ספרות יפה
כבר כמה זמן, בתוך התשישות הבלתי נסבלת, הפגיעה בריכוז, חוסר המוטיבציה להתאמץ, החלטתי לנסות ולקרוא דבר מה שדורש ריכוז כל יום. ניסיתי בעיקר מאמרים מהעיתון. לא פוליטיים, סתם הא ודא. לפעמים הרגשתי שאני לא מבינה מה אני קוראת. לפעמים הצלחתי לקרוא, אבל ברגע שסיימתי, לא היה לי שמץ של מושג מה קראתי. חבר המליץ לי על ספר ישן, עם טעם של פעם. "רעי ודודי" של נעמי פרנקל. הוא מחולק לפרקונים קצרים. קראתי את הפרקים הראשונים, בכל יום פרק. ולא ידעתי מה קראתי. היום, בפעם הראשונה מזה זמן רב, קראתי, הבנתי, נהנתי, ואפילו סיפרתי אחכ לבעלי מה קראתי. זה הישג גדול עבורי ורציתי לחלוק אותו איתכם. תודה שאתם כאן.
כבר כמה זמן, בתוך התשישות הבלתי נסבלת, הפגיעה בריכוז, חוסר המוטיבציה להתאמץ, החלטתי לנסות ולקרוא דבר מה שדורש ריכוז כל יום. ניסיתי בעיקר מאמרים מהעיתון. לא פוליטיים, סתם הא ודא. לפעמים הרגשתי שאני לא מבינה מה אני קוראת. לפעמים הצלחתי לקרוא, אבל ברגע שסיימתי, לא היה לי שמץ של מושג מה קראתי. חבר המליץ לי על ספר ישן, עם טעם של פעם. "רעי ודודי" של נעמי פרנקל. הוא מחולק לפרקונים קצרים. קראתי את הפרקים הראשונים, בכל יום פרק. ולא ידעתי מה קראתי. היום, בפעם הראשונה מזה זמן רב, קראתי, הבנתי, נהנתי, ואפילו סיפרתי אחכ לבעלי מה קראתי. זה הישג גדול עבורי ורציתי לחלוק אותו איתכם. תודה שאתם כאן.
