לא לבעלי לב חלש או לאנשים שמכבדים את הזמן שלהם.
*Year of the Giant - לא פחות מ-18 שחקנים בגובה 9'6 ומעלה נבחרו שלשום. במידה ומורידים את הרף ל-8'6 המספר עולה ל-26.
*הקשר הישראלי - שני שחקנים שנבחרו שלשום אומנו בעונה החולפת על ידי דן שמיר באוסטרליה. הבולט בניהם הוא במקרה אחד האהובים עליי - אוסמן דיינג שנבחר על ידי הת'אנדר במקום ה-11. צריך לומר שהקבוצה חוותה עונה כושלת למדי (בעקבות מגבלות קורונה) שהסתיימה בפיטורים של דן. תמיד הקשר הישראלי צריך להיות מבאס
*58 בחירות במקום 60 - מיאמי ומילווקי נקנסו בבחירת סיבוב שני בגין עבירות tampering. ההיט במקרה של לאורי, הבאקס בעסקת בוגדן הידועה לשמצה
*החמישייה הפותחת של דיוק נבחרה כולה בדראפט
מערב
ת'אנדר
2. צ'ט הולמגרן - הליגה לא מוכנה לצמד פוקוצ'טסקי. תחילה ימונה לשר ההגנה, בהמשך ינסו לברר כיצד לשחק דרכו. בדומה לשרוכים בצלמו, במידה וילמד לתפור פלואטרים/חצי מרחק מהשורט רול הוא יהיה כמעט בלתי עציר, יהווה מטרה ענקית באמצע.
11. אוסמן דיינג - אני מאוד אוהב אותו אבל ת'כלס הוא boom or bust. התחיל את העונה על הפרצוף, צבר ביטחון עם הזמן. 10'6 שמסוגל להשאיר את הכדרור נמוך + לייצר לאחרים, חובב סטפבאק שעדיין נמנע לעיתים ממגע. הגנתית הוא מזיז יפה את הרגליים, זקוק לfine tuning כמובן. הפוטנציאל סופר גבוה אך הקרקע עשויה להישמט תחתיו.
12. ג'יילן וויליאמס - פייבוריט נוסף, מוביל כדור עם סייז שחזותית נותן וייב של KPJ, מאוד פלואידי. שילוב של 39% מחוץ לקשת ביחד עם יחס גובה-מוטת כנף חריג (2'7 על 6'6) הפכו אותו למטרה קלה עבור הת'אנדר. הוא לא מצטיין בלעבור בין חסימות אך הוא לא מוותר על המהלך, המאמץ והכלים שם.
34. ג'יילין וויליאמס (לא טעות) - אהבו אותו כל כך שלקחו אותו פעמיים. בהצלחה לצוות השידור. סנטר מומחה בסחיטת צ'ארג'ס, מוסר טוב ביחס לגובה, לא מנסה לעשות יותר מדי. קבוצות ששונאות גבוהים עפות על שחקנים כאלו
|
סיכום: הפכו לקבוצה הצעירה המעניינת בליגה מבחינתי. פרויקט פסיכי. קשה לי להאמין שהם ינסו להתחרות, השאלה היא עד כמה יצליחו להפסיד? החשש שלי נוגע לכך שהסקילסט של דיינג/ג'יילן טיפה מתייתר בהינתן ריבוי היוצרים.
יוסטון
3. ג'בארי סמית - חבל שסיים ברוקטס, התאמה כמעט מושלמת ואני לא בעדם.
17. טארי איסון - מוזר להשוות שחקן לבעל חיים, אבל הדמיון שלו (חזותית וסגנונית כאחד) לצבוע ממלך האריות הוא פשוט הזוי. פורוורד ורסטילי שמפעיל לחץ על הכדור בלהקה, עט על קווי מסירה וחוסם זריקות כאילו היו טרף קל. הלכתי רחוק מדי, אפשר היה להסתפק בפחות. הוא גם מאוד מזכיר את בראיין רנדל ממכבי תל אביב בזמנו, קצת מוגבל בהתקפה אך בהחלט מסוגל להוריד כדור לרצפה ולתקוף את הסל. אני פחות מאמין בקליעה שלו ועושה רושם שהמשמעת/הבנת המשחק פחות שם לעת עתה. תחילה ישמש כתעודת ביטוח לגרובה.
קינגס
4. קיגן מורי - נו בשביל מה קפצתם מיקום? לא ניצלו את ההזדמנות. אולי בעצם מדובר בתוצר לוואי נוסף של הבחירה במיצ'ל? דחקה אותם להטריד את הליבורטון ועכשיו נמנעו מלקחת גארד כדי לא למצוא עצמם באותה סיטואציה. ההתנהלות שלהם מול ג'יידן אייבי סופר מוזרה, פרוספקט מחשמל עם תקרה גבוהה, אפילו לא הגיע אליהם לאימון אישי. הלכו על מורי שהוא מניה בטוחה עם פחות High end talent (מבוגר מהאחרים). כל תוצאה בין קוזמה/טובי/האריסון ברנס תהיה הגיונית כאן, אולי סיאקם אם נפרגן. ב-Redraft שנים מעכשיו, מורי יהיה מדורג גבוה יותר מהמיקום שאני הענקתי לו, פשוט כי אני מתעדף אפסייד. השאלה היא האם הערך המיידי שלו יסייע להם לסיים בצורת פלייאוף היסטורית, או שמא ימשיכו לשקוע בבינוניות, ברוח המהלכים שביצעו לאחרונה.
פורטלנד
7. שיידון שארפ - הפרנצ'ייז שמנסה להתחרות (ממש) עכשיו לקח את סימן השאלה הכי גדול בדראפט. שארפ לא שיחק דקה העונה, אין אומדן אמין לרמתו.
הנטייה היא לחשוב ששילוב הכולל: אתלטיות חריגה + ווינגספן + Self creation פשוט לא יכולה להיכשל בליגה. עד כמה היא תצליח? זו שאלת מיליון הדולר (מותאם לאינפלציה) שתלויה באלפי משתנים. אני לחלוטין תומך בבחירה שלו בטווח 5-10. במינימום יהפוך לטרייד צ'יפ נשחק (בתור פרוספקט צעיר), במקסימום נפלת על כוכב עולה.
56. ג'ברי וולקר - מסוג השחקנים שדיים מחפש - פורוורד עבה שמחליף בהגנה, רמת סקיל ראויה בהחלט בתור התחלה, צעיר ביחס לסופמור.
פליקנס
8. דייסון דניאלס - גארד אוסטרלי גבוה ששיחק בג'י ליג. פוטנציאל הגנתי גבוה, מוסר טוב עם פלואטר מוזר בארסנל, סוחט השוואות לדריק וויט, רק בסביבות ה-8'6. הקליעה היא החולשה המרכזית, יזדקק לה על מנת להתפתח כיוצר פיקאנדרול.
41. אי ג'יי לידל - לא מבין איך הוא נפל. 3-4 מוצק עם נתונים אתלטיים מפתיעים ויופי של אינסטינקטים בהגנה. הזוי שמישהו לא הרים אותו.
52. קרלו מטקוביץ' - טימייט של יוביץ', סנטר אתלטי בן 21, שומר את הפיקאנדרול לא רע.
|
סיכום: העדיפו להתמקד ברכז במקום בסנטר, בונים מקבץ של פורוורדים הגנתיים. אולי יהיה מהלך נוסף בקנה.
ספרס
9. ג'רמי סוהאן - בשעה טובה הספרס הנחיתו PF אמיתי. סוהאן רכב על המומנטום של סקוטי בארנס, פורוורד הגנתי ורסטילי. לי הוא מתיישב על השבלונה של ג'רמי גרנט האמת. קיימת תשתית של כישרון אך יש לו כברת דרך לעשות.
20. מלאקי ברנהאם - קיבלו אותו בValue אדיר. גארד עם שחרור זריקה נקי שנסק בשליש האחרון של העונה. אתלט לא רע עם handle סבבה, השתפר בהגנה. יופי של נקודת פתיחה לגארד צעיר, יכולים להיות מבסוטים.
25. בלייק ווסלי - עוד גארד פרשמן, מזכיר במבנה ובסגנון את בונס היילנד, רק בגרסה השומרת ונטולת הטווח. מאוד תחרותי, לא ראיתי אותו מחייך. הצפיפות בקו האחורי גואה, סביר להניח שהבחירה תציב בפניהם התלבטות. בגדול, הייתי מעדיף להרים כאן שחקן קו קדמי ולסגור את הפינה.
גריזליס
19. ג'ייק לארבייה - סוג של פוינט פורוורד חכם לאללה עם יסודות בריאים. בקולג' הסגנון שלו הזכיר לי את בלייק של דטרויט, רק עם גרסת האתלטיות של ברוקלין. פוטנציאל קאץ' & שוט מעולה, מוסר טוב עם שליטה מספקת בכדור. הגנתית הוא מתמקם יפה ויודע להשתמש בגוף אך לדעתי הוא יבחן במונחי פלייאוף. אני פחות מתלהב ממנו אבל מדובר בבחירת ממפיס קלאסית, הוא יספק תרומה חיובית.
23. דיוויד רודי - אחד השחקנים המעניינים בדראפט, כרגיל ממפיס עושים מה בראש שלהם. מבנה של שחקן פוטבול לכל דבר, בנוי כמו מכונת כביסה. תפקד כסוג של זאיון לעניים, הפגין מגוון של יכולות. מעדיף לתקוף מהפוסט ולהתגלגל החוצה לשלשות. אתלט ונייד ממה שהמבנה מציע, מסוגל לעמוד על שלו בהגנה (מועמד לסמול בול 5), אבל קשה לאמוד איך יתמודד מול שחקני קו אחורי בווליום.
38. קנדי צ'נדלר - מבחינת כישרון הוא ללא ספק עשוי מחומר של רכז פותח עתידי, הבעיה היא המיימדים שלו (הכי נמוך בדראפט). אתלט טוב עם מוטת כנף ארוכה שמאזנת את החששות, חוטף לא מעט וטס במגרש הפתוח, אבל נקודת הפתיחה שלו בהגנה היא מתאגרת. נכון לעכשיו הוא לא עובר מספיק טוב בין חסימות, צפוי להיבחן מול כל חילוף (אם לא ישירות אז בריבאונד) והוא עדיין מרחק באמפ סולידי מלצאת מהפריים. לא יפתיע אותי אם יהפוך לפלוס אמנם. גם בצד השני הוא לא בדיוק מסתדר עם מגע, כמעט כל סיומת היא high archer קשה.
47. וינס וויליאמס - D&3 ווינג, יש משהו מאוד מסורבל בסגנון שלו (המון איבודים) אבל הוא מוסר טוב ותיאורטית עונה על צרכים מודרניים. הוא גם מנוסה יחסית, כמו שהם אוהבים.
|
סיכום: יש דבר כזה יותר מדי רוקיז? לא ברור אם הם מנסים להתחרות על אליפות או על תואר הסגל הצעיר בליגה. לארבייה אמור להחליף את סלואו-מו, צ'נדלר את טיוס ג'ונס, וויליאמס כשמור ורסטילי ממלטון(?), ודיוויד רודי הוא הווילד קארד.
דנבר
21. כריסטיאן בראון - 3&D ווינג, מעין הכלאה בין דיבנצ'נזו לפאט קנתון. לא מרגש, אולי היה זמין בבחירה ה-30, אבל יכל להתאים כמו כפפה.
30. פייטון ווטסון - סוג של סטארט אובר עם ג'רמי גרנט - פורוורד דקיק ואתלטי שהיה מתחת לכל ביקורת בעונת הפרשמן שלו, פרויקט עתידי. פינישר נוראי מתחת לסל, אבל וואלה הפגין יכולת פרימטר, בפרט אחוזי עונשין סבירים.
46. יסמאל קמאגטה - סנטר היפראקטיבי ששיחק בפריז, מתנהל על המגרש כאילו הוא פסע מהרעלת קופאין. סוג של סקנדל או פסטיבל, או שיעשה צעדים מגוחכים על רגל ציר, או שידפוק איזה מוב שלא ציפית ממנו. חייב להשתפר כפינישר, הוא יעיל בעיקר above the rim. אם מישהו ילמד אותו להתמקם בהגנה ולקחת אוויר, הוא יהיה מפחיד, כי אין הרבה סנטרים 11'6 שזזים כמוהו. אולי יוכל לחלוק את הפרקט עם יוקיץ' ביום מן הימים.
|
סיכום: העיקר שלא לקחנו גארד התקפי שלא שומר במסווה של BPA עאלק. הטרייד עם אוקייסי התברר כחרפה, אבל ת'אמת? אני לא מסוג האוהדים שלחוצים למכור נכסים בשביל לשפר סיכויים, אני אוהב בנייה אורגנית. לפעמים הטריילר והציפייה לסרט/סדרה עדיפים על הסרט עצמו, תהליך הבנייה תמיד מעניין, אז 3 רוקיז בא לי בטוב.
מינסוטה
22. וולקר קסלר - סנטר ששבר שלל שיאי חסימות, כולל הופעות של טריפל-דאבל. מסוג השחקנים שיוצרים מעטה מבלבל של כישרון, קשה להסביר. לדוגמה, הוא מרים שלשה למשחק והטאץ' שלו לא רע, אבל לאורך שנתיים הוא עדיין לא חצה את רף ה-60% מהקו (חרפה במונחים מודרניים).
26. וונדל מור - עוד שחקן שהיה מתקבל בברכה בדנבר. וונדל הוא שחקן כדורסל בעידן של אדונים ומשרתים, יודע לעשות הכל. הcalling card הוא ההגנה, ווינגספן מרשים, אם כי הוא כן מתקשה לעבור בין חסימות ולא הכי זריז באופן כללי. הקליעה עשתה קפיצה, מהותי שתהיה לכך המשכיות, יכל ללכת לכאן ולכאן.
29. טיי טיי וושינגטון - Value מעולה. מזכיר קצת את דילו האמת, רק בגרסה השומרת. רכז שמרגיש את המשחק, לא אתלט גדול אך יודע לאן הוא רוצה להגיע (יעיל מחצי מרחק). עשוי להשלים את קאט ובעיקר את אנט בצורה מושלמת למעשה, לא showoff שמתברבר עם הכדור, לרוב מחווט לבצע את המהלך הנכון. על פניו, מאוד אהבתי את הכיוון. הוא חכם בהגנה וטוב בslap down בצבע.
44. ג'וש מיינוט - ווינג דקיק ואתלט אדיר, תשתית מבטיחה בהגנה. יש לו reaction time חריג ואורך לחסום זריקות. בהתקפה ישנו מימד של שלומיאליות, טיפה stiff, קשה לי להעריך למה הוא יתפתח, אבל לפחות אחוזי הקליעה מהעונשין סבירים.
50. מתאו ספאניולו - לא ראיתי, לא יודע.
|
סיכום: -A. לא פחות מחמישה רוקיז, טים קונלי בא לעבוד. רק הבחירה בקסלר עומדת בסימן שאלה מסוים - על פניו עונה על צורך ממשי, אבל אני לא חושב שלקו קדמי שלו לצד קאט יש footspeed ברמה הנדרשת ויש להם אחלה בקאפ. הייתי מעדיף לשדרג את ואנרדבילט (כמו שמנסים לעשות עם מיינוט) או לבחור בסנטר קליל יותר, אם כבר.
*Year of the Giant - לא פחות מ-18 שחקנים בגובה 9'6 ומעלה נבחרו שלשום. במידה ומורידים את הרף ל-8'6 המספר עולה ל-26.
*הקשר הישראלי - שני שחקנים שנבחרו שלשום אומנו בעונה החולפת על ידי דן שמיר באוסטרליה. הבולט בניהם הוא במקרה אחד האהובים עליי - אוסמן דיינג שנבחר על ידי הת'אנדר במקום ה-11. צריך לומר שהקבוצה חוותה עונה כושלת למדי (בעקבות מגבלות קורונה) שהסתיימה בפיטורים של דן. תמיד הקשר הישראלי צריך להיות מבאס
*58 בחירות במקום 60 - מיאמי ומילווקי נקנסו בבחירת סיבוב שני בגין עבירות tampering. ההיט במקרה של לאורי, הבאקס בעסקת בוגדן הידועה לשמצה
*החמישייה הפותחת של דיוק נבחרה כולה בדראפט
מערב
ת'אנדר
2. צ'ט הולמגרן - הליגה לא מוכנה לצמד פוקוצ'טסקי. תחילה ימונה לשר ההגנה, בהמשך ינסו לברר כיצד לשחק דרכו. בדומה לשרוכים בצלמו, במידה וילמד לתפור פלואטרים/חצי מרחק מהשורט רול הוא יהיה כמעט בלתי עציר, יהווה מטרה ענקית באמצע.
11. אוסמן דיינג - אני מאוד אוהב אותו אבל ת'כלס הוא boom or bust. התחיל את העונה על הפרצוף, צבר ביטחון עם הזמן. 10'6 שמסוגל להשאיר את הכדרור נמוך + לייצר לאחרים, חובב סטפבאק שעדיין נמנע לעיתים ממגע. הגנתית הוא מזיז יפה את הרגליים, זקוק לfine tuning כמובן. הפוטנציאל סופר גבוה אך הקרקע עשויה להישמט תחתיו.
12. ג'יילן וויליאמס - פייבוריט נוסף, מוביל כדור עם סייז שחזותית נותן וייב של KPJ, מאוד פלואידי. שילוב של 39% מחוץ לקשת ביחד עם יחס גובה-מוטת כנף חריג (2'7 על 6'6) הפכו אותו למטרה קלה עבור הת'אנדר. הוא לא מצטיין בלעבור בין חסימות אך הוא לא מוותר על המהלך, המאמץ והכלים שם.
34. ג'יילין וויליאמס (לא טעות) - אהבו אותו כל כך שלקחו אותו פעמיים. בהצלחה לצוות השידור. סנטר מומחה בסחיטת צ'ארג'ס, מוסר טוב ביחס לגובה, לא מנסה לעשות יותר מדי. קבוצות ששונאות גבוהים עפות על שחקנים כאלו
|
סיכום: הפכו לקבוצה הצעירה המעניינת בליגה מבחינתי. פרויקט פסיכי. קשה לי להאמין שהם ינסו להתחרות, השאלה היא עד כמה יצליחו להפסיד? החשש שלי נוגע לכך שהסקילסט של דיינג/ג'יילן טיפה מתייתר בהינתן ריבוי היוצרים.
יוסטון
3. ג'בארי סמית - חבל שסיים ברוקטס, התאמה כמעט מושלמת ואני לא בעדם.
17. טארי איסון - מוזר להשוות שחקן לבעל חיים, אבל הדמיון שלו (חזותית וסגנונית כאחד) לצבוע ממלך האריות הוא פשוט הזוי. פורוורד ורסטילי שמפעיל לחץ על הכדור בלהקה, עט על קווי מסירה וחוסם זריקות כאילו היו טרף קל. הלכתי רחוק מדי, אפשר היה להסתפק בפחות. הוא גם מאוד מזכיר את בראיין רנדל ממכבי תל אביב בזמנו, קצת מוגבל בהתקפה אך בהחלט מסוגל להוריד כדור לרצפה ולתקוף את הסל. אני פחות מאמין בקליעה שלו ועושה רושם שהמשמעת/הבנת המשחק פחות שם לעת עתה. תחילה ישמש כתעודת ביטוח לגרובה.
קינגס
4. קיגן מורי - נו בשביל מה קפצתם מיקום? לא ניצלו את ההזדמנות. אולי בעצם מדובר בתוצר לוואי נוסף של הבחירה במיצ'ל? דחקה אותם להטריד את הליבורטון ועכשיו נמנעו מלקחת גארד כדי לא למצוא עצמם באותה סיטואציה. ההתנהלות שלהם מול ג'יידן אייבי סופר מוזרה, פרוספקט מחשמל עם תקרה גבוהה, אפילו לא הגיע אליהם לאימון אישי. הלכו על מורי שהוא מניה בטוחה עם פחות High end talent (מבוגר מהאחרים). כל תוצאה בין קוזמה/טובי/האריסון ברנס תהיה הגיונית כאן, אולי סיאקם אם נפרגן. ב-Redraft שנים מעכשיו, מורי יהיה מדורג גבוה יותר מהמיקום שאני הענקתי לו, פשוט כי אני מתעדף אפסייד. השאלה היא האם הערך המיידי שלו יסייע להם לסיים בצורת פלייאוף היסטורית, או שמא ימשיכו לשקוע בבינוניות, ברוח המהלכים שביצעו לאחרונה.
פורטלנד
7. שיידון שארפ - הפרנצ'ייז שמנסה להתחרות (ממש) עכשיו לקח את סימן השאלה הכי גדול בדראפט. שארפ לא שיחק דקה העונה, אין אומדן אמין לרמתו.
הנטייה היא לחשוב ששילוב הכולל: אתלטיות חריגה + ווינגספן + Self creation פשוט לא יכולה להיכשל בליגה. עד כמה היא תצליח? זו שאלת מיליון הדולר (מותאם לאינפלציה) שתלויה באלפי משתנים. אני לחלוטין תומך בבחירה שלו בטווח 5-10. במינימום יהפוך לטרייד צ'יפ נשחק (בתור פרוספקט צעיר), במקסימום נפלת על כוכב עולה.
56. ג'ברי וולקר - מסוג השחקנים שדיים מחפש - פורוורד עבה שמחליף בהגנה, רמת סקיל ראויה בהחלט בתור התחלה, צעיר ביחס לסופמור.
פליקנס
8. דייסון דניאלס - גארד אוסטרלי גבוה ששיחק בג'י ליג. פוטנציאל הגנתי גבוה, מוסר טוב עם פלואטר מוזר בארסנל, סוחט השוואות לדריק וויט, רק בסביבות ה-8'6. הקליעה היא החולשה המרכזית, יזדקק לה על מנת להתפתח כיוצר פיקאנדרול.
41. אי ג'יי לידל - לא מבין איך הוא נפל. 3-4 מוצק עם נתונים אתלטיים מפתיעים ויופי של אינסטינקטים בהגנה. הזוי שמישהו לא הרים אותו.
52. קרלו מטקוביץ' - טימייט של יוביץ', סנטר אתלטי בן 21, שומר את הפיקאנדרול לא רע.
|
סיכום: העדיפו להתמקד ברכז במקום בסנטר, בונים מקבץ של פורוורדים הגנתיים. אולי יהיה מהלך נוסף בקנה.
ספרס
9. ג'רמי סוהאן - בשעה טובה הספרס הנחיתו PF אמיתי. סוהאן רכב על המומנטום של סקוטי בארנס, פורוורד הגנתי ורסטילי. לי הוא מתיישב על השבלונה של ג'רמי גרנט האמת. קיימת תשתית של כישרון אך יש לו כברת דרך לעשות.
20. מלאקי ברנהאם - קיבלו אותו בValue אדיר. גארד עם שחרור זריקה נקי שנסק בשליש האחרון של העונה. אתלט לא רע עם handle סבבה, השתפר בהגנה. יופי של נקודת פתיחה לגארד צעיר, יכולים להיות מבסוטים.
25. בלייק ווסלי - עוד גארד פרשמן, מזכיר במבנה ובסגנון את בונס היילנד, רק בגרסה השומרת ונטולת הטווח. מאוד תחרותי, לא ראיתי אותו מחייך. הצפיפות בקו האחורי גואה, סביר להניח שהבחירה תציב בפניהם התלבטות. בגדול, הייתי מעדיף להרים כאן שחקן קו קדמי ולסגור את הפינה.
גריזליס
19. ג'ייק לארבייה - סוג של פוינט פורוורד חכם לאללה עם יסודות בריאים. בקולג' הסגנון שלו הזכיר לי את בלייק של דטרויט, רק עם גרסת האתלטיות של ברוקלין. פוטנציאל קאץ' & שוט מעולה, מוסר טוב עם שליטה מספקת בכדור. הגנתית הוא מתמקם יפה ויודע להשתמש בגוף אך לדעתי הוא יבחן במונחי פלייאוף. אני פחות מתלהב ממנו אבל מדובר בבחירת ממפיס קלאסית, הוא יספק תרומה חיובית.
23. דיוויד רודי - אחד השחקנים המעניינים בדראפט, כרגיל ממפיס עושים מה בראש שלהם. מבנה של שחקן פוטבול לכל דבר, בנוי כמו מכונת כביסה. תפקד כסוג של זאיון לעניים, הפגין מגוון של יכולות. מעדיף לתקוף מהפוסט ולהתגלגל החוצה לשלשות. אתלט ונייד ממה שהמבנה מציע, מסוגל לעמוד על שלו בהגנה (מועמד לסמול בול 5), אבל קשה לאמוד איך יתמודד מול שחקני קו אחורי בווליום.
38. קנדי צ'נדלר - מבחינת כישרון הוא ללא ספק עשוי מחומר של רכז פותח עתידי, הבעיה היא המיימדים שלו (הכי נמוך בדראפט). אתלט טוב עם מוטת כנף ארוכה שמאזנת את החששות, חוטף לא מעט וטס במגרש הפתוח, אבל נקודת הפתיחה שלו בהגנה היא מתאגרת. נכון לעכשיו הוא לא עובר מספיק טוב בין חסימות, צפוי להיבחן מול כל חילוף (אם לא ישירות אז בריבאונד) והוא עדיין מרחק באמפ סולידי מלצאת מהפריים. לא יפתיע אותי אם יהפוך לפלוס אמנם. גם בצד השני הוא לא בדיוק מסתדר עם מגע, כמעט כל סיומת היא high archer קשה.
47. וינס וויליאמס - D&3 ווינג, יש משהו מאוד מסורבל בסגנון שלו (המון איבודים) אבל הוא מוסר טוב ותיאורטית עונה על צרכים מודרניים. הוא גם מנוסה יחסית, כמו שהם אוהבים.
|
סיכום: יש דבר כזה יותר מדי רוקיז? לא ברור אם הם מנסים להתחרות על אליפות או על תואר הסגל הצעיר בליגה. לארבייה אמור להחליף את סלואו-מו, צ'נדלר את טיוס ג'ונס, וויליאמס כשמור ורסטילי ממלטון(?), ודיוויד רודי הוא הווילד קארד.
דנבר
21. כריסטיאן בראון - 3&D ווינג, מעין הכלאה בין דיבנצ'נזו לפאט קנתון. לא מרגש, אולי היה זמין בבחירה ה-30, אבל יכל להתאים כמו כפפה.
30. פייטון ווטסון - סוג של סטארט אובר עם ג'רמי גרנט - פורוורד דקיק ואתלטי שהיה מתחת לכל ביקורת בעונת הפרשמן שלו, פרויקט עתידי. פינישר נוראי מתחת לסל, אבל וואלה הפגין יכולת פרימטר, בפרט אחוזי עונשין סבירים.
46. יסמאל קמאגטה - סנטר היפראקטיבי ששיחק בפריז, מתנהל על המגרש כאילו הוא פסע מהרעלת קופאין. סוג של סקנדל או פסטיבל, או שיעשה צעדים מגוחכים על רגל ציר, או שידפוק איזה מוב שלא ציפית ממנו. חייב להשתפר כפינישר, הוא יעיל בעיקר above the rim. אם מישהו ילמד אותו להתמקם בהגנה ולקחת אוויר, הוא יהיה מפחיד, כי אין הרבה סנטרים 11'6 שזזים כמוהו. אולי יוכל לחלוק את הפרקט עם יוקיץ' ביום מן הימים.
|
סיכום: העיקר שלא לקחנו גארד התקפי שלא שומר במסווה של BPA עאלק. הטרייד עם אוקייסי התברר כחרפה, אבל ת'אמת? אני לא מסוג האוהדים שלחוצים למכור נכסים בשביל לשפר סיכויים, אני אוהב בנייה אורגנית. לפעמים הטריילר והציפייה לסרט/סדרה עדיפים על הסרט עצמו, תהליך הבנייה תמיד מעניין, אז 3 רוקיז בא לי בטוב.
מינסוטה
22. וולקר קסלר - סנטר ששבר שלל שיאי חסימות, כולל הופעות של טריפל-דאבל. מסוג השחקנים שיוצרים מעטה מבלבל של כישרון, קשה להסביר. לדוגמה, הוא מרים שלשה למשחק והטאץ' שלו לא רע, אבל לאורך שנתיים הוא עדיין לא חצה את רף ה-60% מהקו (חרפה במונחים מודרניים).
26. וונדל מור - עוד שחקן שהיה מתקבל בברכה בדנבר. וונדל הוא שחקן כדורסל בעידן של אדונים ומשרתים, יודע לעשות הכל. הcalling card הוא ההגנה, ווינגספן מרשים, אם כי הוא כן מתקשה לעבור בין חסימות ולא הכי זריז באופן כללי. הקליעה עשתה קפיצה, מהותי שתהיה לכך המשכיות, יכל ללכת לכאן ולכאן.
29. טיי טיי וושינגטון - Value מעולה. מזכיר קצת את דילו האמת, רק בגרסה השומרת. רכז שמרגיש את המשחק, לא אתלט גדול אך יודע לאן הוא רוצה להגיע (יעיל מחצי מרחק). עשוי להשלים את קאט ובעיקר את אנט בצורה מושלמת למעשה, לא showoff שמתברבר עם הכדור, לרוב מחווט לבצע את המהלך הנכון. על פניו, מאוד אהבתי את הכיוון. הוא חכם בהגנה וטוב בslap down בצבע.
44. ג'וש מיינוט - ווינג דקיק ואתלט אדיר, תשתית מבטיחה בהגנה. יש לו reaction time חריג ואורך לחסום זריקות. בהתקפה ישנו מימד של שלומיאליות, טיפה stiff, קשה לי להעריך למה הוא יתפתח, אבל לפחות אחוזי הקליעה מהעונשין סבירים.
50. מתאו ספאניולו - לא ראיתי, לא יודע.
|
סיכום: -A. לא פחות מחמישה רוקיז, טים קונלי בא לעבוד. רק הבחירה בקסלר עומדת בסימן שאלה מסוים - על פניו עונה על צורך ממשי, אבל אני לא חושב שלקו קדמי שלו לצד קאט יש footspeed ברמה הנדרשת ויש להם אחלה בקאפ. הייתי מעדיף לשדרג את ואנרדבילט (כמו שמנסים לעשות עם מיינוט) או לבחור בסנטר קליל יותר, אם כבר.