ספר האוכל הרוסי

מעניין כמה צברים שאין להם שורשים רוסיים, יקנו את הספר

הרי המטבח הסובייטי היה אקלקטי: מדינה ענקית, 15 רפובליקות, בדרום יש תבלינים ופירות אקזוטיים בשפע, בצפון ובמרכז מתקיימים על תפו"א וסלק. גם מספר המנות המזוהות כסופר-רוסיות מוגבל למדיי: חולודייץ, וינגרט, אוליבייה, עוגת נפוליאון, קוואס, דג מלוח במיונז, עוד איזה חמישה-עשרה שמות וזהו.
&nbsp
כמו כן, בעידן האינטרנט אין טעם לקנות ספרי בישול מכל סוג שהוא. הכול נגיש וחימני ברשת.
 

beatman

Member
לא נראה לי שהרבה

רובהישראלים שאינם ממוצא 'רוסי' די נדחים מהאוכל האירופאי והרוסי.
מסיבה לא מובנת האוכל נראה להם מוזר, מצחיק וכו'
 

Astroo

New member
בדיוק, מי קונה בכלל ספרים, מלבד ספרי ילדים?

הכל נמצא באינטרנט, הרבה יותר קל לחפש מידע וזה לא תופס מקום וצובר אבק.
 
בעברית עדיין ממש לא כל הספרים יצאו לאור בגרסה

דיגיטלית, ואם מדובר בספרים ישנים ונדירים יחסית, אז ספק גדול אם בכלל יצאו מתישהו. כמובן שגם ספרים דיגיטליים עולים כסף, ספריות שהספרים בהן ניתנים להורדה חופשית בפורמט פשוט כמו txt, כגון ספריית מושקוב המפורסמת ואחרות, בעברית בכלל אין דבר כדוגמתו. לפעמים כל מה שניתן למצוא בגירסה דיגיטלית זה תרגום לאנגלית באמזון, המקור בעברית קיים רק בנייר ונדיר ביותר, וצריך לחפש אותו, אם ממש מתחשק, בספריות וחנויות ספרים.
 
גם כלל לא בטוח שיחול שיפור

ישראל היא מדינה פצפונית, בסופו של דבר. החרדים לא קוראים ספרות יפה, הערבים לא קוראים ספרות עברית, העולים גם. בקושי יש איזה שני מיליון קוראים פוטנציאליים שלא מצדיקים השקעה בדיגיטציה של ספרים ישנים (מה גם שתוכנות הזיהוי האופטי כגון FineReader עדיין עושות המוווווון טעויות כשמדובר במלל בעברית).
 
עוד בשנת 1997 הרחוקה FineReader

ידע לזהות ולהמיר רוסית לדיגיטל כמעט לגמרי ללא טעויות. כמובן שאז לא הייתה לו שום תמיכה בעברית, אבל היו אי-אלו תוכנות OCR באיכות ירודה שידעו, כמובן, לעבוד עם עברית, אבל עשו כל-כך הרבה טעויות זיהוי שלתקן את התוצאה אחר-כך היה פשוט סיוט. מאז עברו כמעט 20 שנה, אבל לא נראה שהייתה התקדמות ניכרת בתחום ה-OCR בעברית...
לגבי הספרים הדיגיטליים, שמתי לב, שגם באנגלית, שפה הכי מיוחסת כיום, אין כזה שפע תוכן חינמי כמו ברוסית. אומנם המצב יותר ידידותי לחינמניק מאשר בעברית, אבל אין שום בסיס להשוואה לרוסית. מה מניע את אותם הרוסים שעמלים על הקמת האתרים החינמיים והעלאת התוכן כאשר הם יודעים מראש שלא יפיקו מזה רווחים? מה הטעם לעבוד בחינם?
 
ניחוש: המצב הכלכלי

אנגלוסקסי מצוי יכול להרשות לעצמו לקנות דיסקים וספרים במחיר מלא, תוך שימוש באתרים מסודרים ורשמיים. 15 דולר לרב מכר או 4 דולר לספר רגיל זה כלום כסף בשבילו. לעומת זאת, במרחב הפוסט-סובייטי החבר'ה היו רגילים להעתיק קלטות ולצלם ספרים, הן בגלל המחסור שהיה קיים בבריה"מ, הן בגלל הרצון לחסוך פרוטה לפרוטה. הזמנים השתנו, אמצעים חדשים נוספו, אך הרצון להעתיק נשאר. היום עלות התחזוקה של אתר היא לא גבוהה במיוחד, כל מיני באנרים של גוגל יכסו את ההוצאות בנקל.

(מדי פעם, בחולפנו ליד חנות סטימצקי אני אומר לבתי: "את רואה את הספר הזה? מה כתוב על המדבקה עם המחיר? 60 שקל? בסכום הזה אפשר לקנות 10 בקבוקי שוקו, ולכן אני מתרגל איתך קריאה ברוסית, כדי שתוכלי להוריד כל ספר שתרצי
 
תלוי בפורמט

בגדול, אין צורך בספרי בישול, אלא אם כן מדובר בספר שטומן בחובו איזשהו גימיק. נניח, מתכונים של איזשהו סלבריטאי או ספר בישול שהוציא לאור איגור גוברמן ואלכסנדר אוקון, עם מתכונים וחרוזים גם יחד. אולי גם עורכי הספר הנ"ל מתכננים משהו דומה.
 

RubberSoul92

New member
ואילו אני סבורה כי לספר מודפס יש ערך מוסף

הניחוח הנידף מעמודי הספר ופעילות הדפדוף מוסיפים לחוויית הקריאה.
 
לי אישית הרבה יותר נוח לקרוא ספרים אלקטרוניים

אפשר לקרוא בחושך, בשכיבה, בכל מצב נתון, יש ספרייה שלמה בסטארטפון (שלא לדבר על כך שברוסית ובאנגלית חלק ניכר מהספרים אפשר להוריד חינם אין כסף
)
 
למעלה