ספרו לי קצת על חט"ל - מע"מ

../images/Emo24.gif

יש לי 14 שעות למבחן בתכן לוגי אולי אני אכשל ולא אצטרך את כל זה
 

kozakish

New member
את מבינה שלא התכוונתי ברצינות, כן?

זו הייתה דוגמא קיצונית. פשוט כל הזמן את אומרת את אותו הדבר, ולמען האמת די נמאס לשמוע את זה. עשרות אנשים מסבירים לך למה את טועה, ואת ממשיכה בטענות בסגנון - "אתם סתם דכאוניים", "סתכלו על חצי הכוס המלאה", "תפיקו את המירב מעצמכם והכל יהיה בסדר" (אלה לא היו ציטוטים). סה"כ מה שרציתי לומר שהטענה האחרונה שלך -"שביעות הרצון שלך תלוי בך ולא באף אדם אחר" ממש לא נכונה(ראי הודעה קודמת שלי). כל פעם מחדש מפתיעה אותי התכונה המוזרה הזו שיש לך, לא יודע איך אפילו לקרוא לזה - תמימות, אטימות, טיפשות, התנשאות, הליכה עם הראש בקיר או משהו בסגנון. את מסרבת להאמין לאנשים כשהם מספרים על השירות, אלא אם כן הם מביאים דוגמא ספציפית, וזה קורה כל פעם מחדש. אני לא מבין איך את חושבת. מה את חושבת שכשאנשים אומרים שהתפקידים לא במקצוע הם משקרים, וכשמישהו מציג דוגמא ספציפית את משתכנעת? כאילו, מה קורה איתך? הכל בסדר? מקריאת ההודעות שלך התרשמתי שאת אדם נחמד מאוד, ונכס לסובבים אותך - אני בטוח שאת מאוד עוזרת לחברים שלך ומשתדלת לרצות את כולם. רק מה, אני מקווה שזה לא יפגע בך בסוף ולא תצאי מצולקת מכל הפארסה הזו שנקראת עתודה אקדמאית. וזה יכול לקרות בשני תסריטים: 1.תפקחי את העיניים שלך, ותורידי את המשקפיים הוורודות. 2.תשאירי את המשקפיים לנצח. מקווה שעבורך אכן אחד התסריטים יתממש.
 
אומנם אני אומרת את אותו דבר כול

הזמן, אבל אני באמת מאמינה בזה. ואני מאמינה בזה בגלל הדוגמאות החיות והנושמות של האנשים שסובבים אותי. מצד אחד אני שומעת קולות מרמור בפורום, ומצד שני אני רואה את האנשים שממלאים את התפקידים הללו ומרוצים. וכן, ידיד שלי בנסא צוחק על שולחן העתודאים הממורמרים בחדר האוכל, ושמח בחלקו. וכן, בעלי במנתק ונהנה מכול רגע. וכך הלאה והלאה. אני כמעט ולא מכירה עתודאי ממורמר או לא מרוצה (ואני מכירה לא מעט ובהרבה מקצועות- עם סייג קטן, חוץ מחשמל). אז כן, אני אופטימית. בהכול ותמיד. אני חושבת שזו הדרך שלי לחיות את החיים שלי, ואני מרוצה ממנה כול פעם מחדש. אני מצטערת שאני מעוסה כבר בדבריי, אבל בתכלס זו גישה שבעיני גם כן חשוב להציג בפורום. אני ממש לא חושבת שאנשים משקרים, ואני לא טוענת שכשאר אדם אומר שהוא סובל, אז הוא טועה. כול מה שאני אומרת שלא בהכרח כול אדם יסבול בכול תפקיד, ואי אפשר לעשות הכללות גורפות. אני כן חושבת ששביעות הרצון מהתפקיד תלויה באדם- ראשית ביכולתו וברצונו להתמודד עם המערכת הצבאית. שנית, ביכולתו ורצונו לעשות משהו עם עצמו (כמו שמישהו אמר- לפקוח עיניים ולנצל למירב את האפוציות הקיימות). ובסופו של דבר, רק אופיו של אדם יקבע את התמודדותו עם הקשייטם בחייו. וכן, מי שהלך לעתודה ייתכן ויסבול- עד כמה, זה כבר תלוי בו.
 

ianiri

New member
הוא בנס"א, שיעשה ניסוי

שיפתח נא עיתון של סופשבוע מדור הדרושים ויבדוק בדיוק לאיזה משרות הוא מתקבל עם הנסיון העצום שהוא צובר. אח"כ שיצחק על שולחן הממורמרים.* * גם אני לא אהבתי את השולחן הזה, אבל אני לא חבשתי משקפיים ורודות, ידעתי בדיוק מה אני צריך לעשות כדי להשתקם ואכן השתקמתי.
 

bigredlight

New member
הנקודה היא העיסוק המובטח במקצוע

ובעצמך הרגע אמרת על שני הדוגמאות שלך שגם ידידך וגם העלך מאד מרוצים מהסביבה ומהאנשים ***ל-מ-ר-ו-ת*** שאינם עוסקים בדיוק בפיתוח והנדסה כפי שהובטח להם. זו הנקודה. מכאן והלאה זה לא ממש משנה אם הם מרוצים או לא. עם כל המשקפיים הורודות שבעולם. איך המשרד החדש?
 

kozakish

New member
אני לא אהיה קטנוני

אז אסכם את הוויכוח בכמה נקודות: 1.הרבה מאוד תלוי בגישה של אדם 2.הרבה מאוד זה לא הכל 3.הכללות זה לא טוב 4.זה שיש אנשים שהצליחו להיות מרוצים בעתודה, לא אומר כלום על המסלול 5.לפעמים אנשים נדפקים(גם בעתודה) מקובל?
 

StasikD

New member
למה, תהיה קטנוני.

הנקודות שלך לא מחזיקות מים, התפשרת על הכל. אם כבר אתה בוחר צד, stick with it. לגבי 4 למשל, טוב שלא כתבת גם: "זה שיש אנשים שלא מרוצים מהשירות שלהם בהנדסת חשמל, לא אומר כלום על המסלול". אין טעם לבקש ממנה להודות ש"מקובל" עליה מסמך עקרונות בנאליים וסתמיים. -------------------------------------- סתם כמה מחשבות שלי על דיונים, אין באמת צורך לפטפט כשאין לכם משהו חדש לאמר.
 

kozakish

New member
מלכתחילה די הסכמתי עם הרעיון שלה

הקטע שהיא הציגה את זה בצורה קיצונית --"שביעות הרצון שלך תלוי בך ולא באף אדם אחר", נו באמת. אין לי טעם להתווכח איתה כי אני יודע מה היא חושבת, אני יודע מה אני חושב, ואני יודע שאף אחד מאיתנו לא ישכנע את השני. חוצמזה היא בכלל לא התייחסה לביקורת שלי עליה: "כל פעם מחדש מפתיעה אותי התכונה המוזרה הזו שיש לך, לא יודע איך אפילו לקרוא לזה - תמימות, אטימות, טיפשות, התנשאות, הליכה עם הראש בקיר או משהו בסגנון. את מסרבת להאמין לאנשים כשהם מספרים על השירות, אלא אם כן הם מביאים דוגמא ספציפית, וזה קורה כל פעם מחדש. אני לא מבין איך את חושבת. מה את חושבת שכשאנשים אומרים שהתפקידים לא במקצוע הם משקרים, וכשמישהו מציג דוגמא ספציפית את משתכנעת? כאילו, מה קורה איתך? הכל בסדר?" אין לי באמת משהו להוסיף לדיון, אלא אם כן היא תתייחס לנק' הזו.
 
אין לי הרבה מה להגיב בנושא

הרבה אנשים אמרו ועוד יאמרו שיש לי תמימות ילדותית. אבל כן, הכול בסדר איתי, תודה. יש לי אמונות מסויימות שנותנות לי כוח לחיות את החיים שלי בצורה הטובה ביותר בעיני. אני לא מסתכלת ורואה לפני קצה צוק וממשיכה ללכת, אני מסתכלת לקצה צוק וחושבת מה הסיכויים שאני אצליח ללכת על הקו הדק שמחבר אותו לצוק אחר...
 
למעלה