ספר אימוץ

[מאושרת 502]

ספר אימוץ

התחלתי לכתוב לפשוש את ספר האימוץ, מנסה שישקף כמה שיותר את הלך הדברים , אצלנו הדבר הצריך 3 נסיעות , ולקח 5 חודשים מהרגע שראיתיו לראשונה עד שהגיע לביתו.
איך כותבים , אמא ראתה אותך , אהבתי אותך ממבט ראשון וידעתי שאתה בני והופ עזבתי ....חזרתי אחרי 4 חודשים, היינו יחד ושוב עזבתי ויכולתי להביאו לארץ רק אחרי 5 שבועות מהמשפט. כיצד לנסח את זה בצורה שלא יפגע? כאילו נטשתי אותו בבית הילדים פעמיים , השארתי אותו לבדו

 

[luci sheli]

אנחנו לא הזכרנו את הנסיעות

כוונתי שכתבתי שנפגשנו ואח"כ פנינו לשופטת ומשם למלון ומשם במטוס הביתה.
לא נראה לי רלוונטי כמות הנסיעות או מה בדיוק קרה בכל אחת מהנסיעות.

 

[fatfat]

מסכימה עם לוסי. בגילו זה בטח לא רלוונטי

ובהמשך כשיהיה בשל למידע זה תוכלי להשלים לו אותו במילים שלך

 

[חייכנית2]

דברים נחוצים ופחות נחוצים בסיפור האימוץ

כתבת לגבי ספר האימוץ שאת "מנסה שישקף כמה שיותר את הלך הדברים".
השאלה היא האם אם תדלגי על סיפור הכמה שבועות...כמה חודשים...אם זה לא ימשיך לשקף את הלך הדברים.
לדעתי החשוב הוא עצם העובדה שנפגשתם פגישה גורלית ואוהבת שהביאה לחיבור ביניכם לתמיד ,ולא מתי בדיוק התקיים המשפט.
זה גם מביא למחשבות רחבות יותר ביחס לסיפור האימוץ-לעניין מה חשוב ומה לא חשוב לספר
יש מאמצים,לא מעט,שלפני שאימצו את ילדם או ילדיהם עמדו על הפרק ילד או ילדים אחרים -ומסיבות שונות ההצעות הראשונות הפכו ללא רלוונטיות ...ולאחריהן הגיע האימוץ לתמיד. האם רק כדי "לשקף כמה שיותר" יוכללו הסיפורים הללו במה שאנחנו מספרים לילד שלנו?-לדעתי האישית זה מיותר.
או אם עברנו עמותה באמצע תהליך ,ונניח בעקבות כך השתנתה גם ארץ היעד-האם רלוונטי לספר?לדעתי בכלל לא.
או אם עמדנו לנסוע בתאריך מסויים וחל עיכוב בעניין בגלל חגים פגרות או בחירות בארץ היעד-האם זה חשוב? לדעתי לא.

וכל דבר שאת חושבת שכן חיוני לספר,ניתן לספרו עם ראיה חיובית. למשל אם בכל זאת חיוני לך לציין את שתי הנסיעות ,אפשר להגיד שראית אותו והתאהבת בו ואמרת לכולם שאותו את רוצה, וחיכיתם ביחד את פה והוא שם כדי שכל האנשים שעזרו לכם להיפגש יוכלו להזמין את הרופא והשופט וכל מי שצריך כדי לבקש את הסכמתם לכך שתהפכו למשפחה וכשהכל היה מסודר הגעת ולקחת אותו לתמיד.אם במקרה השארת לו צעצוע בין הנסיעות תוכלי לספר לו שהשארת לו אותו כדי שתמיד כשישחק בו יזכור שהוא מאמא שעוד מעט תגיע לקחת אותו לתמיד.

ושוב-העיקר הוא שהוא הגיע משם ואת הגעת מפה ונפגשתם לתמיד. זה הרעיון המרכזי לא רק בספר האימוץ אוא בכלל בסיפור האימוץ וכל הכברת פרטים מסביב-חשוב לשקול עד כמה באמת רלוונטית ועד כמה מיותרת.

 

[חייכנית2]

המשך קצר

ראשית במקום אוא בפרגרף האחרון צ"ל אלא.

כמובן שככל שהילד גדל ומעוניין בפרטים נוספים אפשר לספר לו מעבר לסיפור הבסיסי על הגעגועים מפה של אמא לבן וגעגועים משם של בן לאמא ופגישתם חוצת היבשות לתמיד.
אבל בעיני כשמדברים על מינון מתאים בעניין של סיפור האימוץ ,לא רק מתכוונים לכך שעובדות קשות שידועות על ויתור או על נטישה שומרים לגיל בוגר,אלא גם לכך שבשלב הראשוני ילד צריך לדעת את הכי הכי הכי בסיסי. די והותר בכך להתחלה.מה שהוספתי בשנים הראשונות היו סיפורים קטנים לפני השינה על בית הילדים-התה שאהב לשתות לפני שנרדם[ועדיין] ,הדיגדוג שלי על הגב שלו,משחקים שלנו ביחד בחצר,שובבות שלו עם חבר משם וכו.
אחר כך הדברים גם מעובדים בתוך עצמו והרבה בני שלוש עד ארבע יוזמים מתוכם את השאלה הגדולה "גדלתי בבטן שלך"?

 

[נגה לביא]

מידע מדורג

זיו הייתה בת שלוש, אז היו דברים שזכרה, ואי אפשר היה להעלים אותם.

את המשפט תיארנו כמגיע מייד אחרי פגישות ההכרות, תוך השמטה של החזרה באמצע לבלגיה, כמו גם את ההסבר של אשת הקשר שזיו חיפשה אותנו בבוקר הראשון אחרי שעזבנו.

לא יכולנו להתעלם מהחזרה הביתה אחרי המשפט, כי אחר כך רק אוריאל חזר לקזחסטן, אז הזכרנו שאימוץ לוקח הרבה הרבה זמן, והיינו חייבים לחזור הביתה. תיארנו את הסיטואציה, ואת המטלות שהיו עלי לערוך בבית ואת חזרת אוריאל אליה. שינינו גם את סדר נסיעות סבים וסבתא, כדי שיכנסו לשם. ואחרי כל זה, הכנסנו את המשפטים:
גולה כעסה על אבא, כי היא הייתה קטנה, ולא הבינה למה הוא נסע רחוק ממנה. אבא אהב את גולה, ופינק אותה, עד שהיא סלחה לו.

באותו פורמט השתמשנו אחרי זה לתאר את הפגישה שלה איתי בבלגיה:
בשדה התעופה חיכו לה אמא וסבא. גולה קצת כעסה על אמא, אבל אמא אהבה ופינקה את גולה, עד שגולה סלחה לה.

כשסבסבתא קראו לאחרונה את ספר האימוץ, הם טענו שהוא לא נכון, כי הפרידה בשדה התעופה זיו לא נופפה לשלום בחינניות, אלא צווחה צוויחות קורעות לב. לי זה פשוט לא נראה מידע שצריך להכניס לסיפור שלה, כמו גם הבכי קורע הלב שבכתה פעמיים ביום, כל יום, בכל הפגישות איתנו לפני שעזבה את בית הילדים. הרעיון הוא לתת מידע בסיסי, ממנו אפשר לצאת לתיאורים מפורטים יותר ככל שחולף הזמן, ורק אם הילד מוכן לתיאורים המפורטים יותר.

 

[טליה מספרד 1]

אני לא מצאתי מקום למידע הבירוקרטי

לא על העמותה לא על המלווים ולא על התהליך המייגע
יש דברים שנראה לי שמתאימים לגילאים אחרים
שמתאימים לשיחות
הספר לדעתי הוא סיפור הגעתו למשפחתנו
הוא אמור ליצור שאלות ולפתח שיחות