סקר לנשים:

[תרנגולת ערומה]

ניסית לבדוק אם יש לך במהלך החודש

ימים שהם ההיפך מ-PMS? ימים שהם שיא של מצב רוח טוב, מרץ ועזוז? אולי את יכולה לנתב את הפעילות שלך ככה שתנצלי יותר את הימים האלה ובימי ה-PMS תנוחי.

 

[מאי יולי]

ימי SMP?

לא זכור לי שיש כאלו ספציפיים שמגיעים במחזוריות, כמובן שיש ימים טובים יותר וטובים פחות, כמו לכולם. אבל מה שכן - אני צריכה לזכור לחזות יותר את היום-וחצי הזוועתי. הוא כל פעם תופס אותי בהפתעה.

 

[תרנגולת ערומה]

תעשי מעקב. יכוליות שתופתעי.

 

[רקוט קרומפלי]

עדיין לא ממש עבר לי הכאב ראש

של האחרי. ונזכרתי גם שכשהגדולה שלי היתה קטנה היא היתה לפעמים קוראת לי בלילה שאחבק אותה והיתה אומרת "יש לי בכי להוציא".

 

[עפרונית מהודרת]

גדולה! ../images/Emo106.gif

אם יש לך בכי להוציא, אז יאללה - תוציאי. אם באמת יוצא, זה ממש משפר את ההרגשה (לפחות זמנית).

 

[תרנגולת ערומה]

יש בממי אנד מי

ילדה אחת (גדולה) שלומדת עכשיו לכתוב, ונורא מתוסכלת כשלא מצליח לה. אימא שלה לא מרשה לה לבכות, כי היא לא תינוקת. נורא מתחשק לי לבוא לילדה וללחוש לה בסוד שאני עדיין בוכה, אפילו שאני מבוגרת.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo7.gif

זה ממש עצוב, לקחת מילדה קטנה כלי כל כך טבעי ובריא לשחרור רגשות.

 

[חציחצי]

../images/Emo46.gif במקרים כאלה נורא מתחשק לי

להכניס לאמא איזו שטוזה מאפסת, וככה גם היא תתאפס, וגם הילדה תראה שאפילו אמא בוכה לפעמים. יש לי חברה כזאת, שמנהיגה טאבואים על בנותיה הקטנות. זה מזעזע אותי.

 

[תרנגולת ערומה]

זאת בעיה.

מצד אחד, זכותה לגדל את הילדים שלה איך שהיא רוצה. והיא בסה"כ אימא אוהבת. וחוץ מזה לא הייתי רוצה שהיא תתחיל להעיר לי על טעויות שלדעתה אני עושה. מצד שני, זה באמת מקשה על הילדה הזאת ורואים אותה. ושוב מהצד הראשון- אני רואה אותן פעמים בשבוע. אני לא מכירה את הרקע ולא ממש מכירה את הילדה. אולי יש לאימא סיבות שאני לא מבינה.

 

[חציחצי]

צודקת.

לא יודעת מה עושים במקרים כאלה, ולא לעשות כלום עלול לפעמים לצאת האופציה הכי גרועה מבחינת הילד (אולי לא במקרה הספציפי הזה, אבל כן במקרים קיצוניים יותר). במקרה של חברה שלי, לעומת זאת, אני כן מכירה את הרקע. זה משגע אותי.

 

[תרנגולת ערומה]

את לא מעירה לה, נכון?

לנו יש חבר אחד, רווק שלא רוצה ילדים, שמדי פעם נותן לי עצות בנושאי חינוך. נורא מעצבן. מזלו שהבת שלי מתה עליו.

 

[חציחצי]

לא, מה פתאום.

אבל יוצא לי עשן מהאזניים, כי באמת מדובר בעניינים רציניים מאד (נגיד, התמודדות עם מוות או מחלות קשות), ואני רואה איך היא מנחילה להן את שיטת ההדחקה שלה.

 

[חציחצי]

אולי הכי טוב זה

לבכות מול הילדה במקרה

תדרכי לעצמך על הרגל או משהו

 

[רגליים קרות]

נראה לך שתבכי גם מול הילדה שלך?

גם אני בוכה לא מעט, אבל not in front of the children. זכורה לי חויה מטלטלת מילדותי כשראיתי את אמא שלי בוכה. אולי כי זה היה מאד יוצא דופן? לא יודעת, משתדלת מאד שלא יראו אותי בוכה.

 

[צימעס]

ברור, אחרת איך הם ידעו שגמבוגרים בוכים?

 

[עפרונית מהודרת]

חשוב לחנך באמצעות דוגמה אישית

 

[החטא והשופטת]

כשהאחיינית שלי היתה קטנטונת

היא שכבה עלי בזמן שאני דיברתי עם אחותי על דברים כואבים ובכיתי. הילדה הסתכלה אלי בהשתוממות, ואמרה: "שלי, את בוכה". אמרתי לה: "נכון". היא חשבה שנייה, ואז עשתה את הדבר המתבקש וניגבה לי את הדמעות ונתנה לי נשיקה.

 

[תרנגולת ערומה]

כן.

א. אני חושבת שזה מאוד בריא לבכות ואני מקווה לגדל דור שני של בכיינים. ב. אין לי כל כך ברירה- אני לא יודעת להתאפק.

 

[רחוב האגס 1]

זו באמת שאלה ענקית

ובגדול אני חושב כמוך, אם כי זה גם נכון שילדים צריכים לראות שגם הגדולים בוכים. ומה קורה, למשל, כשהילדים רואים שההורים שלהם חולים? זה גם "מחליש" את ההורים, הגדולים והחזקים, בפני הילדים שלהם. על זה אין שליטה כמו על לבכות, אבל איך ממזערים את "הנזק התדמיתי"?

 

[מאי יולי]

למה צריך למזער את הנזק התדמיתי?