אין לי סיכום, אבל ממה שאני זוכרת?
זה לא מסודר, אבל זה גם בסדר. עוד חוזר הניגון זה שיר ארס פואטי (מתעסק בכתיבה ובתהליך כתיבתה) ומתאר את חייו של המשורר שהניגון (כוח היצירה והטירוף שמתלווה לזה, פחות או יותר) נמצא בו. בבית הראשון יש חזרה שלוש פעמים של "עוד": עוד חוזר הניגון, הדרך עודנה נפתחת, מחכים עוד לך. עוד= עדיין. הניגון, ממנו המשורר מנסה להתרחק עדיין נמצא בתוכו, ועוד יהיה. אין טעם לנסות לברוח ממנו, כי זה לשווא ("שזנחת לשווא"). מטאפורה- הדרך עודנה נפקחת, החיים עדיין פתוחים. המשורר עדיין הולך, מחפש, נודד, החיים, החוויות (ענן בשמיו, אילן בגשמיו. זה סוג של ניגוד, וגם- ענן וגשם: סערה כלשהי שתעבור עליו) עדיין מחכים לו. הוא קורא למשורר "עובר אורח" על מנת להדגיש שחייו של המשורר הם חיים של נוודות, של חוסר יציבות, של אדם שבא והולך, אין לו אף פעם מקום משלו. בבית השני מסופר על החוויות שהמשורר יפגוש בדרכו: מזגי אוויר סוערים (רוח, ברקים, סערה) ותמונות טבע (כבשה, איילת). יש ניגוד, כי הוא יראה הרבה חוויות. הברקים והרוח הם לא רק מזג אוויר חיצוני, הם גם פנימי- סערה בתוכו, רוחות שיעברו בו, הוא יתנדנד בין דברים.. הכבשה ואיילת מעידות על התבייתות כלשהי, אך גם זה זמני, הוא לא נהנה מחברתן וממשיך ללכת. הבית מסתיים בשני מקפים- חוסר סיום, ההמשכה הזאת. הבית השלישי מתחיל בשני המקפים שבו הסתיים הבית הקודם (נראה לי). ידיך ריקות- אין לו שום דבר, אין לו במה להאחז/ נקודת אחיזה בעולם עירך רחוקה- ביתו תמיד יהיה רחוק ממנו, כי אין לו בית/ מקום בעולם. ולגבי השורות האחרונות אני לא סגורה אז בפעם אחרת.