סקופ !!!, התגלה פסיכולוג שמנסה לשלוף את הראש מהתחת

ענתנוי

New member
אוטיסט שמטיף נגד עצמו

ברור שיש לי עולם משלי - זו הגדרת האוטיזם - אדם שסגור בעולמו. העולם שלי הוא העולם הסובייקטיבי - העולם כפי שאני חווה אותו והוא עולם ומלואו כי כל אדם הוא עולם ומלואו. אני חיה במחשבות שלי כי אני יוצרת מציאות במחשבה. אני לא מתערבת במחשבות של אחרים ולא מנסה להכריח אותם לחשוב כמוני כי ברור לי שגם הם שלמים כמוני - ויש להם עולם משלהם שבו הם אלו שיוצרים את המציאות שהם חווים.
אם אתה שייך לספקטרום האוטיסטי אתה חייב, מעצם הגדרתך, להיות מודע לעולם הפנימי שלך ולהבדל הגדול בין העולם האובייקטיבי - המוסכם, שמייצג את דעת הרוב, לעולם הסובייקטיבי, המוחלט שמייצג את קיומך.
 

arana1

New member
אין עולם משלי כי הכל מחובר

אין "שלי" כי הפנים והחוץ מהווים רצף אחד ולכן אי אפשר ולא צריך לשים קו בין שלי ללא שלי

רק נ"ט ואנשי מקצוע שלא מבינים בכלום תופשים את האוטיסט כאדם שסגור בעולמו, בבועתו,
בעוד שלמעשה האוטיסט נתפש כך בדיוק בגלל שהוא פתוח לרווחה, ללא שום מחיצה, לעולם שסביבו,
והרי בדיוק בגלל זה הוא מוצף כל הזמן,
אז אני מציע לאנשים לעשות לעצמם טובה ולנסות לחשב לפעמים כמה זה אחד ועוד אחד,
לפעמים כל מה שצריך זה מעט הגיון

אנשים לא חיים במחשבות שלהם
המחשבות אינם רכוש ואינם שלהם
אוטיסטים שבניגוד לנ"ט יודעים את זה לכן נוטים לצטט במקום לשחק אותה מקוריים בכאילו

האדם יוצר מציאות בדיוק באותה מידה שבה הוא נוצר על ידה וכמה שהתהליך הדדי יותר כך הוא מוסרי ואנושי ואוהב וחכם יותר

העולם המוסכם, כחברתי, כתרבותי, ממש לא זהה לעולם האובייקטיבי, הוא שיקוף מאוד מאוד נורא חלקי וזמני וחולף שלו
לא רק אוטיסטים יודעים את זה
כל אדם שפוי ושקול יודע את זה במידה כזאת או אחרת

ובדיוק בגלל זה הפער הזה לא רק שלא מעיד על פער נצחי בין הפנים והחוץ אלא בדיוק על ההפך,
על זה שלאדם מודע יש גם רגישות גם לכך שלעולם יש היבט חסר הפרדה
את בעצמך הרי כל הזמן מדברת על קיום ללא הפרדה
אלא שאת עושה את זה בדיוק במקום שבו דווקא כן צריך להפריד
כמו בין הטוב והרע למשל
 

ענתנוי

New member
הכל מחובר -חוץ מ....

אם הכל מחובר איפה שני העולמות הנוספים שנקראים בקבלה "היכלות" ו"ספירות"?
איפה היכולת לשנות את המציאות ולעצב את גורלך כרצונך?
אם יש לך את היכולת הזו אין לך צורך לצרוח בכל הכוח ולנסות לשכנע במילים.....
 

arana1

New member
הקבלה שווה לתחת

אני לא צורח אלא מנסה להביא לכתב את תפישותי

היכולת שלי לשנות את המציאות מתבטאת דרך הבחירות שלי
דרך ההימנעות שלי מרע והבחירה שלי בטוב
 

ענתנוי

New member
טוב ורע?

טוב ורע הם מושגים ערכיים ולכן הם יחסיים ולא מוחלטים.
אמונה לא נשפטת במונחים של טוב ורע אלא במונחים של שקר ואמת.
 

arana1

New member
טוב ורע הם מושגים הכי מוחלטים

אובייקטיבים לחלוטין, הישום התרבותי - חברתי שלהם הוא יחסי ומשתנה, בצורה שגם היא משמעותית ולכן אובייקטיבית,
מי שיודע שהמציאות לא זהה להיבט החברתי-תרבותי שלה,
כמו אוטיסט למשל, מרגיש את זה אינטואיטיבית ולכן אוטיסטים נוטים לאמת גם כשהיא גורמת להם להפסיד חברתית בחברה מבוססת שקר.

האמת היא הטוב והשקר הוא הרע, שוב את מפרידה בדיוק במקום שבו מימוש ערכי קונקרטי,משנה מציאות, מבקש אינטגרציה.

אפשר לומר, בטעות, אבל זו המוסכמה, שמדע לא עוסק בטוב ורע אלא רק באמת ושקר, ואמונה לא עוסקת באמת ובשקר אלא רק בטוב ורע,
אלה ההנחות שהתרבות והפרדיגמה האקדמית-חברתית-דתית נשענות עליהם כרגע, אלא שבדיוק בגלל זה כל זה כל כך רצחני לאוטיסט שדווקא בגלל שהוא מחבר את המקומות האלה החקירה המדעית שלו כל כך רגשית וכל כך רגישה מוסרית.
בדיוק ההפך מהמוסכמה
 

ענתנוי

New member
קבלה זו שפה

אם אתה לא מבין את השפה אתה יכול לחפש שפה אחרת אבל קשה למצוא שפה שיש בה מושגים שמתייחסים למה שנמצא מעבר לחומר....
 

anti is back

New member


 

arana1

New member
כשמצד אחד מתנשאם על מי שתלוים בשפה ומצד שני מבזים את השותקים

אז באמת חוץ מלדפוק את הראש בקיר אין מה לעשות,
או,
שאפשר פשוט להעיר לאנשים כאלה שהתפישות שלהם כל כך סותרות את עצמם שכל יומרתם למונופול על הפעולה הנכונה מתבטאת בסופו של דבר כנזק שמשקף את חוסר היושר האינטלקטואלי רגשי שלהם, וזה נזק קשה.
 

ענתנוי

New member
נכון מאד

אפס זה המקום שהיית מת להיות בו - אם היית מבין אותו.
אפס זה המקום שבו נפתרת בעית הפתוח/סגור.
אפס זו עין הסערה שמאפשרת לך להיות חופשי מהחברה.
אפס זה מחוץ למשחק המטומטם של אני ואתה.....
 

arana1

New member
אני גם אפס וגם אחד

ולא מת על אנשים שאומרים לי על מה אני אני אמור למות
מריח לי יותר מדי כמו הסוג הכי גרוע של פוליטיקה
 

arana1

New member
הרווח בין האפס לאחד הוא הכל

הוא מגדיר את המתח בין הסופי לאין סופי, בין המוות לחיים, בין הקיום להעדרו, בין הדברים לחלל שביניהם, ובין המילים לשתיקה,ובין השולי למרכזי, ובין הפרט לקבוצה...
אדם שחי רק היבט אחד הוא אגוצנטרי, ואגוצנטריות לא טובה להורות, היא לא טובה לכלום, ובדיוק בגלל זה אין דבר יותר אכזרי ואלים מהאמצע המתון לכאורה, שלכן בדיוק כמו כאן תמיד מקפיד לעטוף את צביעותו המחרידה בסגנון יפה נורא.

בדיוק בגלל זה האוטיסטים סובלים כל כך
כי המתינות של הנורמה, של החיים באמצע, בדיוק כמו כולם וכמו שצריך, היא כזב ואשליה שלכן כל המתחים האיומים שהיא מסתירה מתפרצים על כל מי שחורג מהטקסים המשמימים וחסרי הרגש והמשמעות שלה ולא לשניה

הבן אדם לא טען לקיצוניות
הבן אדם טען שהאמצע הוא חסר מהות ומשמעות
והורות שלא נשענת על ערכיות היא הורות שיכולה מאוד לערער ילד
אז התשובה המקובלת לערעור הזה היא סמכות
אלא שאנשים אמיתיים, כמו אוטיסטים למשל, לעולם לא יסתפקו בסמכותיות

אז אפשר להאשים אותי שאני האגואיסט והאגוצנטרי וכמו הרבה אוטיסטים אני רגיל לשמוע את החרא הזה ולמות מצחוק, ולא רק, אלא יש אמת, והאמת שאדם בלי רגישות חברתית הוא לא רק חרא של אדם אלא גם חרא של הורה
 
למעלה