סקרנית

EcoT

New member
אני לא מאלה ששומרים בלב

שיש דברים שמפריעים לי אני לא מצליחה לשמור בלב אז אני לא צוברת דברים לשיחה, אלא מוציאה אותם במקום.
אני גם מנסה להעביר את הדברים לא ברצינות כל כך כשיחה כי מצאתי שזה גורם לאנשים להתגונן להפנות את האצבע לצד השני ולא ממש מקדם, אבל כן מצאתי שאם אני אומרת לה או לחמי משהו באותו הזמן או קצת אח"כ בזמן שאנחנו עושים משהו או סתם יושבים ומפטפטים ולא עושה מזה עניין אלא כבדרך אגב, אני מקבלת תוצאות די טובות.
 
היו כמה נושאים כשעוד היינו חברים

וכן,אמרתי ולדעתי זה הבסיס לקשר הטוב היום
 

restart2

New member
שיחה צפופה


היי

מצטרפת לדעת הרוב- לא רק עם החמות -
תקשורת ניתן לנהל כשהצד השני פתוח- מאפשר ומעוניין...

בעבר הרחוק היה ניסיונות רבים לשפר ולצור...
מאסתי בנסיונות ויש את אלה שחיים בתוך בועה ...
ששומעים את עצמם בלבד ומי שלא מהדהד- לא נשמע,
ואני רציתי הקשבה....


נושא השינוי ובניית תקשורת הוא אחריות ומחוייבות הדדית-
כשהחמים בגישה של My Way אז אני ב Highway


במהלך השנים ניתקתי אחריות מקשר עימם- לא מתזכרת/לא מתקשרת
הבעל אחראי על קשריו.

ויש לי שלווה רבה ואיזון.
מתמקדת במערכות יחסים מעצימות ובעיקר טוענות..

סופש כיפי וחמים
אירית
 

ayaht

New member
ממש לא. והחיים לימדו אותי שגם אין טעם.

וזה זה לא רק לגבי "חמותי". איתה אי אפשר לדבר על כלום בגלל מצבה.
זה לגבי אחרים באופן כללי.
או שזה מסתדר ואין צורך ב"שיחות". פשוט זורמים ומסתדרים ומבינים אחד את השני.
או שזה אבוד.
 

מיקה717

New member
לפעמים מתחשק לומר . ברור לי

שזה יהיה מיותר לומר לה ולכן מוותרת מראש. רואה אותה רחוקה משנות האור בתפיסת הבנתה למרות שהיא מעריכה אותי. (עד כמה שאני רואה/שומעת).
 

מגיע לי3

New member
מאוד קשה לי ליזום שיחות מסוג זה

ולא רק עם חמותי
לרוב אני מרגישה שהתגובה הישירה במקום היא הטובה ביותר.
הבעיה שבמקום אני נהיית כל כך עצבנית שאני מעדיפה לשתוק במקום להגיד דברים שאצטער עליהם.
אח"כ במשך כמה ימים אני מנהלת בראשי את שיחת התוכחה הקשה של "אני אראה לה מה זה".
ואחרי שאני נרגעת אני מנסה לנסח משפט מחץ, שיעביר את המסר בצורה טובה ורגועה ומבטיחה לעצמי להגיד את זה לפעם הבאה.
ואם המצב חוזר על עצמו יש מקרים שאני אפילו מצליחה להגיד את מה שתכננתי.
 

restart2

New member
תגובה ישירה

היי
אני דווקא התאמנתי בלא לענות ישיר.
כשעונים ישיר הרבה פעמים מפסידים - עידנא דריתחא יוצר מאבק כוחות
ולא לרדת לשורש האתגר.
הדרך שלך היא נבונה- מאפשרת תכנון ויצירה ממקום חושב ראציונלית ולא רק רגשית.
האיזון בין השניים הוא המנצח.

ויוזמה לשיחה נבחנת בהתאם לניבוי התוצאות.
חשבי על מקום העבודה- אם את יודעת שבעבקבות שיח עם הבוסית-
הפלונטר יפתר/תקבלי הזדמנות/קידום/הבנה/ערוץ שלא היה קיים..
אני בטוחה שתתכני ותצרי שיח.

ובעניין הזוגיות שיח הוא - Must...

אירית
 
אתייחס ליחסי עם אנשים בכלל

הרבה פעמים, יש דברים שמציקים או מפריעים וכמו מגיע לי3, ברגע האמת זה לא יוצא.
למדתי, כשאני מגיבה במקום, האמוציות יוצאות, ואז, הדברים נאמרים לא כמו שהייתי רוצה ואני מתחרטת אח"כ.
כי אם דברים נאמרים בדרך הלא נכונה, אנשים נעלבים ואז צריך להתמודד עם התוצאות שאחרי.

אני חושבת שרק מי שפתוח לשמוע, אפשר לדבר איתו. הרבה פעמים, ביחסים עם מי שפתוח לשמוע, מספיקה הערה אחת שמבהירה את הדברים, ואז ההתנהגות שלא נעימה לנו נפסקת.
לי באופן אישי, היה נושא שהרגשתי שמתערבים לי בו (לא מכוונה רעה) והופתעתי מאד לגלות, איך הערה קטנה של "לא נעים לי" (להבדיל משיחת נפש ארוכה), השפיעה מאד והתחשבו ברצונותיי. אם הצד השני פתוח וקשוב, קל יותר להתמודד מולו.
 

mykal

New member
גם בפורומים?


בכלל שימי לב הרבה יותר קל להגיד, מלהקשיב.
להרבה אנשים נדמה שתגובה היא הקשבה,
מותר לא להגיב. ובכ"ז להקשיב.
 
גיליתי

שאם לא מגיבים, אני מניחה שלא הקשיבו... אולי אני טועה בזה, אבל כמו שאמרתי פעם לחברה שלי, אין לי אינדיקציה שהקשבת אם לא הגבת.
אמרתי את זה, כשהיא לא הגיבה למייל שלי, וטענה שהייתי אמורה להניח שקראה...
 

mykal

New member
אז זהו שזה בעיני לא כך,

בפורומים שאני משתתפת, (כי יש פורומים שאני רק קוראת)
אני קוראת הכל.
לא בהכרח מגיבה. כי לא תמיד יש לי מה להוסיף על הנאמר כבר,
או שאני מזוית ראיה הפוכה לגמרי, ונראה לי חסר טעם .
או סתם לא 'מתערבת' בשיחה.
אבל בהחלט קוראת ו'מקשיבה' להלך הרוח, לגישה.
גם בחברה, אני די דומיננטית, אבל אני בהחלט יודעת להקשיב,
הרבה אנשים רק רוצים להגיד מה 'לוחץ ' להם ולא זקוקים לעיצה,
או תגובה.
 
כאן יש לי הפרדה משמעותית

פנים אל פנים, יש מה שנקרא הקשבה פעילה. בלי לייעץ, עדיין אפשר שהצד השני ידע שמקשיבים לו. גם בצ'אט זה כך, וזה מאד שימושי.
בפורום אין "הקשבה פעילה", אם לא כתבתי תגובה, לעולם לא תדעי אם קראתי ולא היה לי מה להוסיף (ע"ע ההודעה על נשיקות בפה), או שלא קראתי.
כשחשוב לי להגיד שקראתי, אני גם מגיבה
 

mykal

New member
הבנתי,

ואני מוכנה לקבל את החלוקה בין פורומים לפנים מול פנים.
ויחד אם זה אומר--את לא הגבת להודעה מסוימת. כי בחרת כך,
למה חשוב אם לא קראת, או בחרת לא להגיב? היא קבלה מענה, והיא תבחר מה לעשות.

אני יכולה לתת לך דוגמא מהדף הזה.
לגבי הבחור ששאל על אם ללכת ליועץ עם האמא,
הוא ענה לאלה שהגיבו לפני ואחרי, ולא הגיב לי--בחירה שלו.
זה אומר שלא קרא? למה? אולי, היה לו פחות רלונטי, לא 'אהב',
לא היה לו מה להגיב.--הכל בסדר.
אני בטוחה שקרא, ראשית כי זה היה בשרשור שהוא פתח וענין אותו,
שנית, באחת התגובות לבלו--הוא הזכיר משהו מדברי. (כתב את 'שמי')
אם מישהו מחליט לא לענות, אני בטוחה שקרא ובחר לא להגיב.
למה? האם היתה כונה, האם הסכים התנגד? לא משנה בכלל --לא ענה.
זו בחירה.
 
הכל בחירה


כשאני מגיבה, אני לפעמים גם נותנת אינדיקציה "קראתי".
כמובן, קורה שאני קוראת ולא מגיבה, כי אין לי מה...
 
הבחור שכתבת שלא הגיב לך

הגיב לי וכתב שם גם את שמך. תקראי את התגובה. זו תגובה שמיועדת לשתינו
 

mykal

New member
ראיתי, לא זכרתי אם בתגובה אליך או לבלו.

זה בסדר, זה בדיוק מה שהתכונתי,
שלפעמים אי תגובה איננה --לא קראתי.
 
למעלה