נקודה למחשבה-האם כדאי לעודד בכי?
אני אישית לא אוהבת את הספרים האלה שעוסקים בבכי:
צנצנת דמעות, גן הבוכים, ליאור בכה...
נכון שיש טעם לתת לגיטימציה, להזדהות רגשית עם הילדים הבוכים בימים הראשונים בגן,
אממה... זה גורם לאחרים לבכות גם... אז למה להעיר את הרגועים?
אני בעד הסיפור המתוק: "עוד נשיקה ודי" של נאוה גייזנברג,
שמדבר על קשיי הפרידה ומציע דרך יצירתית להתמודדות: סוגים שונים של נשיקות עם אמא/אבא
כדי להקל על הילד. ואז כל ילד יכול לאמץ לעצמו "טקס נשיקה" כדי לשחרר את ההורה לעבודה בבוקר.
מאוד מתאים לגילאי 3-4 שנים
