סקר==== מה עדיף בפרק ב?

[yonit של הצאט]

סקר==== מה עדיף בפרק ב?

לעבור ולהתגורר יחדיו עדיף כל אחד ודירתו האם בן זוג שכלכלית וגיאוגרפית לא יכול לממש רצונו להתגורר יחדיו ,עם כל המורכבות שבעניין ,מתפשר ומסתפק במה שבעצם לא ממש ייחל לעצמו ובכלל ככל שמתגוררים לבד קשה להכניס שוב מישהו לתוך הפינה שלך ... שם אתה מפליץ בכיף וחופשי מתי בא לך בלי חשבון מעשן איפוא שבא לך לא??!!?? ומה לכל זה ולאהבה?

 

[רחלי228]

כל אחד ומה שמתאים לו.

אני יכולה להעיד על עצמי שמבחינתי, קשר זוגי מתבשל לו לאיטו, ויש את השלב שאמורים "לעלות מדרגה"- וזה מבחינתי בלבד. לאחר מס' חודשים (ואצלי מעורבים ילדים) והבנה שהקשר מתקדם למקומות טובים, אזי יש מקום לעבור להתגורר יחד, ומתגברים על קשיים. גיאוגרפית ? מתאמצים, להפליץ ....נימוס אלמנטרי -> אפשר להתגבר, לא?! , לעשן? גם עם זה מסתדרים. אצלנו , אני מעשנת והוא מעולם לא ניסה אפילו, אז מוצאים "סידור" שיתאים לכולם, הרצון להיות יחד מתעלה על שיקולים פיזיים, ולכל ענין מוצאים פתרון. הרבה פנים יש לענין הזה וכמו שיש אנשים בעולם הזה, כך יש דעות חלוקות באותו ענין. היום, אחרי הרבה זמן שחייתי לבד, עם ילדיי במקום גיאוגרפי אחד בארץ, אני יכולה להעיד שכל השינויים שיצרתי בחיים, מובילים אותי למקומות טובים, עם כל הקשיים שבדרך, בדיוק למקום בו ייחלתי להיות מזה שנים.

 

[שחR]

יש הבדל מהותי בין קשר עם מדורים משותפים או לא

כשזוג לא גר יחד. נניח יוצאים לבלות, אתה מקבל אותה באריזת מתנה, נקייה, מאופרת באה לגוד טיים נטו . גם אם נשארים בבית, זה בדרך כלל לצורך עשיית דברים מענגים...והביתה. ברגע שעוברים לגור ביחד זה כמו נישואים כל טרדות היום, וכל השיגרה הדדית מוכנסת אחר כבוד אל הוזיות. יש יגידו שזה נחמד שיש עם מי לחלוק. יש יגידו שזה מתכון הרסני לטווח ארוך בכלל לזוגיות ואהבה בפרט. אני בעד שכל אחד ישאר לחיות באסלה שלו גם מהסיבות שציינת וגם ומהסיבות של להינות מזוגיות ולא לשחוק אותה עד עפר בטרדות היום. שתישאר לנו פינה שבה שמים את הכל בצד ועכשיו מתמסרים אחד לשני כדי להינות מהחברותא ביחד שחR

 

[אייבורי]

עדיף

להיות צעיר בריא עשיר עם דרכון שוויצרי. משאר חולה זקן וישראלי.

 

[מיס קוקי]

חחחחחח

דביל

 

[אייבורי]

../images/Emo25.gif

חשבתי הבוקר להפוך לבורג והחלטתי שדביל זה בדיוק מתאים לי. כמו ספה לספפה.

 

[הילה301]

שאלה קשה

באופן אישי, מאד נוח לי עם הלבד שלי. ממש זקוקה לו.

 

[רויטל 1972]

קשה לגור יחד

קשה לוותר על הפרטיות, על המקום הזה שכולו שלך, אבל כשאוהבים באמת, אני מניחה שמתעורר הצורך להיות יחד תמיד. לא יודעת מה עדיף, כי לא חייתי עם אף אחד מאז שהתגרשתי, אבל יכולה להגיד לך שמאוד מתגעתגעת ל"ביחד", גם במחיר של לוותר על הפינה שלי.

 

[יוני יולי]

אולי זה קשור גם למבנה אישיות

אני לא רואה שום בעיה בלוותר על הפרטיות שלי, מה גם שאני מאמינה שניתן ליצור לעצמך את הפרטיות וזמן לעצמך גם בזוגיות הכוללת מגורים משותפים. הכל עניין של תקשורת, הבנה, בגרות, ובן זוג באותו ראש. אני תמיד אעדיף את הביחד על הלבד גם אם זה אומר שיש "מחיר" לכך.

 

[אמא בוטנית]

../images/Emo45.gif

 

[מיצה נבים]

אני לא רואה בזה וויתור על הפרטיות.

להפך, מעבר לזה, אני מסכימה איתך להכל.

 

[יוני יולי]

גם אני

מי צריך ת'פרטיות הזאת? מה היא נותנת לי לעומת שהייה במחיצתו של אהוב......

 

[ramoni1]

אני...

לעומת זאת, עדיין לא בטוח שיהיה מוכן לוותר על החופש שלי! קודם כול אני ואח"כ אחרים... אבל זאת דעתי...

 

[נ ו ש ק י ת]

../images/Emo45.gif איזה כיף זה שאחרים

מנסחים כל כך יפה את המחשבות, ככה שמה שנשאר זה רק לשים

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

לא חייבים לוותר על כלום

בזוגיות טובה יש מקום גם לפרטיות... יש מקום גם לחופש... יש מקום גם לגעגוע הכל תלוי מאיזה יסודות נבנית אותה זוגיות במקרה הזה יש דווקא מקום לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה

 

[יוני יולי]

בזוגיות

עצם זה שאתה נמצא בזוגיות יש להתחשב באחר, ברצונו, בטעמו לפעמים גם על חשבון רצונותייך, זה נקרא וויתור, במובן הטוב של המילה. ואולי אקרא לזה בשם מעט יותר יפה- שותפות.

התחשק לי.

 

[ramoni1]

עדיף.....

להמשיך ליחיות את האני עצמי שלך! לא לוותר על הרצונות והעקרונות של החים שלך, לוותר בשביל הזוגיות כן, אבל בגבול הסביר... אני דוגל בקודם כול אני ואח"כ אחרים במובן החיובי של האימרה... ןלא השלילי

 

[3 שרונית]

נדמה לי שזה תהליך טיבעי

בשלב מסוים של הזוגיות ,כל זוגיות המגורים המשותפים הם חלק כמעט בילתי נמנע, אם זה בילתי אפשרי גיאוגרפית כמו שכתבת אז עושים ויתורים, בסופו של דבר מערכת היחסים הזאת נתקעת... ונכון קשה לעבור לביחד כשרגילים ללבד, אבל אם זאת באמת אהבה ואם זה באמת האדם הנכון ומערכת היחסים מתנהלת בצורה בריאה אז אפשר להתגבר גם על בעיות העישון והפלוצים.....

 

[פרינגלס פיצה]

אבולוציה טבעית של קשר

לעניות דעתי, בסופו של דבר המגורים המשותפים פשוט קורים בשלב מסוים של הקשר, כששני בני הזוג בשלים לכך ואין יותר הגיון בלגור לחוד- הנוחות, הבטחון בקשר וכו' הופכים את זה לצעד מתבקש, ואם זה עדיין לא נראה טבעי לעשות את זה, אולי צריך לתת לזה עוד זמן עד ששני בני הזוג ירגישו שזה הצעד המתבקש הבא. הזוג היחיד ששמעתי עליו שקיים זוגיות של שנים בלי מגורים משותפים (וגם בלי נישואין, אגב) היה וודי אלן ומיה פארו, ובמקרה הזה: א) הם גרו זה מול זו ב) כולנו יודעים איך זה נגמר...

 

[לא נסיך ולא מושלם]

כל מקרה לגופו

הקטע הוא שמילא להפליץ ולעשן מתי שבא לך... אבל מה אם פתאום בא לך לחטט באף ? או לקלף פצעים ? כמובן בלי לעשות חשבון.. וגם אפשר לאונן מתי שרוצים בלי לעשות חשבון... יש יתרונות בלגור יחד ויש חסרונות.. הכי טוב למצוא את הפרטנר\ית שלא מפריע לו . דרך אגב, גם כשאת חיה עם מישהו את עדיין יכולה להיות את.... ( יאאלה חברים, מי שמוצא משהו לא נחמד במה שכתבתי מוזמן לשרשר אליי ).