אז את בעצם סגורה בבית ולא זזה לשום מקום?
כי את יודעת כמה התרעות ממוקדות יש על פיגועים בארץ? ת"א במקום הראשון. גם י-ם. פיגועי דקירות, פיצוצים ומה לא... וחלילה אל תעברי את הכביש - כי את עלולה להידרס. חלאס... תתחילי להבין שמדובר על החיים שלי ואיכות החיים שלי - אז תביני!! אם אני מפחד לספר בעבודה שלי שאני הומו רק כדי שלא יפטרו אותי... אז יש צורךך להילחם. אם אני בוכה כל יום, כי אמא שלי זרקה אותי מהבית - אז יש לי על מה להילחם במדינה הזאת. אני פעם ראשונה בחיים שלי, נלחם על מה שטוב לי! אני עושה משהו בשבילי!!! בשביל עצמי! בשביל כל מי שכמותי. את לא תביני את זה לעולם, כי את לא סובלת ולא עוברת את מה שאני עובר... אני גם לא מייחל לך לעבור את זה... אבל גרתי באר"הב שנתיים - ואני מספר לך שההבדל הוא שמיים וארץ! שם הרגשתי כמו מלך... ופה אני מרגיש כלוא ולכוד... זאת ההרגשה הכי נוראית בעולם לחיות ככה (סטייל כלא, בית סוהר של החיים). אני לא יודע איך לתאר לך את זה... אבל תנסי להבין אותנו ולהיכנס לנעליים שלנו - תביני שאנחנו לא נלחמים סתם כי בא לנו ומשעמם לנו... היינו יותר משמחים לסגור איזה אצטדיון ולרקוד כל הלילה. אבל זה לא העניין.... (וסתם לקטע, שנה שעברה ארקדי גיידמאק הציע לבית הפתוח לממן את כל העברת המצעד למקום אחר. את יודעת כמה כסף זה היה חוסך להם? מקל להם על החיים? הוא היה מוסיף להם עוד איזה מליון, משפר את כל העניין, כולנו היינו נשכרים - פרט לעניין קטן אחד... וזה התועלת של המצעד. לכן לא הסכמנו. אנחנו צועדים בי-ם כדי להשיג תועלת, לא להנות ולרקוד. מי שרוצה לרקוד - שילך למועדונים.) ולסיום, אני רק אבקש, להפסיק לסנגר על פושעים, רוצחים ודוקרים למיניהם - ולהבריח אותנו משם, ולהתחיל ללחוץ עליהם ולהרביץ בהם הגיון והבנה, שאסור לדקור! אסור לרצוח! אין אלימות! לא אלי את צריכה לבוא ולהגיד לי תברח מפה!!! אלא אל החרדי עם הסכין את צריכה ללכת ולהגיד לו שיניח אותה וישתמש בפה שלו! הפה שלהם יכול היה לעזור להם הרבה יותר מהידיים המטונפות שלהם. למה לערבים אתם לא אומרים ללכת? למה אנחנו לא הולכים למרות שכל מדינות ערב מנסות להעיף אותנו מכאן? אז חלאס!