סקאלי וכולן

סקאלי וכולן

מאד נהניתי מהאירוח של הופ ובמיוחד מהרעיון המקורי (האם היא בארץ כרגע??), אני חושבת שהספר שלה שינה את חיי במובן מסוים. יחד עם זה, היא לא הבינה את השאלה שלי. אני שאלתי על העניין של אם למות מפיגוע או תוך כדי הגנת העם או הארץ- האם היא חושבת שיש הבדל בין פטירה מהסוג ההירואי כביכול (או שלא כביכול, לא יודעת) לבין סתם מוות "פשוט" ממחלה. וזו שאלה טיפוסית לעם היושב בציון בשל בעיןת הביטחון הידועות שלנו. זה מה שכתבתי והיא דווקא ענתה לי על ההבדל בין מוות פתאומי למוות "ידוע מראש"... מה דעתכן?
 
ושאלה- האם מישהי מכירה

קבוצת תמיכה למי שאיבד את מיהו קרוב לסרטן?? ניסיתי בכל הארגונים שחשבתי עליהם והכי הרבה שיש זה קבוצות למי שחווה כרגע התמודדות עם קרוב חולה. בחלק מהאגודות אמרו לי שזה דווקא רעיון טוב לפתוח קבוצה כזו אך לא נראה לי שמשהו מעין זה אכן נעשה. ןאגב, אחרי שאמי נפטרה, שוחחתי פעם או פעמיים עם מתנדב של ח.ס.ן (עוד אגודה שמסייעת לחולי סרטן) וזה מאד עזר לי. יש להם "קו חם" (אויש זה נשמע כמו שיחות ארוטיות חחחח) לסיוע למי שמעוניין.המתנדב שדברתי איתו (דיברתי איתו פעם אחת ממש סמוך לארוע ופעם אחרת כשכבר הייתי יותר בפוקוס (??) וזה עשה לי ממש טוב. הוא עצמו היה מטפל אלטרנטיבי מה שעזר לו להביא נופך נוסף ואחר לשיחה. שכחתי לכתוב שאני אפרת, נעים מאד!
 

libi4

New member
אני לא מכירה אבל גם מחפשת

האמת שאימי עוד היתה בחיים היו קבוצות לחולי סרטן ומשפחותיהם אבל ברגע שאין חולה אז התמיכה היא אחרת... כל כך מרגישה שאני צריכה קבוצת תמיכה.... אנחנו בנות אותו גיל....מתי אימך נפטרה?
 
לפני שנה וחודשיים

והחסר כל כך גדול שנראה לי שעברתי מאז חיים שלמים...לפעמים יש לי תחושה כאילו תמיד הייתי יתומה מאם.גם לך זה קורה?
 
למעלה