ספר השיאים?

kidron11

New member
ספר השיאים?

חברים שבת שלום,
הייתי שמחה לקרוא את הצעותיכם לשיפור המשפט:
השיא ביחס הלא טוב אל הפציינטים היה בעת הביקור הגדול למחרת יום התורנות, כשהרופא התורן שהיה על הרגליים יותר מיממה היה סופג יחד עם הפציינטים את העלבונות והגידופים.

תודה רבה!
אביבית
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הצעה

היחס הגרוע ביותר לפציינטים התרחש בעת הביקור הגדול למחרת יום התורנות, כשהרופא התורן, שהיה על הרגליים יותר מיממה, ספג יחד עם הפציינטים את העלבונות והגידופים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
יצא שבדיוק נכנסתי לפורום...
שמחתי לעזור

 
לצערי, בלי קשר לתחביר, יש לי בעיה עם התוכן.

מתחילתו של המשפט עולה נוצרת אצל הקורא תחושה כי עניינו של המשפט הוא היחס הגרוע לחולים, והמשפט מספר לנו על מועדו ונסיבותיו של השיא בהפגנת היחס הזה אליהם.
והנה בהמשך, משתרג ומשתרבב עניינו של הרופא התורן. (הבנתי מדברייך הקודמים שנושא החיבור הוא אכן הרופא התורן, וודאי שאי אפשר לוותר עליו בסיפור המעשה המסופר על-ידייך במשפט זה).

כדאי להפריד בין הדבקים.

משהו כמו:
השיא ביחס הלא טוב אל הפציינטים היה בעת הביקור הגדול הנערך כל בוקר. בביקור זה ספגו הפציינטים עלבונות וגידופים. גם הרופא התורן, שהיה על הרגליים יותר מיממה, לא יצא נקי מתחת ידו הקשה של מנהל המחלקה, וקיתון של חרפות הוטח פה ושם גם לעברו.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
מסכימה עם ההערה, אני חושבת שאפשר לפתור זאת

בקלות גם בלי להפריד ולהאריך פשוט ע"י שינוי מילת היחס:

היחס הגרוע ביותר לפציינטים הורגש בעת הביקור הגדול למחרת יום התורנות, וגם הרופא התורן, שהיה על הרגליים יותר מיממה, ספג יחד עם הפציינטים את העלבונות והגידופים.

(אגב, שיניתי את "התרחש", בקריאה נוספת זה לא מתאים ל"יחס"; לא יודעת אם "הורגש" הוא הפועל המתאים ביותר, אבל זה כבר עדיף; ואני מעדיפה משפט פועלי על שמני).
 
למעלה