סקאלי, יש לי הצעה

[דליה של יולי]

סקאלי, יש לי הצעה

כיוון ויש כאן גם הרבה אמהות ללא אמהות, חשבתי אולי אפשר לפתוח תת נושא או מקום מסויים בו נוכל לשרשר הודעות. אני כאמא מרגישה אחרת ללא אם וכמובן ללא סבתא לילדה שלי ויש לזה משקל כבד מאוד שדורש פורקן. מה דעתך על כך?

 

[yaeli1231]

נכון גם אני מרגישה צער על העובדה שלילדים שלי

אין סבתא מ 2 הצדדים. גם לבעלי אין אמא. הסבתאי היחידה שנשארה לנו היא סבתא שלי בת 85 שבקושי מתפקדת

 

[אשבל1]

אם כבר נפתח שרשור כזה...

אני חייבת לשתף אתכן, מישהי מכירה את הקלטת של יובל המבולבל? הבן שלי מאוד אוהב אותו ויש שם שיר שאני שומעת לפחות פעמיים ביום והוא מחסיר פעימה מליבי ותמיד יורדות הדמעות.... אז אם אפשר מחבקת את בני הקטן ומחביאה את הדמעות... ואם הוא לא לידי מנגבת אותן מהר וזה השיר: כמה טוב לחלום.... בלילה אני לובש פיג'מה ומצחצח שיניים נכנס למיטה מתכסה בשמיכה וגם עוצם עיניים פתאום אני מגיע לעולם החלומות שם אני יכול הכל להיות שם אני יכול לפרוש כנפיים לעוף עם הקשת בענן לגעת בכוכבים שבשמים שם אני שמח כל הזמן שם אני יכול להיות קוסם או נסיך שדוהר על סוס אדום אפילו דג זהב ששט במים כמה טוב לחלום.... בבוקר אני קם ושוטף פנים אומר לאמא להתראות הולך אל הגן נפגש עם חברים ומשחק בקוביות ולפעמים קורה לי שאני קצת עצוב אז אני נזכר בחלום שוב.. שם אני יכול לפרוש כנפיים... מה שאני רוצה לומר, שלמשל, שיר כזה מחזיר אותי להרגיש ילדה שרוצה את אמא וכל שנותר זה רק לחלום.... לחלום שאמא שלי תראה אותי, את הילד שלי, לחלום שהילד שלי לא יהיה עצוב לעולם ולא יצטרך לחלום....

 

[דליה של יולי]

בדיוק על זה אני מדברת

שלא יצטייר שחס וחלילה לפני שהייתי אמא לא היה אכפת לי, ממש לא, פשוט עכשיו זה מתקבל אצלי אחרת. הבת שלי בת 2.8 ומתחילה עם השאלות... בימי הולדת ואירועים איתה, כשאני שומעת שירים אפילו שמחים- אני בוכה.

 

[קינגית7]

אשבל היקרה

רק הערה קטנה. אם השרשור גרם לך לשתף ולכתוב כך (כותבת יפה), כנראה שיש כאן שאלה שסקאלי צריכה לענות עליה...

 

[סְקָאלִי]

../images/Emo12.gif

 

[קינגית7]

../images/Emo24.gif

 

[לונה..]

אני אומנם לא סקאלי

אבל מצאתי לנכון להגיב מפני שאני לא מבינה מה הבעיה. זה פורום של בנות ללא אם. חלק מאתנו גם אמהות (מה לעשות, זה קורה לפעמים

) - אני חושבת שזה מאוד לגיטימי לבטא את עצמך כאן בפורום ולכתוב על כל נושא המתקשר לחוסר של אמא בחיים שלך ושל ילדייך. יש כאן המון אמהות ללא אמהות, אני בטוחה שתמצאי עמן שפה משותפת והזדהות וכמובן גם עם אלו שעדיין אין להן ילדים. "תת נושא או מקום מסויים" - כפי שכתבתי קודם, זה חלק מהחיים שלנו (לא שלי באופן ספציפי נכון לעכשיו, אבל אני אישית מאוד אתעניין ואשמח לקרוא על תחושות של אמהות ללא אמהות ועל ההתמודדות היומיומית שלהן). אין שום סיבה לכתוב דברים הקשורים לעניין כתת נושא, יש לתת להם את הכבוד הראוי בין שאר השרשורים השונים בפורום.. זה אמור להיות הדבר הכי פשוט והכי מובן מאליו - פשוט תפתחי הודעה חדשה וכתבי ככל שעולה על רוחך. תרגישי בנוח. זו דעתי, בכל מקרה.

 

[סְקָאלִי]

מסכימה עם כל מילה.

יש תת נושאים רבים שמאחדים חלק מהבנות, כמו - כאלה שאביהן נישא מחדש, וכאלה שלא. כאלה שיש להן בן זוג, וכאלה שלא וכך הלאה. אבל אני חושבת שהמכנה המשותף המהותי לצורך הענין, הוא אובדן אימן, ולכן לא נראה לי שכדאי לעשות פיצול. כל גולשת יכולה לפתוח שרשור בכל נושא רלוונטי שמעניין אותה בכל רגע שהיא חפצה בכך [ויש אפילו הודעות אוף טופיק]. בנוסף, כמו שאפשר ללמוד בהודעה של לונה, אפשר להתעניין גם במה ששונה ממך. ולחלק מהבנות שעדיין אין להן ילדים זה אפילו יכול להיות לימוד חשוב ...

 

[דודה של גיא]

מסכימה...

כי אחרת אפשר לתת מקום גם ל...נניח..רווקות ללא אם....(סתם....סתאאאם...) האמת היא שכולנו כאן מאותה סיבה אחת,יחידה ועיקרית . אם עולה הצורך לשתף,אנחנו כולנו כאן לשמוע,להציע,לחבק... אמהות,ילדים,רווקות...נו,בקיצור משפחה...לא?

 

[דליה של יולי]

הסיבה שהעליתי את זה היא כי

לאור קריאת השרשורים כן, אני שמה לב שיש הבדל בין ההודעות, שוב- חלילה לא זלזול, כולנו בעלות מכנה משותף מר, אבל יש משהו באמא ללא אמא, בעובדה שאת אמא ולך אין, לילד שלך אין סבתא

 

[סְקָאלִי]

הי דליה.

קודם כל שמחה שקפצת לבקר! שרשרתי את תשובתי לזו של לונה, זה יוצא שתי הודעות מעל.

 

[דליה של יולי]

מקבלת את הטיעונים../images/Emo140.gif

סתם מחשבה שעלתה לי בראש לאור העובדה שביום שני חלפו להן 8 שנים והבת המדהימה שלי לא הכירה בכלל את סבתא שלה שהייתה כל כך גאה בה ומתמוגגת ממנה, פשוט בזבוז, לא הוגן. בתקופה הזאת עולות לי כל מיני מחשבות כמו שלאחי נולד תינוק בדיוק לפני 8 שנים וכמה ימים ומשום שאמא שלי נפטרה בסופ"ש אז נאלצנו לקיים ברית ולוויה באותו יום, עוד מחשבות ששתינו נולדנו באותו תאריך והכי חשוב זה התמונה שחרוטה לי בראש כשאני נזכרת בפנים של אבא שלי כשהודיעו לנו. מנסה לשכוח אותה ולא מצליחה.