סקר

[רותי ב.]

סקר

לבקשתי מגי העלתה סקר חדש, בנוגע לשפות ילדותינו. אני רוצה להודות למגי, אבל גם לבקש את השתתפותכם בסקר, וגם (בעיקר) לדון בנושא הסקר בפורום.

לכולכם.

 

[אטיוד5]

ראיתי רק שאלה אחת שם

יש שם מקום להערות?

 

[magy]

לא יודעת

זו הפעם הראשונה שאני עורכת סקר .....ועל פי מה שראיתי, אין מקום להערות אלא רק להצבעה. אבל אתה בהחלט מוזמן לפה.....להמשיך את הדיון....והיא תגיע לכאן ותעקוב אחרי הדיון....שיקנה לה עוד מימדים להחלטה לפתוח פורום כזה.

 

[פנטזיה נשית]

הסקר הזה ממש לא מתאים לי

בבית דיברו עברית אצל סבתא תימנית אבל המשפחה של אבא שלי - הונגרית בקיצור גדלתי על סלט שפות ויודעת רק עברית ושלשה משפטים בהונגרית מהם שניים של קללות ואחד של אהבה אפשר סקר שיתאים גם לי? או שאצטרך להמציא לבד?

 

[זהבוש]

ואני גדלתי על פולנית ורוסית../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif

לכשעליתי לארץ בשנת 50 מפולין, בת שנה ו10 חודשים, כמובן שדיברו רק פולנית בבית, ובינהם רוסית שאני לא אבין, מה שעזר בהמשך כשטילתי ברחבי העולם פתאום גיליתי שאני מבינה המון, בכל מה שקשור לשפות הסלביות אמנם אני כמעט ולא מדברת, חוץ מפולנית בבית, מבינה רוסית והסבא שהיה סופר שכתב ספרים באידיש ניסה מאד ללמדני אידיש ואבי השתדל מאד להסביר לי בכדי שאולי אוכל לקרוא את ספריו ,מאחר ובגיל 9 הוא נפטר יותר כבר לא כל כך דיברו אידיש, אבל בעיקר פולנית. וכפי שמגי וכל השאר סיפרו, גם אצלי לא ידעו לעזור לי בשיעורים. חוץ מחשבון שזה היה הדבר הכי חשוב להם שאני אבין ועוד דבר היסטוריה כל היום מספרים לי ומבקשים אקרא על ההיסטוריה בכל זמן אפשרי מה שלא כל כך הלהיב אותי שפה נוספת ששמעו בביתי זו היתה הצרפתית מאחר ומשפחתה של אימי שבפרוץ המלחמה החלקה עברה לצרפת כך שזה עוד שפה שדיברו בבית אבל רק כשהגיע המשפחה מצרפת בקיצור עברית רק אבי הצליח לקרוא ואני זוכרת שבשלב מסוים הוא התחיל לקנות עיתון מעריב במקום העיתון הפולני כי הוא הבין שאחרת הוא לא ילמד לקרוא ולא ילמד לדבר כמו שצריך ומאז בעצם שניהם ישתדלו נורא לדבר פחות אבל לקרוא בעברית וזה כמובן עזר מאד לנו הילדים עם השפה אחד הדברים הזכורים לי שאחי התנגד באופן מוחלט לדבר עם הורי פולנית אחי צעיר ממני ב5 שנים והוא נולד בארץ וכשיום אחד בשנת 56 הגיעו בעליה מפולין כמה חברים של הורי אז הוא בא לאימי ואמר לה אמא תלמדי אותי מהר פולנית עד מחר שאני אוכל לדבר גם כן איתם והדבר היחיד שהוא ידע להגיד זה אוגרקי כלומר מלפפונים וזוהיתה המילה היחידה שהוא הצליח להגיד. בכל אופן בתוך כל בליל השפות שהיה בבית אני רק יכולה להגיד שלדבר ולהבין לא לקרוא ולא לכתוב עזרו לי מאד בסיבובי ברחבי העולם תמיד הסתדרתי בזכות זה בכל מיני מקומות. יש לי עוד סיפור קטן על השפה, כשהתגייסתי לצהל אימי הרגישה שהיא חייבת להיות בקשר איתי והחליטה לכתוב לי מכתבים לטירונות בעברית כמובן וכל ערב הייתי נעמדת לפני כל המחלקה ומקריאה לפני כל הטירוניות את המכתבים של אימי עם השגיעות כתיב שלה ועם צורת ההתבטאות שלה בשפה כמו למשל כשהיא רצת לכתוב כבר הגיעו היא כתבה ק ב ר בקיצור היא קברה את כולנו מצחוק כל ערב . בקיצר חוויות יש לי בלי סוף מסיפורי השפה והבנתה של אימי. ומאחר והיא חשבה שהיא בדרג של רמטכל היא כמובן ניהלה את כל הקרבות במכתבים האלה וזה היה שיח חילות כל ערב.ובכל בכל השירות הצבאי שלי. טוף כנראה כבר נסחפתי בסיפורי ביי זהבוש

 

[רותי ב.]

נדמה לי שכבר עדיף

הערות פה, בפורום. (אם מגי מסכימה) אפילו בשרשור הזה, אפשר.

 

[פנטזיה נשית]

זה למשל, כן מתאים לי

ובעצם כבר התחלתי

 

[magy]

אצלנו בבית

דיברו רומנית. עם השכנים דיברו יידיש. סבא וסבתא דיברו יידיש כדי שלא נבין מה שמיד גרם לנו לקלוט את השפה כדי להבין (גם את המכתבים לאמו כתב ביידיש) זה היה ממש כמו במערכון של שושיק ואריק..... "רעד יידיש, דע קינדער פארשטעין" (דבר יידיש, הילדים מבינים) הגעתי לגנון, ולגן, עם ידע ברמת אפס בשפה העברית. קראתי עיתונים ברומנית. סתם רומניה קטנה, (בלי עגילים) עם רררררררררררריש.... מתגלגלת. עד היום אני מרגישה כמו "עולה חדשה" עזרה בלימודים לא יכולתי לקבל בבית. לא היה מי שיעזור. כולם עלו מאיזה שהוא מקום בעולם. יוצאי פולין, רוסיה, ומרוקו, היו השכנים הכי קרובים לנו. לא ידענו מה פירוש עדות. כל עדה כיבדה את מנהגי רעותה. נשמע כמו גן עדן. החלפנו מאכלים אופייינים. שיחקנו יחד. היתה חברותא כמו שכתוב בספרים ...של "אנו באנו ארצה" כולם היו באותה רמה סוציואקונומית. לא היו פערים. לא היה קיפוח. לכולנו, לא היה כלום...... חצי לחם, גבינה צהובה, וזיתים שחורים. עוף בשבת. בגדים שנמסרו מאחד לשני. כן, אמצע חיפה, אמצע שנות החמישים. אבא פועל בניין , אמא עקרת בית. הייתי אז, פחות עצובה מהיום. או שרק נדמה לי

PPPPPPPPP

 

[שילה1]

ואצליינו.....

עברית ואידיש בנסיבות שתארה מאגי.....בליל של עדות ומאכלים..וכן מאגי,נדמה לי שהיינו יותר מאושרים..והחיים היו מה זה פשוטים...

 

[פנטזיה נשית]

פתאום הבאתם לי

את ריחות המאפה של השכנה מלמטה זו שהיתה אופה עוגת שמרים כם שוקולד כל שבת חייבת אבל חייבת לתשאל קצת את אמא שלי

 

[שילה1]

עוגת שמרים...

כזו בסיר פלא על הגז?עד היום אני מכינה..רוצה מתכון?

 

[גל-עמית]

איזה גז, שילה1 ??? פתיליה....../images/Emo13.gif

 

[שילה1]

גם נכון...תלוי מתי....

 

[חונה לרגע]

סיר פלא כזה של פעם?

זה שקראו לו "וונדר-טופ? עד היום אמי אופה בו עוגת שמרים נהדרת וגם עוגת שיש. אומרת ש"הסיר הזה יודע לאפות אהבה".... אותה מרגישים בכל נגיסה.

 

[פנטזיה נשית]

קונה, בדקה ורבע

לא אופה חושבת שיש לי סיר פלא איפה שהוא אבל אני לא הופכת את הארונות לקראת פסח אז עד שלא אעבור דירה לא אדע

 

[אחותו של שקספיר]

עוגת שמרים בחדר לידה

לביש מזלי או היעילות הנוראית שלי יצא לי ללדת את כל ילדיי בימי שישי בבוקר בלילה שבין חמישי לשישי ובכל מקרה לא לבזבז ימי עבודה רק סופשבוע קצר בבית חולים. איתרע מזלי, וכמה פעמים , הזדרזו התנוקות לצאת ואני ,יש לי בצק שמרים לאפות ,וצריך שיתפח כי מה ,אני אשאיר בית בלי עוגה לשבת אז בין ציר לציר , לשה בוחשת ואופה. מאז שאני מכינה בצק שמרים האיש שלי מסתכל עלי מהצד בזווית העין העקומה ואומר לי- את לא בהריון עכשיו נכון? אז למה עוגות שמרים? לי ריח של עוגת שמרים מזכיר לידה. כל אחד והאסוציאציות שלו.

 

[פנטזיה נשית]

נו,

ומה התשובה? סתם סתם יופי של ספור

 

[חונה לרגע]

ולי ריח של עוגת שמרים מזכיר את

המטבח של אמא. מטבח ארוך וצר. על הכירה החשמלית עמד דרך קבע איזה תבשיל מבעבע שאת ריחו המשכר ניתן היה להריח עוד מחדר המדרגות. על השיש ניצבו בשורה צינצנות חמוצים, ובמגירה שליד הסכו"ם היו תמיד ממתקים. בכלל המטבח היה מרכז החיים של המשפחה. הימים טרום טלביזיה וההתכנסויות המשפחתיות שלאחר ארוחת הערב היו תמיד במטבח. יום חמישי היה יום של אפיה: עוגת שמרים, ליקאח, או עוגת כושי.וכמובן בורקס - לארוחת הבוקר של שבת. המטבח של אמא...טעם ילדות שעברה.

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif חדר לידה,,,,,

חדר לידה - בשבילי זה,,, שעון. אותו שעון ענק, עם ספרות הענק והמחוגים הגדולים הנעים אט אט,,,, הזמן שלא עובר,,,, הכאב ההולך ובא,,,,, 22 שעות לראות אותו לפני העיניים. אותו, ורק אותו,,,, אבל בסוף - זה שווה כל דקה,,,,,

 

[redredole]

חדר לידה בשבילי

זה לחכות מחוץ לדלת ולהמתין ולהמתין , ושעון אצלי הוא שעון היד......... לעבור זאת שלש פעמים. אבל איך אמרת............ שווה