דעתי; הכוונה של רב פתוח
שלום,
אני מגיב אפילו שלא קראתי את האשכול הקודם אותו מציין בהודעתך.
קשה לי מאוד ההרגשה הזאת שאדם נאלץ להטיל בעצמו מום בעקבות חוסר פתיחות ונכונות של אשתו.
איך שאני מבין מבין המילים, לאשתך אין דרישה נחרצת לילדים. אלא היא "רוצה" ילדים כמו לכל החברות שלה.
אין לה מטרה בהבאת הרבה ילדים, היא גם לא רואה זאת כדרך בעבודת ה', אלא זאת מוסכמה חברתית שהיא רוצה לקחת בו חלק.
הייתי מציע לך, לדבר איתה שאתה מרגיש שזה מקשה עליך נפשית וזה יגרום לך לדיכאונות ולא תוכל לתת אהבה לילדים בצורה כזאת. תגיד לה; אני קצת דפוק, אני לא מסוגל נפשית לחיות עם הרבה ילדים.
אל תגיד לה שזה לתמיד, אלא תדבר איתה על המתנה של שנתיים כדי שתראו אם זה יעבור לך.
אני לא יודע לאיזו קהילה אתה משתייך, אבל חפש רב (או רבן קטן) שיודע לדבר, תבוא אליו ותספר לו כמה קשה לך לאהוב את הילדים. תגיד לו שבכל פעם שאתה בא הביתה אתה מרגיש מועקה ושאתה שם לב שזה גורם לך לדיכאונות. תפחיד אותו קצת, תגיד לו; אין לי מה לעשות בעולם אם אני לא אוהב את הילדים שלי. תרמוז לו בעדינות שזאת בעיה נפשית שלך. ויש מצב שאתה מתאבד, (בעדינות שרק יפחד).
אני מאמין שהוא יקרא לאישתך ויאמר לה שע"פ התורה לא כל אחד צריך הרבה ילדים והיא חייבת לעשות הפסקה.
זה לא כל כך פשוט, אבל מה שאתה הולך לעשות הוא הרבה פחות פשוט.
(אני רק מקווה שהרב הזה לא קורא את הפורום...)