סקס ושישה מיליון.

[talushy]

סקס ושישה מיליון.

לפני כשבועיים פחות או יותר חזרתי מפולין. הייתי באושוויץ, הייתי בפלאשוב, הייתי בטרבלינקה, הייתי במידניק, הייתי איפה שלא תרצו. זעזוע, היה. כמו שאמרו שיהיה. אבל קורה לי, שאני מתחילה לאונן, או שאני מתחילה להתמזמז עם חבר שלי תמונות משם עולות לי לראש. ואני מנסה להדחיק וזה לא הולך. זה לוקח לי בערך כ-5-6 דקות להעיף את התמונות האלה מהראש שלי! וזה לא לעניין בכלל. מה לעשות!?

 

[טללי בוקר]

שאלה פסיכולוגית

אם שואה מתקשרת אצלך עם מיניות אז יש כאן משהו עמוק שצריך לברר, בטוח שלא משהו שצריך לנקות ולהעיף את התמונות מהראש. אני לא חושב שהפורום הנוכחי יוכל לעזור לך, אולי בינך לבין עצמך תוכלי לחטט ולמצוא את הקישור שנעשה אצלך ולהתמודד איתו, אם לא אז זו שאלה לספת הפסיכולוג.

 

[talushy]

קצת הסחפות, לא?

מפה לפסיכולוג יש קצת מרחק. נכון, אני יותר מתעניינת בחיי היום יום של היהודים בשואה. איך הבנות התמודדו עם המחזור, האם הן מצאו אהבה שם, האם קיימו שם יחסי מין, אך מפה לפסיכולוג זה הסחפות. אם עברתי הפלה קשה בלי פסיכולוג אני יכולה לעבור הרבה, לא?

 

[מחית תפוחים]

תני לזה זמן

גם אני הייתי בפולין בגיל התיכון, ואני מבינה עד כמה הביקור עצמו עשוי לחלחל לחיים הפרטיים. אני מאמינה שעוד שבוע שבועיים הנושא מעט יישכח, ותוכלי לחזור לשגרת חייך. אני לא רואה סיבה לדאגה.

 

[talushy]

הקטע הוא...

שזה היה גם קודם לכן. אפילו לפני שנסעתי זה היה יותר חזק. אסור היה להתמזמז בחושך, רק באור. אם אני למעלה, אז שמיכה מכסה לי את הגב. אני תמיד ישנה עם שמיכת פוך כי היא מגנה עליי מכול הרוע בעולם. ואני באמת מאמינה בזה. למרות שאני מודעת לכך, שרוב הסיכויים שאף אחד לא יבוא, והשמכה לא תגן עליי...

 

[מחית תפוחים]

את מתארת התנהגות מתמשכת

ולכן כן כדאי לפנות לאיש מקצוע.

 

[טללי בוקר]

את נותנת כאן תשובה

למה שהעליתי בתגובה שלי לעיל. כפי ששיערתי יש כאן משהו עמוק הרבה יותר מאשר אסוציאציות מנסיעה לפולין. את מתארת כאן חוסר בטחון, חששות שמתנקזים אל עולם המין, הקישור הזה בין מין לשואה הוא רק סמן שיכול לכוון אותך להתמודדות עם דברים עמוקים יותר. ולא צריך לפחד מפסיכולוג, אני הייתי שם, כמוני גם אחרים, זו דרך התמודדות טובה עם מקרים מהסוג הזה שמצביעים על קשיים פנימיים.

 

[talushy]

כגון מה?

אילו דברים עמוקים יותר? אני ילדה מסודרת! אחלה הורים, אחלה חבר, אחלה בית, אחלה חיים. אף פעם לא הרביצו לי, אף פעם לא קיללו אותי, תמיד הייתי חביבת הקהל.

 

[עונג אישה]

חמודה ../images/Emo13.gif

האם ניסית לטפל במה שאת מתארת באיזשהו אופן? לדבר על זה עם אדם קרוב שאת סומכת עליו? לנסות להבין מדוע זה קורה? זה נשמע שאת מחזיקה בפחדים שמגבילים אותך, שמשפיעים עלייך יותר ממה שהיית רוצה. אני הייתי שוקלת קבלת עזרה, כלשהי, איזה שנוח לך לקבל

 

[talushy]

האמת שניסיתי...

דיברתי על זה עם חבר שלי. לא היה לו יותר מידי מה לומר. זהו...

 

[עונג אישה]

המממ...

ומה עם אדם קרוב אחר, חברות, הורים, אנשים שאת סומכת עליהם ויכולה לדבר איתם בפתיחות?

 

[talushy]

אז..

דיברתי עם המדריכה שלי מפולין. היא אמרה שאני לא צריכה להתמודד אם זה לבד. ושאם זה לא יעבור אחרי זמן-מה אז כדי שאני אלך לייעוץ. אמרתי לה שאין צורך. זה יוריד לי את הפרופיל, הקב"ן יקרא לי ואז אני אקבל תפקידים מעפנים לאללה. אז היא נתנה לי את הטלפון שלה והבטחתי לה שאני אתקשר אליה אחרי שבועיים-שלושה אם זה לא עובר.

 

[אפרסקית פיצפונת]

אני ממש מבינה אותך../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

ואני הייתי לפני שנה, וחשבתי שאני היחידה שזה קורה לה... פשוט כל דבר מזכיר לי את הנושא. פעם אחת, אחרי סקס ממש מטורף, אני מוצאת את עצמי חושבת על טרבלינקה... זה מאוד זיעזע אותי =\ לא יודעת מה לעשות

 

[talushy]

והלכת לפסיכולוג?

 

[ציפורים בראש]

קצת ../images/Emo32.gif אבל בכל זאת

ידוע הקשר בין חווית אסון או אובדן ולפעמים אפילו אחרי מריבה רצינית ואפילו פרידה או גירושין - לבין הרצון והייצר לקיום יחסי מין. לא פעם לאחר מקרים כאלו כאשר לכאורה סקס זה "הדבר האחרון" שחושבים עליו, פתאום מתעורר לו היצר ונדלקת החרמנות ו... בוםםםםם במקרים רבים זה גם זיון "חזק" "פראי" "כוחני" לדעתי השורשים של זה נובעים מאינסטינקט ההישרדות הטבוע בנו, ראו למשל מה קרה בשמורת הטבע בכרמל אחרי השריפה הגדולה? בניגוד לעונה רגילה שרק חלק מהנקבות של בעלי החיים מתעברות, לאחר השריפה כל הנקבות ששרדו, נכנסו להריון. אל תהססי, ואל תרגישי "אשמה" תנסי לזרום ככל יכולתך ותני לטבע ל"רפא" אותך