור הסרט Deathstalker II. הסרט שראיתי איתו הפעם נקרא The Allnighter והוא יצא לאקרנים באותה שנה שDeathstalker II יצא לוידאו, 87'. הסרט מספר את סיפורם של חמישה נערים ונערות ביום האחרון שלהם לפני סיום הלימודים, הוא הlead male והוא ממש מתוק. בתחילת הסרט הוא ממש רע אל החברה שלו ומדבר בצורה ששום סרט לא ירשה לגיבור הצעיר שלו היום אבל אני אוהב את הבוסריות הזו וגם בהמשך הסרט הוא מתעשת והקשר בינו וחברתו מתהדק, שזה דיי הפתיע אותי ושימח אותי יחסית לתחילת הסרט. הוא בוים אגב על ידי אמה של השחקנית הראשית, שהייתה סולנית "הבאנגלס" (The Bangles) באותו זמן - סוזנה הופס, אך עשה את המטרה ההפוכה והרס לה את הסיכוי בקריירת משחק. מומלץ לאוהבי קולנוע של שנות ה-80', קומדיות נעורים רומנטיות וסיפורי "good girl bad boy". בין השחקנים מופיעות גם ג'ואן קיוזאק ופאם גריר.
אחריו ראיתי עוד יהלום 80'י בשם Malibu Express. זה סרט בילוש קליל עם מגוון דמויות, רובן נשים עם חזה גדול שגם חושפות אותו לרוב. העלילה הייתה מסקרנת וקוהרנטית מספיק כדי שאמשיך לצפות בו ולמרות הרושם הראשוני של הייצוג הנשי השלילי בו גיליתי ככל שהסרט התקדם שדווקא נשים הן דמויות מאוד חיוביות ומצליחות בו. סרט משעשע וכייפי, החברים שלי יותר נהנו לצחוק עליו מלקחת אותו ברצינות. מתכנן לראות עוד סרטים של הבמאי, Andy Sidaris.
ראיתי גם את One for the Money מ-2012 שהפתיע אותי בדמויותיו ועלילתו, סרט ממש מתוק וכייפי שלא ברורות לי הקטילות או חוסר הצלחתו באקרנים. Good Luck Chuck שלמרות הרעיון היפה היה סרט מטופש שהתחיל סביר אך הידרדר לסתמיות. Speed שהופתעתי לגלות כמה רע הוא כתוב ומבויים אבל קו העלילה הרומנטי היה חמוד וחבל שלא פיתחו אותו יותר.
בתחום הטלוויזיה ראיתי שתי סדרות חדשות ומצויינות, שכבר הספיקו לבטל לצערינו:
The Playboy Club: סדרת דרמה מתח רומנטית ונוצצת על השפנפנות של מועדון הפלייבוי בשנות ה-60. צולמו 7 פרקים, שודרו רק 3, אין דרך לראות את ההמשך. אישית ממש הורשמתי מההפקה, שהזכירה את לינץ' וטווין פיקס לפרקים. זה היה פשוט כיף ומעניין, חבל מאוד שבוטל.
Partners: סיטקום חדש שבוטל אחרי שידור פרק 6 על שתי זוגות, הומואי וסטרייטי, והקשר בין ארבעתם. מצחיק, חמוד, מעורר הזדהות, שוב חבל אך שמח לפחות על הפרקים שכן יצאו.
וגם:
Jem, הסדרה המצויירת משנות ה-80' שפרקים מלאים שלה בHD מופצים ביוטוב. אני נהנה ממש מהעיצובים והשירים של הסדרה, העלילה מאוד מטומטמת לרוב אבל זה פשוט לא מצליח לפגום בהנאה. חבל לי שלא מנסים לייבא את הפרנצ'ייז הזה לקולנוע העכשייוי סטייל רובוטריקים וג'י איי ג'ו. אני חושב שהיה יכול לצאת מזה סרט ממש מעניין אם היו לוקחים את הגישה הסקוט-פילגרימית. קבלו קליפ טוב לדוגמא: http://www.youtube.com/watch?v=_S4W262boHo

אם כבר מוזיקה, לאחרונה נגליתי ללהקת האלקטרו-פופ שו-גייז הקוראנית Dye דרך הקליפ שלהם Fantasy ביוטוב, אלבום מעולה. הנה הקליפ המעניין וההזוי: https://www.youtube.com/watch?v=6QFwo57WKwg
 

alphac

New member
ספרים?

ראיתי את הספר של זה בספריה לפני כמה זמן, אבל איזה חשק יש לקרוא ספר שראית את הסרט שלו?
הדרך ההפוכה נשמעת לי יותר סבירה ומעוררת עניין..

למה הכוונה ספרים?
 

GK_FF

New member
מה זאת אומרת?

אם ממש אהבתי סרט והוא מבוסס על ספר למה שלא אקרא את הספר?
רוב הספרים שקראתי עד היום הגעתי אליהם דרך סרטים.

"למה הכוונה ספרים"? הסרט מבוסס על ספר ראשון בסדרת ספרים על סטפאני פלאם (הדמות הראשית).
 

alphac

New member
לקרוא ספר שאתה יודע ת'התחלה, אמצע וסוף

די מוריד לי ממנו..
זה שונה מאשר לראות סרט שקראת את הספר שלו, כי סרט נגמר בשעתיים, ואילו ספר אחרי הרבה יותר..

לא ידעתי שזו סדרה של ספרים, מעניין.. תודה
 

GK_FF

New member
רק בגלל שספר ארוך יותר?

אבל אז הוא גם מפורט יותר. ספר הוא לא סתם "ארוך" יש סיבה לאורך שלו, ואם אהבתי את הסיפור מספיק (או פשוט את הסרט, שזה הרבה יותר מרק סיפור) זה רק הגיוני שארצה לחוות אותו שוב וביותר פירוט ומשך זמן. מדובר בסרטים שממש אהבתי (דמדומים, כפרה, גאווה ודיעה קדומה הם חלק מהסרטים שהגעתי לספרים שלהם בעקבותם), שהייתי בכל מקרה רואה עוד מספר פעמים בלי מחשבה שניה (ובמקרה של אלה אכן ראיתי), אין סיבה שלא "אבזבז" את אותה כמות זמן ויותר גם על הגרסא הכתובה, שלא לומר המקורית, שלהם. (למרות שאגב, מאוד התאכזבתי מהם. בשלושת המקרים הסרטים היו טובים מהספרים, ודמדומים הוא היחיד מהשלושה שבאמת הצלחתי לסיים)
 

sorezki3

New member
משחק הוגן (2010)

על ולרי פליים ובעלה ומאבקם על האמת ועל "הבית הלבן" ומאבקו נגד האמת. אחלא סרט!
 
למעלה