סקר שינה

[שוני והשניים]

סקר שינה ../images/Emo199.gif

שאלתי גם בפורום תינוקות, לכן וודאי יש יותר ניסיון

.... הרקע שלי ומיד לאחריו השאלות: שוני בן שנה, עד היום היה נרדם לבדו, בלי בעיות. בכלל ילד עצמאי שבכלל לא היה אוהב ידיים. ופתאום.. לפני כמה שבועות התחיל לדרוש שנעמוד לידו עד שנרדם (למד להחזיק לבד את הבקבוק אז נותנים לו אותו במיטה שלו ובורחים בשקט... הוא נרדם). ואז באמצע הלילה הוא מתעורר לאכול (הרגל, לדעתי) ופשוט לא מוכן לחזור לישון אלא אם כן נעמוד לידו כל הזמן, או שאנחנו פשוט מוותרים ומביאים אותו למיטה שלנו, שם "למרבית ההפתעה" הוא נרדם תוך שניות וישן כמו תינוק עד הבוקר. התנגדתי לשינה משותפת. אני חושבת שחדר ההורים צריך צריך להיות המקדש הפרטי שלהם, וממש מפחיד אותי ילד בן 4 שבאמצע הלילה קופץ למיטת הוריו כי הוא התרגל שזה בסדר. הייתי מעוניינת לשמוע דיעות לכאן ולכאן בנוגע לשינה המשותפת: למי שבעד: הלילה מיד מתחיל אצלכם המיטה, או שעובר באמצע? איך מתארגנים אם הוא רוצה לישון מוקדם, ולכם מתחשק עוד קצת טלוויזיה? (טלוויזיה? התכוונתי כביסה ) מה קורה בשנת צהריים? נכנסים לישון איתו ואז בורחים? איך תדעו מתי להפסיק לישון יחד? האם הילד יום אחד יבקש לישון לבד, או שתצטרכו תהליך גמילה? לא מפחידה האפשרות שהפרטיות שלכם תופר כשהוא יהיה יותר גדול? למי שנגד: מה אתם עושים/עשיתם כשהגיע הגיל של חרדת הנטישה והילד מבקש כל הלילה להיות לידו? אני לא מוכנה לתת לו לבכות. הייתי רוצה שילמד לישון לבד. איך עושים את זה?

 

[אמא עמיתית]

לא תאהבי את מה שיש לי להגיד../images/Emo8.gif

אנחנו ישנים בשינה משותפת. עמית בוחר איפה הוא רוצה לישון ,איתי או לבד. גם בהתעוררות בלילה,הוא בוחר אם להישאר במיטה שלו או לעבור לישון איתי. לי זה לא מפריע. אני רואה בהכנה לשינה,כלומר בהרדמה שלו חלק חשוב ב"ביחד"שלנו,אנחנו מתחבקים,מקשקשים וז הזמן שלי איתו נטו,אחד על אחד. כשהוא ירצה לישון לבד,הוא ישן,אני לא יודעת אם אני אצליח אז להירדם לבד...

 

[שוני והשניים]

למה לא אוהב?

זה התחיל להיות אצלינו חובה (אנחנו לא אוהבים את הרעיון, זה ממש לא מעניין אותו, איזה ברירה יש לנו?) בגלל שתמיד התנגדתי, אף פעם לא ביררתי ולא חשבתי על הנושא. "לי זה לא יקרה", ופתאום אין לי ברירה... אני פשוט רוצה לשמוע דיעות לכאן ולכאן כדי להחליט האם לוותר (ויתכן שאפילו כדאי יותר) או להמשיך להתעקש?

 

[אמא עמיתית]

../images/Emo45.gif

 

[tiger mom]

אני גם לא אוהבת לינה משותפת

ובשלב החרדת נטישה פשוט ישבנו לידה עד שהיא נרדמה. בלילות קשים במיוחד (למשל כשהיא נורא מצוננתו משתעלת ובגלל זה מתעוררת מליון פעם וכל הזמן צריך היה לגשת) פשוט ישנו איתה בחדר. ובכל מקרה בשלב חרדת הנטישה לדעתי אין טעם לנסות ללמד להרדם לבד. זה בעיני סתם לעשות לילד עוול. תחכי שהשלב יעבור ואז תנסי

 

[אננס והדרדס]

אני לא מסתדרת עם שינה משותפת

ואצלנו זה מעולם לא היה - בסביבות גיל שנה או קצת אחרי התחיל הקטע של חרדת נטישה שלא היה מוכן לישון אלא אם אני לידו - ולילות ארוכים וקרים בולו על רצפת החדר שלו....

 

[mevav1]

אני מאוד בעד...שני ילדיי הגדולים

שכיום בני 19 ו 16 ורבע ישנו יחד עמנו כשרצו ומעולם לא אמרתי לא...להפך....תמיד אהבתי לישון איתם והיו לילות שבאתי לחדרם באמצע הליחלדה והבאתי אותם למיטתנו להסניפם ולהנות מהם. וכשעברו אלינו באמצע הלילה הם היו כ"כ מאושרים שהם ישנים איתנו שזה שווה הכללל.....אני לא מבינה מה החשש.....? הנה, בת ה 19 שלי הולכת לצבא וישנה לבד בימטה והבן 16 ישן לבד וכבר לא רוצה לישון עמנו...

תאמיני לי יקירתי...הזמן חולף כ"כ מהר שאת לא מספיקה לומר הוקוס פוקוס והם כבר גדולים שלא זקוקים לנו. ובלילה בחורף כשנורא קר אין יותר נעים מלישון במיטה עם ההורים שמחממים אותם.... עם בתי הקטנה אגב אני נוהגת כך מהיום שנולדה ומצדי, כל עוד היא נהנית מזה, אני אמשיך לישן איתה... אבל זו רק אני....לי זה טוב ואין זה אומר שגם לך יעשה טוב...אם לא, לאט ובאסרטיביות תסבירי לו היכן מקומו ושזה לא נוח לך......

 

[nilichi]

חחח נושא כאוב ../images/Emo13.gif

אז הלילה שלנו מתחיל נהדר..... הבנות במיטה אחרי מקלחת וסיפור.... אור קטן במסדרון... ישנות כמו בובות..... ואז באמצע הלילה הגדולה באה למיטה שלנו (היא בת שלוש) ונכנסת בין שנינו ... אז אני חצויה: 1. אוהבת לישון לבד, והלוואי והיה לי כח להחזיר אותה למיטה שלה 2. אוהבת לישון איתה...זאת חוויה מזן חדש...ולאחרונה היא החלה גם ללטף אותי תוך כדי שינה

אז החלטנו שכל עוד היא באה...וזה באמת רק באמצע הלילה ולפעמים לפנות בוקר...אני לא מציקה לה בנושא... עד שתרגיש בטחון לישון כל הלילה במיטה שלה!

 

[memko]

גם אצלנו נושא כאוב

אצלנו ע ל 9 חודשים הוא ישן נפלא במיטה שלו ואז אבא שלו נסע לחו"ל והתחלתי להכניס אותו למיטה שלי באמצע הלילה שלא יהיה לי משעמם כשהוא היה מתעורר

ומאז עד גיל שנה ושבעה חודשים הוא ישן איתנו, היה לי מאוד כיף אבל הוא גדל פיזית וכבר אין מקום כל כך אז לפני שלושה חודשים העברנו אותו למיטה שלו ומאז הרבה יותר קשה לי, הוא קם הרבה בלילה ואני צריכה לקום אליו ולא רק להסתובב ולתקוע מוצץ. אז ההליכות אליו כל הלילה מעייפות, אבל לפחות את מה שיש לישון אני ישנה כמו בן אדם ולא באוויר בצורת סימן שאלה.... הוא היה הולך לישון במיטה שלנו, שמים מעקה או כריות ועושים מה שרוצים בבית וכמובן להשגיח כל הזמן שהוא לא נופל מהמיטה כי זו בעיה מרכזית לילד שמתחיל את הלילה במיטה שלכם, הוא יכול ליפול עד שתלכו לישון גם. בכל מקרה מה שתבחרי, שיהיה בהצלחה.

 

[פשושי שלי]

אנסה גם לענות מנסיוני ,

אני כמוך בדיעה שחדר השינה של ההורים הוא של ההורים ולא של הילדים (או כמעט ולא...) הגדולה 3.4 - ישנה במיטה לבד מגיל 0 ועד היום. לפעמים מתעוררת באמצע הלילה (לפיפי / משהו מפחיד אותה / מים וכו) בכל מקרה אנחנו פותרים את הבעייה ומחזירים אותה למיטה. גם אם מדובר בחלום באמת באמת מפחיד אנו ניגשים אליה (בטורות אמא / אבא כדי שלא תתרגל רק להורה אחד...) מחבקים, נותנים פנס, דובי וכו ומסבירים לה שהיא צריכה לישון במיטה עם אחותה בחדר. הקטנה 1.3 - ישנה גם במיטה לבד - אך בשל היותה עדיין יונקת - קמה לינוק בערך בחצות (כמו סינדרלה) ואחכ עוד הנקה לפנות בוקר, בכל מקרה בשני המקרים היא מוחזרת למיטה שלה- שם היא מתעוררת בבוקר . ---אני מבינה ממה שכתבת ששוני בן שנה - אבל כבר לא יונק- אז בכל מקרה לא מומלץ לתת לו לאכול (בקבוק פורמולה) בלילה- בשל בריאות השיניים (בהנקה זה סיפור קצת יותר "נוח" מאשר הבקבוק) ובכל מקרה הייתי ממליצה לכם להפסיק ולתת מים במקום. כמובן את צריכה לדאוג שהוא אוכל ושותה מספיק במשך היום . כלומר: לתת לו בקבוק לפני השינה - לצחצח שיניים ואח"כ לישון. אם הוא מתעורר בלילה - אפשר לתת מוצץ - אם לוקח ,מים , חיבוקים והרבה אהבה (ממש לעשות לו גמילה). בכל מקרה אם תרגילי אותו לישון במיטה משלו לא תהיה לך בעייה של הרדמות איתו ואז כל ה"סידורים" של הבית / טלווזיה / פינוק שלכם יהיה ללא בעיות. את לא צריכה לתת לו לבכות- האם שקלת שאולי הוא מתעורר בשל בקיעת השיניים ?

 

[lulyK]

אננ בלינה משחפתית.

את הבכור העברנו אלינו בגיל שנה, כמו שאת מתארת. בגיל שנתיים הוא "עזב" מיוזמתו. אחיו הצעיר עבר למיטה שלנו בגיל 9-10 חודשים. לאחרונה, עקב מעבר דירה, התכנסנו כולנו בחדר אחד עם שני מזרונים על הרצפה (כן, גם בן ה-4.5. כשהקטן, בן השנתיים, יהיה בשל לעבור לחדר הילדים, נעביר את שניהם ביחד ונעשה מזה פסטיבל שלם. בינתיים אנחנו נהנים מהתקופה הזו).

 

[lulyK]

אננ=אנחנו

 

[העילאי וAני]

אנחנו בלינה משפחתית

הקטן בן שנתיים וארבעה חודשים כרגע מאד נוח לנו כך לא מתוכנן מעבר בחודשים הקרובים, קר לי בלי הדובי שלי

 

[מ צ ל י ח ה]

אנחנו החלטנו שלקראת המעבר לדירה חדשה ....

כדאי להזמין מהנגר מיטה ענקית שיהיה מקום ל2 הקטנטנים שלנו, אצלנו כולם ישנים יחדיו, קצת לא נוח, אבל - לא מסוגלים להיפרד...

 

[yulink]

בערך כמוכם

אצל ליאה זה בא והולך, כשניסיתי להיות לידה כשנרדמת, לקח לה שעות להרדם והתעוררה 5 פעמים בלילה גם אצלנו במיטה, אז עשיתי פרידה הדרגתית מאוד מאוד (במשך חודש וחצי, כל שבוע התרחקנו עוד קצת מהמיטה שלה בשעת ההרדמה) ועבד מעולה. עכשיו בעקבות הרבה מעברים בשנה האחרונה, שוב קשה לה להרדם ומתעוררת הרבה אז אני שוב יושבת לידה ומלטפת אותה בהרדמה ואם היא מתעוררת באמצע הלילה, אני לא רבה איתה, אם נרדמת שוב סבבה, אם לא, באה אלינו. אני מניחה שבעוד חודש- חודשיים, נתחיל שוב בפרידה הדרגתית, היא פשוט נרדמת וישנה ככה טוב יותר אבל אני יודעת שכרגע היא צריכה אותנו ואת הביטחון ששינה איתנו נותנת לה. בשנת הצהריים אני יוצאת מהחדר ואין בעיה, נרדמת מיד, גם בגן. חשוב לי שהיא תירדם בחדר שלה, גם אם זה במזרון על הריצפה, ואח"כ נעביר אותה. כי חשוב לי שהחדר שלי ושל בעלי יהיה החדר שלנו אפילו אם זה רק לחצי לילה. אגב - היו תקופות שבעלי ישן לידה, לפעמים עוזר ולפעמים לא.