אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
סקר חדש: ג'תרו טאל
- פותח הנושא עמית ע
- פורסם בתאריך
משחק התשוקה
אלבום שעבדו עליו שנה וחצי והתוצאות בהתאם. שיר אחד שהוא רוק מתקדם טהור, אין רגע אחד משעמם באלבום היות ואיאן אנדרסון היה בשיא יצירתיותו, אין מונוטוניות שמבינים את הפרנציפ ורוצים רק שישתנה כבר משהו. איאן מנגן שם בהרבה כלים בעצמו. האלבום פשוט ענק ולטעמי יותר טוב מ"סתום כמו בלטה".
אלבום שעבדו עליו שנה וחצי והתוצאות בהתאם. שיר אחד שהוא רוק מתקדם טהור, אין רגע אחד משעמם באלבום היות ואיאן אנדרסון היה בשיא יצירתיותו, אין מונוטוניות שמבינים את הפרנציפ ורוצים רק שישתנה כבר משהו. איאן מנגן שם בהרבה כלים בעצמו. האלבום פשוט ענק ולטעמי יותר טוב מ"סתום כמו בלטה".
תיקון קטן אבל חשוב
מכיוון שדווקא האלבומים היותר פרוגרסיבים של הלהקה, הולמים פחות את אופייה האמיתי: משהו שאפשר להגדיר אותו כפולק-רוק בלוזי. וזה סגנון שאופייני לג'ת'רו טאל וקשה לאתר אותו בהרכבים אחרים. לפיכך, האלבומים האהובים עלי הם Benefit ששיר הפתיחה, עם צפצופי החליל בתחילה והקול המאנפף של אנדרסון בהמשך, תמיד עושים לי עור של ברווז - With you there to help me, איזה יופי. האלבום הבא, האהוב עלי כחובב פולק רוק הוא כמובן Songs from the wood אבל לא רק בגלל הפולקיות שלו כמו בגלל האווירה שאנדרסון מצליח ליצור שם, אוויר שמתחילה כבר בעטיפה שד"א, זה אחד המקרים הבודדים שבהם אתה יכול להאזין לאלבום כולו תוך כדי התבוננות מתמידה ומתמיהה על התמונה, ולחוש ממש שאתה חלק מאווירת הירוק הירוק הזה. זאת ועוד, זה האלבום שבו מגיע אנדרסון, בעזרתו האדיבה של דיויד פאלמר, לתיזמור מושלם של הכלים. יש באלבום מגוון של צלילים המופקים מכלים אקוסטיים ואלקטרונים שמתבשים יחד למרקם צלילי ייחודי. נדמה לי שהם לא הצליחו להגיע לצליל כזה באף אלבום. וגם כאן, שיר הפתיחה לוקח אותך למחוזות משכרים. ועוד דבר: לדעתי, יש באלבום הזה את אחת מתצוגות התיפוף הגדולות של שנות השבעים, פרי נקישותיו של בארימור בארלו. מה אני בוחר משניהם?? לא יודע - אם מדובר בסקר, לדעתי לאף אחד מהם אין סיכוי, שהרי אם בפרוג עסקינן, יעדיפו חברינו מן הסתם את ג'ראלד בוסטוק וסיפורו המפוברק או את מחזה התאווה/סבל (אם כי יהיו כאלה שיעדיפו את Minstrel in the Gallery וגם אני מעדיף אותו על השניים הקודמים). אז ברשותו של מנכ"ל הפורום הנכבד, אני מבקש להשאר עם שניים (גם מפאת הכבוד שיש לתת לי בשל זקנותי): Benefit Songs from the wood ובברכת: Never to Old to Rock&Roll יקי
מכיוון שדווקא האלבומים היותר פרוגרסיבים של הלהקה, הולמים פחות את אופייה האמיתי: משהו שאפשר להגדיר אותו כפולק-רוק בלוזי. וזה סגנון שאופייני לג'ת'רו טאל וקשה לאתר אותו בהרכבים אחרים. לפיכך, האלבומים האהובים עלי הם Benefit ששיר הפתיחה, עם צפצופי החליל בתחילה והקול המאנפף של אנדרסון בהמשך, תמיד עושים לי עור של ברווז - With you there to help me, איזה יופי. האלבום הבא, האהוב עלי כחובב פולק רוק הוא כמובן Songs from the wood אבל לא רק בגלל הפולקיות שלו כמו בגלל האווירה שאנדרסון מצליח ליצור שם, אוויר שמתחילה כבר בעטיפה שד"א, זה אחד המקרים הבודדים שבהם אתה יכול להאזין לאלבום כולו תוך כדי התבוננות מתמידה ומתמיהה על התמונה, ולחוש ממש שאתה חלק מאווירת הירוק הירוק הזה. זאת ועוד, זה האלבום שבו מגיע אנדרסון, בעזרתו האדיבה של דיויד פאלמר, לתיזמור מושלם של הכלים. יש באלבום מגוון של צלילים המופקים מכלים אקוסטיים ואלקטרונים שמתבשים יחד למרקם צלילי ייחודי. נדמה לי שהם לא הצליחו להגיע לצליל כזה באף אלבום. וגם כאן, שיר הפתיחה לוקח אותך למחוזות משכרים. ועוד דבר: לדעתי, יש באלבום הזה את אחת מתצוגות התיפוף הגדולות של שנות השבעים, פרי נקישותיו של בארימור בארלו. מה אני בוחר משניהם?? לא יודע - אם מדובר בסקר, לדעתי לאף אחד מהם אין סיכוי, שהרי אם בפרוג עסקינן, יעדיפו חברינו מן הסתם את ג'ראלד בוסטוק וסיפורו המפוברק או את מחזה התאווה/סבל (אם כי יהיו כאלה שיעדיפו את Minstrel in the Gallery וגם אני מעדיף אותו על השניים הקודמים). אז ברשותו של מנכ"ל הפורום הנכבד, אני מבקש להשאר עם שניים (גם מפאת הכבוד שיש לתת לי בשל זקנותי): Benefit Songs from the wood ובברכת: Never to Old to Rock&Roll יקי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.