ספרתי לאבא אתמול

ספרתי לאבא אתמול

והתוצאות?

הרות אסון.

בהתחלה הוא חיבק ואמר שהוא אוהב ושהכל בסדר. הרי, כבר ידעתי שהוא חושד.
אבל עכשיו, הוא מתהפך.
אז קודם כל, הבנאדם שבור. השתמש במושגים של "טראגי" וכו'.
הוא אומר שזו בעיה. "האמ אמא שלך הבעיות", אם נצטט.

הוא לא מבין מה זה אומר וכועס עלי על שאני מביע חוסר סבלנות כשהוא אומר דברים כמו למכור את הבית ולהתקפל מכאן.

אני חושב שאעזוב את הלימודים, אמצא דירה ואעוף מכאן כל עוד נפשי בי.
הוא רוצה לספר לאמא, וברגע שיספר לה, לא אוכל להשאר פה יותר.

הם לא יעיפו אותי. אבל אני צריך להבין את עצמי ופשוט ללכת..


לפני שספרתי לו, כששנינו הבנו שאנחנו עומדים לדבר על הנושא הזה - הוא אמר שהוא חזק ושהוא יעמוד בכל דבר.
הוא לא עומד בזה.
הוא מתנהג כמו שציפיתי.
נו טוב. זו מחמאה לאינטואיציות שלי.
אבל לא מחמאה למקום ממנו אני בא.


פשוט נמאס לי.
אני רוצה להתאדות.
 
כמה כמוך

עברו את מה שאתה עובר, ואין ספק בכלל שזה קשה מנשוא..
קודם כל, אני אומר לך לעשות דבר שאולי לא ציפית לו,
כי לרוב, המוחלט זה להפך, ואבקש ממך לקבל את אביך.

כן כן, כפשוטו, אל תכעס עליו, פשוט תקבל ותבין אותו.
אנחנו בתור הומואים מצפים תמיד שיקבלו אותנו,
אבל שוכחים לרוב, שאע״פ שחלילה לא ביצענו שום פשע
בזה שאנחנו הומואים, מכל מקום זו די מכה להורים לשמוע על זה.

זה קצת לא פייר, כי אנחנו לא עבמי״ם, אבל מה לעשות וזו המציאות,
שהדבר הזה קשה מאוד מאוד להורים. אם אני ואתה היינו הורים
סטרייטים, גם לנו היה קשה.. וברור שנדמה לנו שהיינו לוקחים את זה באיזי, כי אנחנו בסירה הזאת כעת.

תדע לך, שכשסיפרתי לאמא שלי לפני כמה שנים, היא לקחה את זה קשה, ובכתה המון, וביקשה שלא אספר לאף אחד וכו וכו
ובשלב כלשהו היא כ״כ התהפכה, עד שהיא ביקשה ממני לבוא איתי
למסיבה של הומואים ולמצעד הגאווה חחח

למה אני מספר לך את זה? כי אתה צריך להבין שאבא שלך במצב של הלם, וזה יעבור לו. אל תמהר להסיק מסקנות על עזיבת הבית וכדומה, חכה, קח אוויר, תן למצב להתייצב קצת, ואז, רק אז, תראה להיכן
פניך מועדות.

אתה יודע, אם בן אדם חס ושלום מאבד איזה איבר, זה לא מיד כואב, אבל אחרי שמעכלים מה קרה, מתחילים הכאבים.
כך גם הנפש של האדם, וזו הסיבה שאבא שלך בהתחלה קיבל, ואז..
בום. הוא פשוט התחיל לעכל.

אי אפשר לדעת לאן הוא יקח את זה, אני לא מכיר את אבא שלך, אבל סביר להניח שבשלב כלשהו, הוא יתרגל לעובדה הנחמדה הזאת, וכבר יתחיל לשאול שאלות וכדומה. הכי חשוב הוא, שאתה תשמור על קור
רוח, ולא תתנצל, ותרגיש לא בסדר או משהו, כי ״על ראש הגנב בוער הכובע״.

זה אתה, זה מה יש, ואין צורך לעשות מזה עניין יותר משזה, ותאכלס, זה לא עניין כזה גדול.

יש סטרייט, יש דו, יש לסבית, ויש הומו. אז אתה הומו.. ביג דיל..
זה מה שאתה צריך לשדר ולהקרין.
אל תפחד, הזמן יעשה את שלו, וכל זה יהיה מאחוריך, ולא רק שתצחק על זה, אלא אתה תשמח מאוד מאוד שזה כך.

אז לסיכום, כמו שאמרתי, לא לריב איתם, אין טעם, צריך גם ״לקבל את ההורים״ במצב כזה, ולא רק לצפות שיקבלו אותנו, ואני במקומך דווקא הייתי מאוד שמח, אתה נמצא בנקודת תפנית רצינית ולטובה בחייך,
ואע״פ שזה לא נראה ככה עכשיו, תבוא אלי עוד כמה חודשים,
ותראה שזה כך.

עד אז, חייך. (-:
 
*תבוא אלי,

זאת אומרת לפורום כן ? חח

שנשמע מה התחדש בנושא
 

omrison

New member
יפה אמרת

ואומרים בדרך כלל שכשהילד יוצא מהארון ההורים נכנסים אליו ,תחשוב על כל התהליכים שעברת כדי להשלים עם עצמך ועם זה שאתה הומו ותחשוב שעכשיו הם צריכים לעבור את זה.
לברוח מהבעיות זה לא הפתרון ובאיזשהו שלב בחיים אתה לא תוכל יותר לברוח ותצטרך להתמודד עם זה ,ואם תשאר בבית אני בטוח שזה רק יקל עליהם להתמודד כי יהיה איתם מישהו שכבר עבר את זה ,והוא הבן שלהם אז בכלל זה מצויין..
 
קורה. אבל, חשוב שתקח אחריות מלאה

זה החיים שלך, ואני לא יודע עד כמה היית בסיר לחץ אם אילו קודם עזבת, ואח"כ בזמן שלך משחרר או לא. כלומר, אני מרגיש שיצאת בפניו כי אתה גר בביתו ולא מתוך רגישות למצב שיכול להתרחש, ועובדה שאתה רוצה לברוח, להתאייד, להפסיק ללמוד. אתה צריך להשאר שם אם אתה רוצה לפגוע פחות, להזמין אותם לשאול (לא בלומר "תשאלו !"), לאפשר להם הכיר את "קצת" האמיתי (ויש לך שפע), להמשיך את השיגרה ולתת להם להתרגל אליך ואתה אליהם, הם יהיו שונים לטוב ולרע, פשוט להשאר ולומר בלי מילים "אני הבן שלכם ואני לא הולך לשום מקום, כי אני חלק ממכם ואתם חלק ממני שאני לא מוכן לוותר".
תשמע, מחכים לך ימים בנוסח סרט טורקי או מצרי, תתחיל להרגיש !!! תפסיק לחשוב נוסח !!! איתך תמיד יש לי תחושה מההתנסחויות שלך, שמדובר במלחמת מוחות.
יש מקום שתשבר ריגשית, יש מקום שתתפרק, אבל אין מקום בלהאשים אחר - אביך הגיב בצורה פשוטה וטבעית, לדעתי הוא מאוד אנושי, אתה פחות. כאילו שספרת וציפית שיקבל הכל הבנה, ויכיל אותך...אבל אחי, רוב ההורים לא אומרים את הססמא "אני אוהב אותך בכל מצב", כן, כן גם להומואים יש מתולוגיה...אביך חש בושה, כעס, אכזבה. אתה צריך להתמודד עם זה ! ולא לברוח כמו ילד קקה. במושגים שלי זה מבחן הגבריות האמיתי שלך.
סליחה שאני קשוח איתך, אבל איכשהו עצבנת אותי
הכל מאהבה
 
לא ציפיתי ממך לפחות מזה.

קראתי את התגובה שלך והיא הדהדה לי בראש.

לא יאמן כמה שאתה צודק.

אבא קרא לי עכשיו בשביל חיבוק. הוא אמר שהוא אוהב ושהוא לא מוותר עלי בשום אופן.. אמר "ברוך השם שאתה עומד על הרגליים ואין לך איזה מום כלשהו". (אני כבר לא יודע אם זה טוב או רע שכל דבר "בורא עולם" קשור בו)
לא יודע, זה יכול להעליב, אבל הרי ההוא ואני חושבים אותו דבר.
אני הרי כן חושב שמדובר במום.

קצת עצוב לי שאני מוכן לקום וללכת ולוותר עליהם - בעוד הוא לא מוכן לוותר עלי.
אבל אני מניח שזה חלק ממני, החלק בו אני רוצה להעלם ולא להתמודד עם מה שהולך להיות.
אתה צודק.
לא ציפיתי ממך לפחות מזה. ואתה פשוט צודק.

אני כל כך מבולבל, שאני לא יודע איך להתנהג.
אבל יהיה בסדר.
אני מקווה שיהיה בסדר.



אגב, אתה יכול להסביר לי מה בניסוח שלי גורם לך לחשוב שמדובר במלחמת מוחות?
אני מתנסח ככה גם בעל פה (ממש ככה) וזו הצורה בה אני גם חושב בראש שלי. הרבה אמרו לי שאני מתנשא, שאני דרמטי, ושאני יהיר בגלל האופן בוא אני מתנסח. ואני לא מצליח להבין.
גם כשאני רגוע ושלו, אנשים חושבים שאני עצבני כי אני "טורח" להתנסח כמו שאני מתנסח.

אני מבולבל.



תודה ברבור.
 
תראה...

ציניות לא תביא לך מזור, אל תאמר שאתה חושב שמדובר במום...זה מסתיר טפח ומגלה טפחיים. מום זה כשאתה מקבל עזרה כדי להתגבר ולהסתגל, אז עליך ללכת לרופא פסיכיאטר או לבאבא שחור...שיבושם לך, בהצלחה וכו' אולי זה יהיה מזור עבורך. רציני לגמרי.
ואולי זאת הסימביוזה הגבוהה שיש לך עם אביך מדברת מגרונך בפאתוס ואתה ממשיך את הדימויים שלו... אבל אם אתה הומו ככל ההומואים - פשוט תרגע ! כולם מגיעים לאותה צומת, ואם אין להם אהבה בבית הם הופכים פנים ומצהיבים, וזה לא מהמקרה שלך.
אתה בסך הכל נקרע מניפוץ חלומות ההורים וכמו לוקח על עצמך אשמה על התזזית שהכנסת להם עכשיו בחיים (אין לך כח נפשי לחשוב על אמך). אחי, כל החיים אנשים מתמודדים, בעיקר עם רגשות.
אתה בסך הכל מקונן על תום הנערות שלך, חושב על מה שיכולת להיות אילו...חושב על מה אתה מפסיד...חושב על העכשיו....אתה לא חושב על מה אתה יכול להיות כאדם מודע ושלם עם האנשים שאתה הכי אוהב....אתה לא חושב על מה אתה מרוויח מסיום תקופת הצללים....אתה לא חושב על כל החיים, על עוד שנה, 5-10-20 שנים...אבל ! קינה זה דבר בריא

כשאני אומר שתרגע, זה בעיקר למען ההורים שלך, כי הם צריכים לקלוט ממך בטחון, חלק מזה זה לשתף אותם בכנות בלבטים שלך, ברצינות של מה שבחרת, בשמחות שהיו לך, ברצונות שלך לעתיד (שתקים משפחה או לפחות ילדים).
עכשיו נראה שכולכם מבוהלים וכל אחד עם סיבותיו, ועליך, בתור המניע של העלילה ובעיקר בתור הגבר שאמר דברו, להכיל אותם בכבוד וסבלנות עד שיינחמו. אתה חייב להם את זה. תבין שאין לך דרך אחרת אלא להתמודד גם אם זה יעלה לך בקמט שניים (סתם
סתם הרגשתי צורך להיות רשע בסוף חחח).

(לגבי ההתנסחויות תשאל בפעם אחרת, זה לא הכי קשור עכשיו וזה גם לא כזה נורא, אני סתם קרציה
)
 

ItsikH

Member
אל תפחד ואל תתייאש תגובה רגשית יכולה להיות בלתי צפויה, לא הכל אבוד. כנראה תדרש עבודה.
 

Wrecker

New member
על הכבוד על האומץ

תהיה חזק תעמוד על שלך, תתן לזמן לעשות את שלו.
אל תנסה לברוח מהחיים שלך נשמע שיש לך אבא טוב ואוהב ואיכפתי.. תעריך את זה!

דבר שני רציתי קצת להבין למה אתה מפחד שאמא שלך תדע?
 
אמא שלי היא החוליה החלשה בבית

את אמא שלי הדבר הזה ימוטט לחלוטין.

אם אבא שלי שבר כלי עכשיו, אז אמא שלי תהיה "חיה-מתה" (ע"פ הגדרתו של אבא שלי)
 

Wrecker

New member
דבר שמפריע להורים זה האגו

אם ישאלו אתה תמיד אקטיבי! חח

אתה אף פעם לא באמת יכול לדעת מה יקרה או איך אותו הורה באמת יקבל.. לפעמים שני הורים שיודעים יכולים לתמוך אחד בשני ולחזק אחד את השני..
 
גם אמ'שלי היתה החוליה החלשה

אז היא התעלמה, זהו.
הורים חזקים ממה שאתה מעלה על דעתך
וכן, אל תתן להם לסחוט אותך רגשית.
 
אמא שלי תבכה ותכאב

זה תהליך שעלול לקחת מספר חודשים עד שהיא תחלים ממנו.


והיא מחלימה עכשיו מ"מתנה" אחרת שהחיים העניקו לה. אני לא צריך להוסיף עליה.
בגלל זה אני מאוד לא רוצה שהיא תדע.
 
אם ברור לך שהיא תיקח

את זה קשה מאוד, כמו שאתה מתאר,
אז אין שןם הכרח לספר לה כעת..

ואם אבא שלך יתעקש בכל זאת לספר,
רכך אותו, תגיד לו-בסדר, ספר לה, אבל לא עכשיו,
חכה שהיא תרגע מה״ מתנה״ האחרונה.
 
כי החיים כל כך יפים!!

וזה האור שמעלי שמאיר לי את הלילה..
החבר'ה החכמים לפני אמרו את מה שצריך, רק רציתי להזכיר שתדע שבכל מקרה אתה לא לבד:)
בהצלחה חבוב!!
http://www.youtube.com/watch?v=1VWT_MWF3Ws
בפול ווליום!! ועד הסוף
 
למעלה