תודה לכולכם
על המילים היפות. אכן נעדרתי כ-3 שבועות מלכתוב בפורום. הסיבה? קשה לי מאד להסביר.. לי, שהמילים בדרך כלל זורמות לו בקלות אל המקלדת, קשה לבטא את מה שאני מרגיש כרגע. יש כמובן מישהי שהיא אשמה במצב (הרי צריך להאשים מישהו....לא?). היא אשמה בזה שהיא הביאה אותי למחשבות על רגשות שלא זכור לי שהיו לי כמוהן כבר שנים רבות. מישהי שהיא לדעתי האשה שאם הייתי יכול (ואנא אל תשאלו כרגע למה איני יכול), הייתי רוצה לחיות איתה את שארית חיי. לא בגלל שהיא האשה היפה ביותר (והיא באמת היפה ביותר שהכרתי מעודי), לא בגלל שהיא חכמה ואינטיליגנטית (והיא בהחלט כזאת) ולא בגלל הנאמנות הבלתי מתפשרת שלה....אלא בגלל שאני מרגיש שלמרות כל מיני קשיים ומגבלות אובייקטיביים, היא האשה שאוהבת אותי כאדם (עם כל מה שזה כולל, אדון, חבר, מאהב) יותר מכל אשה אחרת שהכרתי. כבר אמרו לי הרבה נשים שהן אוהבות אותי ואמרתי להרבה נשים שאני אוהב אותן ותמיד זה היה אמיתי משני הצדדים, אבל הפעם זה שונה. חזק הרבה יותר. ובגילי המופלג (אני חושב שאני כאן אחד מזקני השבט), זה בהחלט משהו יוצא דופן ומשהו שמביא אותך למחשבות. גם את התגובה הזאת כתבתי ומחקתי כמה פעמים.... אז זהו.....הייתי אתכם בקריאה ובמחשבות אבל המילים לא יצאו.....אולי הפעם התרגזתי במיוחד על אותו מופרע שחושב שכל סטיה משוייכת לבדסמ. מעז יצא מתוק. זהו. השתפכתי מספיק. לילה טוב לכולם. אחזור למיטה.....