לא הבנת את זה עדיין?
לגרום לאדם לשנות את דעתו בויכוח היא אחד הדברים הכי קשים ביקום, מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים תופסים את דיעותיהם כחלק מעצמם, וברגע שהם נדרשים לוותר עליהן הם מרגישים מותקפים אישית, בשלב הזה לרוב הויכוח הופך פחות ופחות רציונלי ויותר אמוציונלי. במקרה הרע תוכל לשמוע בשלב הזה טיעונים מטופשים להחריד עטופים בצדקנות ובבורות, ובמקרה הטוב משהו בסגנון: "שמעתי מה שיש לך להגיד, אבל זאת דעתי וזכותי להחזיק בה". אגב, גם אני נוטה לעשות את "ההדחקה" הזו. ובנוסף אני גם נוטה להתכווח על אף שאני מבין שזה חסר תועלת, זה פשוט מהנה מדי פעם. אבל כבר נגמלתי מהתסכול הנובע מכך שאנשים לא מצליחים לראות אמיתות בנאליות גם אם הן מהבהבות להם בצבע אדום מול העיניים.