הפתרון קים ומיושם.
משרד החינוך מתחקר כל אירוע בו נפגעים משתתפי טיול ומפיק לקחים. דוגמאות ללקחים כאלה שיושמו- לאחר אירוע בטביעה בחמי טבריה נאסר על קיום פעילות שחיה במסגרת טיול אלא במסגרת יום המוגדר כ"יום כיף". לאחר שני מקרי מוות בנפילה, באחד בנחל חזורי והשני בנחל תחמסון נסגרו שני נחלים אלה לטיולים במסגרת משרד החינוך. נחל חזורי נפתח לאחרונה לאחר שהותקנו דרגיות במקום המסוכן, בקרוב אהיה שם בסיור הכנה- עוד אחד מהנהלים של משרד החינוך להגברת הבטיחות.
הסרת האחריות הפלילית מעל מורים או העברתה לידי צד שלישי אינה פתרון הולם לשמירה על חיי תלמידים אלא להיפך!
יש להדגיש שהעמדת מורים לדין פלילי היא דבר נדיר ביותר, ואינה נעשית כלאחר יד. שני המקרים בעקבותיהם השבית רן ארז את הטיולים היו מקרים בהם היתה רשלנות קשה ביותר, לא תאונה שקרתה בשל היסח דעת של מורה.
העברת האחריות הפלילית לצד שלישי בעייתי ביותר מכמה סיבות.
קודם כל אחריות כזו קיימת כבר היום. מדריכים, מצילים, מפעילי אטרקציות וכו' אחראים אזרחית ופלילית לפגיעה בתלמידים- והאחריות הזו לא מנעה את שני מקרי הטביעה, זה שבגני חוגה וזה שבחמי טבריה למרות שבמקום נכח מציל שאמור היה לא לאפשר כניסת תלמידים למים בלי נוכחות מורים.
ושנית- שני המקרים לא נגרמו כתוצאה מחוסר ידע אלא מאי ישום הידע שהיה קים. במקרה של גני חוגה בו כבר יש הרשעה אני יכול לכתוב בלי להסתכן בתביעת דיבה שהמנהל ידע שהוא חיב לבדוק אישורי הורים לפעילות מים ולא עשה זאת וידע שהוא חיב למנות מספר מסוים של מורים להשגיח על התלמידים במים ולא עשה זאת. לא צריך ללמוד בשביל זה את כל חוזר מנכ"ל, הדברים מפורטים באישור הבטחוני שכל בית ספר חיב לבקש לפני כל יציאה לפעילות מסוג זה.
הדרישה להטיל את האחריות על צד שלישי אבסורדית מפני שלצד שלישי זה אין סמכות להטיל סנקציות על התלמידים- או על המורים. בלי זה אי אפשר להשליט משמעת, וחוסר משמעת הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר בטיולים. אם זה חוסר משמעת של המורים, חוסר משמעת של התלמידים כמו למשל במקרה של הטביעה בנחל אלעל שם היו ליקויים חמורים גם בהכנה לטיול ובהתנהגות המדריכות שלא יכלו להשתלט על הילדים או חוסר משמעת של המדריכים כמו במקרה הנפילה הנחל תחמסון שם כנראה שהמדריכים לא ביצעו סיור הכנה.