ספרים

[אשבל1]

ספרים

אני מביאה לכאן שני ספרים שקראתי עליהם השבוע אך עדיין לא קראתי אותם :

"סוף, והמשך": קולה של אמא
ספרה של אסתר אורנר הוא מכתב לאם שכבר איננה, שנע כמו מטוטלת בין שכחה להיזכרות, בין אשמה לבין געגוע

http://www.haaretz.co.il/literature/prose/1.1829841

שישים שנה לאחר מות אמה יצאה אורה אחימאיר למסע בעקבות חייה הקצרים והטראגיים. שלוש שנים נמשך התחקיר, והתוצאה היא הספר "כלה", שפורש סיפור משפחתי סבוך ועלום ותיאורים מרתקים של תקופה ושל מקום

http://www.motke.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=8756

 

[ענבר לבקוביץ]

ספרים נוספים

איש ואישה ואיש/סביון ליברכט
כמובן, למי שעדיין לא מכירה, ספריה של הופ אדלמן "בנות ללא אם-על מוות, האובדן והחיים" (1994), וספרה הנוסף, "אמהות ללא אם " (2006).
ומצרפת קישור לספרים מומלצים נוספים בתחום ההתמודדות עם אבל ואובדן.
שבוע טוב וחג שמח לכולן,
ענבר

 

[אשבל1]

קיים בלשונית כלים ומידע קישור לספרים

http://www.tapuz.co.il/forums2008/links/default.aspx?forumid=983

 

[עדיהר1]

ספרים מומלצים - תקראו את הספר של יאיר לפיד!

על הספרים בקישור של ענבר לבקוביץ - את רובם לא קראתי (הספר של הופ אדלמן
כנראה לא מתאים לי, כי לא איבדתי את אמי בצעירותי אלא לגמרי בבגרותי). ובכל זאת
קראתי את הספר של יאיר לפיד על אבא שלו ואני ממליצה עליו! הוא כתוב
בגוף ראשון - כאילו אביו מדבר.
קראתי אותו זמן די קצר אחרי מות אמי, וכל הזמן חשבתי על האפקט ("אפקט"
הן במובן של השפעה והן במובן של פעלול) של לכתוב את חיי ההורה כאילו אתה
הוא ההורה שלך.
במקרה של לפיד יש עוד המון משתנים שמתערבים כאן: למשל, שני סוגי הפרסום, שני
סוגי ה"ידוענות" של האב ושל הבן (כלומר לטומי לפיד וליאיר לפיד יש אופי שונה
של סלבריטאות), ולמשל: הרצון - המורגש מאוד - של יאיר לפיד לעשות איזשהו הון
(הון פוליטי? הון ידועני? הון פסיכולוגי?) מהספר הזה.
ובכל זאת, אחרי ככלות הכל, נותר הרושם הגדול של המפעל הייחודי הזה, של כתיבת ביוגרפיה
של אבא שלך כאילו אתה הוא, בגוף ראשון. עם הניסיון להיכנס לתוך ה"מנטליות"
של אבא, לבטא את המזג שלו (זה לא ספר פסיכולוגי-מעמיק, אל דאגה.
הוא עוסק בטומי לפיד שניצל מהנאצים בבודפסט, ואחר כך טומי לפיד העיתונאי
ואחר כך טומי לפיד הפוליטיקאי שר המשפטים).
אין כאן שום איזכור של אבל, שום פרישה מפורשת של מצב הצער של יאיר.
הגעגועים שלו לאביו, ההערכה לאביו, המשמעות שהיתה לאביו בחייו - את כל
אלה עלינו להבין מתוך הסיפור על האיש האינטליגנטי ומלא-החיים הזה, סיפור
שמצליח להסביר לנו במה הוא היה אבא טוב, במה הוא מין מופת לאבהות (אם
כי אבהות היא בכלל בכלל לא הנושא בספר).

 

[ענבר לבקוביץ]

המלצה נוספת

"חוטי פלדה שקופים: על אובדן ושכול ועל תקווה" מאת דן בנור