יש סקר
1. שומעת עכשיו את התוכנית של אהרון פררה ברשת ג' ( הקול הרדיופוני שלו מזכיר לי
את הופה הופה הופה הופה היי כילדה

, שומעת גם את עמיר בניון ומיכה שטרית
(אוהבת את ניצחת איתי הכל, כי המוזיקה היא אוויר לנשימה ותרופה בשבילי ואת
שמחות קטנות), מתי כספי, ריטה, חמי רודנר, שלום חנוך, וכל דבר של פינק פלויד, ג'ף באקלי,
רוקפור, פרל ג'ם, אינקובס ושירים ישנים משנות ה80...
2. אני עושה מה שמתאים לי ומרגיש לי נכון עבורי, ומכיוון שכך יש דברים בהם אני קונפורמיסטית
( עשיתי את המסלול של ביה"ס- צבא- השכלה- חתונה וגירושין
), ויש דברים, שבהם אני לא
מקשיבה ל"עדר", אלא מקשיבה להגיון ולאינטואיציה שלי גם במחיר של כישלון ( כי כשלון אומנם
אינו דבר נעים, אבל לומדים ממנו ועדיף להכשל מלא לנסות כלל).
זה מזכיר לי את השיר המרגש עד דמעות של מרגלית צנעני "חומות חימר"...
3+4. אני חושבת שכמו בל דבר אין כאן נכון או לא נכון, אלא "איש הישר בעיניו יעשה"...
כלומר, יש אנשים מונוגמים מטבעם, שמאמינים ורוצים במוסד הנישואין ואילו אחרים מעדיפים
קשרים רבים עם מישהו אחד לתקופות מסויימות\ לסרוגין ( או כמו שסמוואמן אומרת " קשר ל 10 שנים"

)
אני טיפוס מאוד מונוגמי וזוגי מטבעי, ולמרות שהתגרשתי אני עדיין מאמינה במוסד הנישואין ומבינה שהחשוב
עם מי אתה מתחתן, ודרושה התאמה בהשקפות החיים ובכלל, ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו כדי לשמור
על זוגיות ונישואים ותחזק אותם...
אנשי הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענים, במשך אלפים רבים של שנים, חי הגבר עם האישה עד שהילדים בגרו,
ואז בגיל 4-7 כאשר הילד עזב, והצטרף לחברת הילדים בכפר, גם הגבר עזב את האישה, וחפש אשה אחרת
להתאהב בה, בעוד שהאשה שנותרה מאחור, מצאה גבר אחר והרתה לו וכך הרבתה את השונות הגנטית של ילדיה,
ובכך הגבירה את סיכויי הרבייה שלה . ה"גרושין" האלה היו למעשה, מנקודת מבט אבלוציונית, טכניקת הישרדות גנטית
עבור הילדים של האשה. ועדיין כשאני רואה זוג זקנים הולכים יד ביד ברחוב אני מתרגשת מאוד ומבינה, שיש זוגות
שמצליחים לנצח את הסטטיסטיקה וזה נותן תקווה....
5. בוחרת באופציה השנייה ללא ספק (קרי אופי מדהים ויופי נאה), כי ליופי מתרגלים ומה שנשאר זה האופי, ויש
אנשים מהממים ביופים, אבל אחרי שהם פותחים את הפה הם מכוערים בעיני ולהפך.
נ.ב- אשמח אם מישהו יסיבר לי איך מעלים קישור לשיר מהיוטיוב לכאן, כי לא הצלחתי...