את מבינה שלא התכוונתי ברצינות, כן?
זו הייתה דוגמא קיצונית. פשוט כל הזמן את אומרת את אותו הדבר, ולמען האמת די נמאס לשמוע את זה. עשרות אנשים מסבירים לך למה את טועה, ואת ממשיכה בטענות בסגנון - "אתם סתם דכאוניים", "סתכלו על חצי הכוס המלאה", "תפיקו את המירב מעצמכם והכל יהיה בסדר" (אלה לא היו ציטוטים). סה"כ מה שרציתי לומר שהטענה האחרונה שלך -"שביעות הרצון שלך תלוי בך ולא באף אדם אחר" ממש לא נכונה(ראי הודעה קודמת שלי). כל פעם מחדש מפתיעה אותי התכונה המוזרה הזו שיש לך, לא יודע איך אפילו לקרוא לזה - תמימות, אטימות, טיפשות, התנשאות, הליכה עם הראש בקיר או משהו בסגנון. את מסרבת להאמין לאנשים כשהם מספרים על השירות, אלא אם כן הם מביאים דוגמא ספציפית, וזה קורה כל פעם מחדש. אני לא מבין איך את חושבת. מה את חושבת שכשאנשים אומרים שהתפקידים לא במקצוע הם משקרים, וכשמישהו מציג דוגמא ספציפית את משתכנעת? כאילו, מה קורה איתך? הכל בסדר? מקריאת ההודעות שלך התרשמתי שאת אדם נחמד מאוד, ונכס לסובבים אותך - אני בטוח שאת מאוד עוזרת לחברים שלך ומשתדלת לרצות את כולם. רק מה, אני מקווה שזה לא יפגע בך בסוף ולא תצאי מצולקת מכל הפארסה הזו שנקראת עתודה אקדמאית. וזה יכול לקרות בשני תסריטים: 1.תפקחי את העיניים שלך, ותורידי את המשקפיים הוורודות. 2.תשאירי את המשקפיים לנצח. מקווה שעבורך אכן אחד התסריטים יתממש.