לדעתי - התקליט הטוב ביותר שלו
בהתחלה לא יכולתי בלי Desire, חשבתי שהוא יצירת מופת יחידה מאז בריאת עולם, עד שנחשפתי לבודוקאן. אמנם הביקורות די קטלו, אבל אהבתי את הנועזות, את האלקטרוני ואת האקשן. בכל פעם שאני עוצם עיניים ונזכר (מיסטר טמבורין, שרה, עוד כוס קפה לדרך) עולה לי תמונת החושות בחוף דהב, כפר נביעות, מפרץ נעמה, אופנוע הונדה cbx500 (שני צילינדרים, עם ראדיאטור!!), ימהה xt550 (לבן, עם הצתה אלקטרונית!!), נחום סער ורוני שו-אסמו, מ-"עיר האופנועים" וחומר דמוי גללי גמלים, בעל ניחוח מתקתק, עולה באפי... אח, יא ראב, יא ראב... (זהו, נגמרה דקת הנוסטלגיה, באדיבות "בית גיל הזהב" בת-ים)