ספרי רוק בעברית

[the1head]

ספרי רוק בעברית

רשימה קצרה על ספרי רוק/ מוזיקה שיצאו בישראל. נדמה לי שיש עוד כמה שפוספסו ויכנסו לעדכון הרשימה בקרוב.
אגב, בקרוב צפוי לצאת ספר נוסף הקשור לגמריי לתחום - "סיפורים קטנים תקליטים גדולים", ספר הבכורה של בועז כהן (עיתונאי ושדרן 88fm).
הספר ייצא לאור לאחר שהצליח להשיג את היעד שהוצב עבורו באתר שיתוף ההמון headstart
https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=7287

 

[oren29at]

שיהיה בהצלחה לבועז כהן

למרות ההסתייגות העקרונית שלי משיטת גיוס הכספים למפרע (קיקסטארטר ושות'), אני שמח שנמצא המימון שיאפשר את הוצאת הספר הזה. אני אוהב לקרוא את בועז, וכמובן לשמוע את תכנית הרדיו שלו (בפעמים שבהם אין לי כוח למוזיקה שלי), ואם לשפוט על סמך מה שידוע לי עד כה- הספר צפוי להיות מוצלח.

 

[Barmelai]

למה אתה מסתייג?

איפה הבעיה?

 

[oren29at]

המודל של "כסף לפני עבודה" בעייתי בעיני

כשאני מתבקש לממן יצירת אמנות כלשהי, שיקול הדעת הסופי שלי לגבי טיבה של היצירה יפגם, מן הסתם, כי יקשה עלי להודות שמשהו שמימנתי לא יצא טוב. מה עוד שבקשת מימון כזו מתבססת על המוניטין הקודם של היוצר, אבל המוניטין הזה לא אומר (כמעט) כלום על היצירה הבאה שלו.

בעיני, אני אמור לבחור מבין יצירות מוגמרות (ולא משנה כרגע אם זה ספר, אלבום, סרט, או כל יצירה אחרת) על סמך כל מיני שיקולים- הן סובייקטיביים/גחמניים (האווירה בחנות שאליה נכנסתי, מצב הרוח שלי באותו הרגע), והן יותר תלויי יצירה (המלצות מוקדמות, פרומו/טיזר כלשהו, עטיפת הספר/אלבום).

מה שכן, יש ספר אחד שכן השתתפתי במימונו. הספר לא מדבר אלי- לא הנושא שלו, ולא קהל היעד אליו הוא מכוון. אבל לסופרת הזאת יש בלוג שאני קורא פה ושם, והיא כותבת נהדר לדעתי, כך שבעצם הבעתי נכונות לאפשר לכישרון שלה להגיע לכמה שיותר אנשים דרך היכולת שלה להשלים את כתיבת הספר.

יכול להיות שפשוט הורגלתי/הורגלנו למודל מסוים, ושהוא לא בהכרח "נכון", אבל עד לשנים האחרונות, מקורות המימון של היוצר היו גופים כלשהם שראו את פוטנציאל הרווח מהיצירה, ובתמורה העניקו ליוצר את האמצעים ליצור. ההסתמכות של היוצר על "מימון המונים" אמורה, לכאורה, לאפשר לו חופש פעולה, אבל היא גורמת לו בעיקר לכוון לאיזו קליקה מסוימת, לא יותר מדי גדולה, במקום לגרום לו לרצות להגיע לכמה שיותר אנשים באופן בלתי מוכוון, או מפולח.

 

[Theoretical Fool]

אומנם השתתפתי בגיוס הכספים של בועז כהן

אבל אני מסכים איתך ברוב מה שכתבת. מצד שני, אני חושב שבמציאות העלובה של היום, לא בטוח שיש הרבה ברירות ללא מעט אנשים שרוצים להוציא ספר או משהו דומה.

 

[Barmelai]

זה לא בדיוק כסף לפני עבודה

אנחנו מדברים על השתתפות במימון הפקה והפצה של עבודה כתובה.
הספר של כהן היה קיים בוורד. האלבום השני של יהוא ירון, שלהפקתו תרמתי, היה כתוב. אני לא רואה בעיה בלסייע לאמן החביב עליך להוציא את מרכולתו לשוק. המודל הזה קיים כבר שנים. בתחילת שנות התשעים מעריצי הבלאק-אהלן-תומר-קרואז מימנו את אלבומם המכונן אופרת הרוק הדרומי סאות'רן הרמוני, הלהקה הייתה על סף פירוק והאלבום לא היה יוצא אחרת.

אני גם לא רואה איך השתתפות במימון (בדרך כלל עשרות שקלים-מאה שקל) יוצרת שיפוט מוטעה של היצירה. על האלבום של יהוא היו לי אותן השגות ותובנות עם או בלי 100 הש"ח (שזיכו אותי בעותק+כניסה להופעה שממילא רציתי ללכת. מה רע) ואם הסיוע שנתתי שיבש עלי את דעתי ועכשיו נדמה לי שהאלבום של יהוא טוב ממה שהוא במציאות, אז מה? ממתי אנחנו אובייקטיבים לגבי המוזיקה שאנחנו צורכים?

המודל הזה מבוסס על האמון שאתה נותן באמן האהוב עליך. נכון שמדובר בהימור מסויים אבל זה דווקא מוצא חן בעיניי. הוא מאפשר לאמנים מחוץ למיינסטרים להוציא ולהפיץ את האמנות שלהם במינימום התפשרות, גם כשאף לייבל או בית הוצאה לא מסכים להמר על המוצר. מצד שני המודל מאפשר לך לתמוך באמן "שלך" על סמך האלבום הקודם והאהבה שלך למה שהוא עושה ולאפשר לו לפעול גם בזמנים קשים.

 

[oren29at]

הענין הוא, שיש הרבה אמנים חביבים עלי

כך שבסופו של דבר, אם אני ארצה לעזור לכולם, לא בטוח שישאר משהו בשבילי. כלומר: זה נחמד לעזור למישהו באופן ספוראדי, אבל כשיטה, יש בה בעיה.

כשאני חושב על עצמי כצרכן תרבות, אני תופס את עצמי באופן מאד פאסיבי: אני סוג של טרמפיסט על רכבת האמנות הנוסעת תמיד. קופץ מדי פעם לקרום כלשהו, טועם, נהנה (או שלא)- ומשלם. אין לי בעיה לשלם, ולקיים מערכת מסחרית שבסופה יש רווח לכל הנוגעים בדבר, ועדיף שכמה שיותר לאמן עצמו (אם כי אין לי אשליות בנוגע לחלוקה בפועל של הכסף). במצב כזה אני לא הטריגר או המעצור לקיומה או הוצאתה לאור של יצירת האמנות: אמנות, כמו כל מקצוע או תחום, בנויה על משאלות לב לפיהן הרבה אנשים יאהבו את היצירה, מה שיאפשר ליוצר לקבל תגמול ראוי, ולפעמים אף מעבר לכך.

כאמור, אני מודע לשלל הבעיות של המערכת הזאת, "המערכת הישנה" כמו שאוהבים לקרוא לה, אבל אני גם חושב שהיו, או יש בה יתרונות, גם יתרונות אמנותיים.

יכול היה להיות נחמד אם היתה מערכת "כלים שלובים" כלשהי, שבה כסף היה זורם בזכות אמנים מצליחים מסחרית, ומאפשר קיום ותמיכה באמנים פחות מסחריים. פעם קראו למערכת כזאת "חברת תקליטים" או "לייבל". היום? אולי מודל בורסאי כלשהו. אין לי מושג.

 

[The Grand Illusion]

אני מצטרף לאיחולי ההצלחה

אשמח לקרוא את הספר.

 

[the1head]

לדעתי מודל מימון המונים הוא ברכה

עבור לא מעט יוצרים ואומנים בתחומי היצירה השונים. בין אם זה בספרות, בין אם זה במוזיקה, בין אם זה בציור ובין אם במחול הסיכוי להגיע להמונים הוא לא ממש גדול ולכן יצירת "קליקה" או פלח שוק של אנשים שתורמים ונאמנים לך עדיף על פני כל אופציה אחרת. תחשוב שכל תרומה בכל סכום לכל סוג פרוייקט כזה היא תוסף הדלק עבור "בעל היצירה". משהו שבלעדיו אולי נפסיד לא מעט יצירות מופת.
נכון, יש סיכוי לקבל חתול בשק אבל הסיכוי שזה יקרה הוא לדעתי קטן. בייחוד אם אתה מכיר את הרקורד של אותו "בעל יצירה".