לא היה לי הרבה מה לעשות השבוע...
אז ראיתי הרבה סרטים!
יצא גם מעניין שראיתי יחסית רצף של סרטי 'קפיטליזם' ובאותו הזמן אני קורא את "אנחנו" של שלי יחימוביץ', אז היה פייט מעניין.
אשת הברזל 2011
אז מסתבר שאני מאוד אוהב סרטי ביוגרפיה/היסטוריה. ומסתבר שגם אם סרט יהיה קצת מרוח ואיטי, אני כנראה אהנה ממנו בעיקר בגלל הרקע ההיסטורי של האירועים בסרט.
כנראה שככה גם היה עם "אשת הברזל".
בניגוד ל'ג'יי אדגר', סרט ביוגרפי אחר שיצא בערך באותו הזמן, מדובר על סרט כמעט נטול אקשן, נטול תחככים, ועם הרבה פחות התמקדות על איך האדם הגיע לאן שהגיע ויותר על מה המעמד שלו שינה, ואיך הוא החזיק בו.
לסרט לוקח המון זמן לטעמי להכנס לעניינים. בכלל לא מתמקדים ולא מעניינים אותנו בילדות של מרגרט תאצ'ר ומהר מאוד ובקלות יחסית היא נכנסת לעניינים, וזה לטעמי פשוט "להעביר את עניין הילדות, כי חייבים".
אז זהו, שלא. אם משהו לא מתאים, אם משהו לא מעניין, אל תראו לנו אותו כי חייבים.
בכללי המשחק של מריל סטריפ יוצא דופן, והסט מוקפד ומעניין. הרעיון של הבעל המנוח שמחזיר אליה את כל ההיסטוריה הוא בכללי רעיון טוב, אבל הביצוע של רוב האלמנטים בסרט חסרים מאוד.
בגדול, אם אתם חובבי אנגליה והיסטוריה ואישיים, תנסו לראות ואולי תהנו בכל זאת. כל אחד אחר, לדעתי ישתעמם.
6/10
Wall Street Money Never Sleeps 2010
סרט מאוד דינאמי של אוליבר סטון שמתעסק ביריבות ומלחמות בין אנשי וול סטריט, ועל איך שזה משפיע על הכלכלה בכללי.
הסרט מאוד מעניין ומלמד ומתאים גם למי שלא מבין כלכלה אבל רוצה לקבל תמונת מצב על הנושא.
הסרט כמעט ומבויים כמו סרט אקשן, רק בלי אקשן. את האקשן אנחנו מקבלים בצורה של מניות, ופגישות עסקים, ומזימות וכאלה.
מייקל דאגלס, שהוא אחד השחקנים האהובים עליי, נותן תפקיד קטן מדי לטעמי, אבל השחקן הראשי (שאני לא זוכר את שמו) מתבלט דווקא באיכות.
סרט יפה מאוד ויזואלית, זורם, מלא בטוויסטים, ורק טיפה ארוך (למרות שהעלילה מחזיקה אותו).
דיי שווה לצפייה.
7.5/10
דוריאן גריי
סרט שאיכשהו נעשה דיי פופולארי, וקצת קשה לי להבין למה.
סרט תקופתי, בלונדון לאורך סוף המאה ה19 (אם אני לא טועה). ודווקא כאן נקודת החולשה הכי גדולה של הסרט לדעתי.
למרות שהסרט עובר על עשרות שנים של התפתחות בלונדון, עניין הזמן מאוד לא מורגש ואף מאוד מבלבל ולא מקבל התייחסות של ממש בהתעסקות של הדמויות במצבה של לונדון.
הסרט מתמקד יותר מדי ב"עלילה הפופולארית" זאת שיש בה מן הפנזטיה והסקסיות והתחככים, והיא מזניחה את הרקע והדמויות שנשארות שטוחות מאוד.
זה לא שהסרט עושה כואב בעיניים, אבל תכלס, אחרי שראיתי אותו לא חשבתי לעצמי שהעברתי עכשיו שעתיים טובות מהחיים שלי.
4/10
Following 1998
זאת הפעם השניה שאני רואה את סרט הביכורים וכמעט 'סרט סטודנטים' של כריסטופר נולאן. פעם ראשונה שראיתי אותו, לא הייתי במצב להעריך ולא היו התנאים לקלוט את גודל הסרט.
מדובר בסרט חסר אמצעים וחסר תקציב, באופן שהוא יחסית בולט (כל מני מכות לא אמינות ועוד עניינים שאין ביכולת של שחקנים לא מנוסים ואנשי הפקה חסרי אמצעים להראות באופן אמין). אבל מצד שני, סרט מתח על טהרתו.
הסרט יושב בראש רשימת סרטי המתח מבחינתי על כך שהייתי מרותק לעלילה הלא ברורה שמוצגת באופן יפיפייה ע"י בימוי שקופץ בזמנים אבל באופן אלגנטי מאוד.
בקיצור, סרט חובה, ואפילו רק באורך של פרק אחד של "הסמויה".
8.5/10 (וזה רק בגלל ה'דלות' של הסרט)
אנונימי 2011
סרט שמדבר על סוגיית כתביו של שייקספיר והאם הוא אכן כתב אותם.
אני הייתי בטוח שנקבל מנת יתר של התעסקות דווקא בדמותו של שייקספיר, אבל למעשה שייקספיר דמות מאוד שולית בסרט לעומת כתביו שמקבלים חיים בתוך הפוליטיקות וההתנהלות של חצר המלוכה הבריטי. לעומת מה שרשמתי על דוריאן גריי, פה מדובר בסרט תקופתי שמקפיד על הפרטים ונותן לנו איזשהי קונספירציה מהנה ביותר ומעניינת ביותר עם דמויות מלאות וסיפור סבוך ומלא באלמנטים שייקספירים.
כדאי מאוד לנסות ולראות.
7.5/10
ארתור 2011
מסתבר שזה חידוש לקומדיה משנות השמונים, ודווקא נורא מעניין אותי לראות איך עשו את זה אז, כי הטכנולוגיה היא עניין יחסית מרכזי בסרט החדש.
הסרט מאוד מאוד מהנה בעיקר כי הוא שם במרכזו דמות חסרת גבולות אבל עם המון חן, ושמה בידיה את כל הכסף שבעולם, ובגלל זה אנחנו זוכים לדמות שמייצגת את הפנטזיות הכי גדולות שלנו. יש בסרט דמויות מאוד משעשעות, למרות שאני לא מבין למה ג'ניפר גארנר מתעקשת לשחק את תפקיד הביצ'ית כל הזמן.
שווה לראות, הנאה מובטחת.
7/10
פלדה אמיתית 2011
סרט חמוד עם יו ג'קמן, הבחורה מ'לוסט', רובוטים, אגרוף, ילדים קטנים ומעצבנים, והפקה גרנדיוזית.
אין בסרט הרבה מעבר, הוא מאוד קלוקל לטעמי בתאורית ה'תבנה משהו, תעבוד קצת קצת קשה בשבילו, תצליח באופן בינוני, אז יהיה לך משבר קטן, רק תעבור אותו ותהיה אלוף העולם."
סרטים כאלה לא מראים עבודה קשה ומתמשכת, והם יוצרים אשליה של עולם פשוט. אני לא אוהב את זה. אני גם לא אוהב ילדים בלונדינים עם שיער פטריה בתפקיד ראשי (עיין ערך אינטליגנציה מלאכותית, תעביר את זה הלאה, וכו')
אבל אני כן אוהב את יו ג'קמן, אני כן אוהב את הבחורה, אני כן אוהב את עניין האגרוף.
אם אין לכם משהו אחר לעשות.
5/10