ספריות...

[nwperson]

ספריות...

נתקלתי במונח 開架式図書館 - (ספרייה "פתוחה"). שזה אומר הספרייה במונחים שאנחנו מכירים - מדפים על גבי מדפים, הולכים מסתובבים, נוגעים בספרים ואפשר גם לשבת ללמוד. זה נראה לי מוזר כי הרי, איזה עוד סוג של ספריות יש?
אז מסתבר שיש גם ספרייה "סגורה" - 閉架式 - שבה מזמינים ספרים לפי קטלוגים ואינדקסים ואין אפשרות סתם לפתוח ספר ולעיין בו, צריך להזמין אותו מראש או משהו כזה.
אותי זה מאוד הפתיע. בוויקפדיה לא כתוב על ההיקף של התופעה הזו (נו, בעיני זו חתיכת תופעה - שובר כל מה שאני מכירה ואוהבת בספריות..). מה גם שהערך היחידי זה ביפנית, כך שאני מסיקה שזה די ייחודי ליפן?.. אז מה באמת ההיקף של זה? באוניברסיטאות בעיקר או גם בציבוריות?

 

[jonbaum]

אני מניח שזה תלוי בגודל הספריה

בספריות רגילות, כאלה שיש בכל שכונה, כמובן שהספרים מונחים על מדפים ומסתובבים שם ומחפשים ספרים שנראים מעניינים.
לעומת זאת, בספריות ענקיות אין מקום לזה. יש ספריות שיש בהן מליוני ספרים. לכן הספרים נמצאים במחסנים סגורים (לפעמים אפילו לא בתוך הספריה אלא באיזה איזור תעשיה) ובספריה עצמה יש רק קטלוג. מזמינים את הספרים בדלפק ואז צריך לחכות כמה שעות (או כמה ימים אם הספרים נמצאים במחסן רחוק), הולכים לראות מה הגיע ואז אפשר להוציא.

הספריה של המוזיאון הבריטי, הספריה של הקונגרס בוושינגטון, ואפילו הספריה של אוניבריטת טריניטי כאן בדבלין, מקבלות באופן אוטומטי עותק של כל ספר בשפה האנגלית שיוצא לאור בעולם. לא נראה לי הגיוני שספריה כזו תוכל להיות "פתוחה".

אגב, הספריה הלאומית בגבעת רם בירושלים, עובדת בדיוק בשיטה הזאת. בפרה-היסטוריה, כשהיה לי כרטיס, באולם הקוראים היתה כרטסת ענקית והיה צריך למלא איזה טופס קטן ולשים אותו בקופסא. אחרי כמה שעות הספרים היו מגיעים לדלפק. אני מתאר לעצמי שהיום הקטלוג ממוחשב, אבל אני פשוט לא יודע.

 

[nwperson]

אוקיי..

תודה על ההסבר!
נראה לי לא הגיוני לפתוח שני מקומות לספריה אחת.. לא מסתדר לי עדיין למה עושים את זה, אבל יש הרבה דברים שאני לא מבינה..
ולא היה לי מושג שזה קיים גם בארץ!

 

[jonbaum]

מה זה "שני מקומות לספריה אחת"?

 

[nwperson]

הספריה עצמה, והמחסן שלה..

 

[jonbaum]

הכל פונקציה של מקום

אם הספריה היא ענקית, כלומר כמה מליוני ספרים, הם צריכים לשים את הספרים האלה איפה שהוא. אם הספריה היא במקום נגיש, נגיד במרכז של איזו עיר, אז סביר שאין להם שם מקום לכל כך הרבה ספרים, בטח לא עם מרחקים בין המדפים בכדי שאנשים יוכלו לעשות browsing
לכן בספריה עצמה במרכז העיר יש רק כרטסת, ואת הספרים עצמם מאכסנים באיזה מקום אחר.

 

[herouth]

אולי רק ליפנים יש מילים מיוחדות לזה

אבל התופעה כמובן קיימת בכל העולם. למשל, חישבי על איזור הספרים השמורים בספרית האוניברסיטה. את לא ניגשת למדפים, מחטטת ואז מבקשת את הספר מהספרנית. את אומרת לה את המספר הקטלוגי והיא ניגשת ומביאה לך.

אותו דבר יש במקומות שבהם נשמרים מסמכים נדירים או עתיקים מאוד, שאסור לגעת בהם בידיים. הרבה פעמים מחפשים את החומר לפי מילות מפתח או במיקרופיש, ורק אחרי שמתמקדים בספר מסויים, הספרן מוציא את הכרך, נותן לך זוג כפפות, ואת מעיינת בספר - בדרך כלל בנוכחותו, ולפעמים אפילו לא נותנים לך לגעת בספר בעצמך.

יש ספריות כאלה שכדי לחסוך מקום יש מדפים זזים, כאלה:

http://www.youtube.com/watch?v=9Drh0Ly5H_M

ברור שאי אפשר לתת לכל מיני אנשים להסתובב שם כי הם פשוט ימחצו זה את זה. גם אם הם מקפידים על הוראות הבטיחות - תמיד יש רק מסדרון אחד פתוח והם לא יכולים לגשת לכל הספרים. במקום זה, אנשים מחפשים בקטלוג ובמיקרופיש, מוצאים את הספר או המסמך שהם צריכים, ואז הספרן פותח את המסדרון הנדרש ומביא להם את המסמך.

 

[nwperson]

אני באמת בסוג של שוק מכל זה.. זוג כפפות כדי לעיין בספר?! והמדפים הזזים האלו, זה פשוט יותר מדי..

אז אני מניחה שהספריות האלו מיועדות בעיקר לספרים נדירים/ ישנים וכאלו?

 

[herouth]

בכל מקום שבו יש סיבה לא לאפשר גישה ישירה.

ראיתי פעם ספריה כזו בצבא. בעיקרון היו שם מסמכים (לא אוסף ניירות כזה מחובר בשדכן... אלא מסודרים בספרים). העניין הוא שמי שביקש שם מסמך היה צריך להוכיח שמותר לו לקרוא את המסמך הזה, ולא כל מי שהיה לו מותר לקרוא את ספר א', גם היה מותר לו לגשת לספר ב'. כמובן שאני אפילו לא ראיתי את הקטלוג.

בטח היום כל הדברים האלה יושבים במחשב, אבל פעם באמת קיבצו דברים כאלה לספרים והיה צורך לבנות ספריה עם קומפקטורים (המדפים הזזים) בשביל זה...