ספק בגימ' עמלק

מומיה26

New member
תעשה שימור זרע

למקרה ממש קיצוני שתצטרך ושיחזור מהקשירה לא יבוא בחשבון.
 

nini132

New member
סתם נזכרתי

שעשיתי קעקוע וכולם צעקו עליי שאני משוגע כי זה קבוע ולא ניתן להסרה
ומה יקרה אם תחזור בתשובה, או שתחליט שזה לא יפה או כל דבר אחר.
אז נכון שקיימת אופציה שתתחרט ואז תאלץ להתבאס כל החיים שלך
אבל לא יודע, זו לא סיבה להימנע מהחלטה ולא לעשות משהו
למעשה גם על היציאה בשאלה אמרו לי שהרי אחזור בתשובה - אז שלא אעשה דברים שאי אפשר לחזור מהם (כמו הקעקוע )

אז בשאלה שלך אני לא מתערב - אבל כל אלו שקוראים להימנע רק בגלל שזה בלתי הפיך - לא מסכים איתם.
גם להביא ילד זה בלתי הפיך (קשה לעבור הפלה שהילד בן 5)
ובכוזות יש פה לרוב ילדים.
לרכוש דירה זה כמעט בלתי הפיך, והרבה פה רכשו דירה בהרבה כסף.
ככה זה החיים
חוצמזה שיש סיבה נסתרת לקעקוע
 

nini132

New member
איך הבנת את זה?

אני רק אומר שאין טעם להימנע מקבלת החלטות - רק כי הן בלתי הפיכות
 

במבה9

New member
ברור

אבל יש טעם לשקול אותן ברצינות רבה יותר יחסית להחלטות הפיכות.
 
אולי אם היא לא יודעת מה זה אורולוג

היא גם לא תדע מה זה קונדום...

ותפחית את תדירות היחסים ותשתמש בקונדום.

ופחות מחמש עשרה זה כישלון???

מאיזה קצוות בחברה נמצאים פה?
 
דעתי; הכוונה של רב פתוח

שלום,
אני מגיב אפילו שלא קראתי את האשכול הקודם אותו מציין בהודעתך.

קשה לי מאוד ההרגשה הזאת שאדם נאלץ להטיל בעצמו מום בעקבות חוסר פתיחות ונכונות של אשתו.
איך שאני מבין מבין המילים, לאשתך אין דרישה נחרצת לילדים. אלא היא "רוצה" ילדים כמו לכל החברות שלה.
אין לה מטרה בהבאת הרבה ילדים, היא גם לא רואה זאת כדרך בעבודת ה', אלא זאת מוסכמה חברתית שהיא רוצה לקחת בו חלק.

הייתי מציע לך, לדבר איתה שאתה מרגיש שזה מקשה עליך נפשית וזה יגרום לך לדיכאונות ולא תוכל לתת אהבה לילדים בצורה כזאת. תגיד לה; אני קצת דפוק, אני לא מסוגל נפשית לחיות עם הרבה ילדים.
אל תגיד לה שזה לתמיד, אלא תדבר איתה על המתנה של שנתיים כדי שתראו אם זה יעבור לך.

אני לא יודע לאיזו קהילה אתה משתייך, אבל חפש רב (או רבן קטן) שיודע לדבר, תבוא אליו ותספר לו כמה קשה לך לאהוב את הילדים. תגיד לו שבכל פעם שאתה בא הביתה אתה מרגיש מועקה ושאתה שם לב שזה גורם לך לדיכאונות. תפחיד אותו קצת, תגיד לו; אין לי מה לעשות בעולם אם אני לא אוהב את הילדים שלי. תרמוז לו בעדינות שזאת בעיה נפשית שלך. ויש מצב שאתה מתאבד, (בעדינות שרק יפחד).

אני מאמין שהוא יקרא לאישתך ויאמר לה שע"פ התורה לא כל אחד צריך הרבה ילדים והיא חייבת לעשות הפסקה.
זה לא כל כך פשוט, אבל מה שאתה הולך לעשות הוא הרבה פחות פשוט.
(אני רק מקווה שהרב הזה לא קורא את הפורום...)
 
עכשיו השאלה היא, מה עדיף בושה או מוות?

יש לי כבוד עצמי,
יש לי מעמד דיי מכובד,
ובהחלט קשה לי להתפשט בפני איזה רב
 

שראליס

New member
הבושה תעבור לאחר כמה שבועות

והמום ישאר לעולם
ובכלל אתה בטוח שאשתך לא תגלה את זה שאם תגלה היא תעזוב אותך בו ביום ואז הבושות כלל לא יהיו קל יותר
 
צודק, אבל---

לא דחית את הודעתי (והייתי מקבל דחייה, כיון שאיני מכירך) לכך אני מקווה שהיא הודעה נכונה ומועילה.
בושה זה דבר אדיר.
אנשים מתים בגללה.
אבל אם תמצא רב קטן, לא צמוד אליך כל כך, תפרגן לו שהוא רב מבין ומרגיש ולכן בחרת בו. הבושה תקטן ומצד שני אתה תרוויח חיים עם גוף בריא.
 

moshe010

New member
למה רב ? תדבר איתה בגובה העיניים

שקשה לך נפשית עם ילדים וזהו למה לערב כאן רב
זה אפילו לא שאלה הלכתית
כולנו יודעים שבשעת הצורך מתירים לקחת מניעה וזהו
 

חרדלש123

New member
ג"א מצטרף להנ"ל...


לכולם/ן שלום.
(אקדים: כותב לראשונה, מגדיר עצמי כ'3/4 אנוס' אחרי הרבה יזע ודמעות ועבודה קשה, הנכנס פעם ב... לבקר בהיכלכם.)
לבני בניהו - למרות התקדמותי אני עדיין תקוע בול באותו מצב כשלך! סיוט בהמשכים מידי חודש בחודשו.
חוסר האונים והכוחות להתמודד מול רצונה-תשוקתה לעוד ילדים.
הסגולעס, הברכות והתהלים, ההורים והרבנים.. - בקיצור: הידיעה המתחדשת לבקרים שאתה הנך פשוט תורם זרע.
בעבר כבר הייתי צעד מקשירה אך החלטתי בסוף לתת צ'אנס לעצות שונות אחרות, חלקן הובאו כאן, בינתיים בהצלחה אבל החרב עודה על הצואר.
קיצער:
אתה נשמע חזק ודעתן אבל אני ממליץ לך לעשות הכל ולא לבצע קשירה - ולו בגלל עוצמת הפגיעה בנפש ובגבריות כשכל זה רק בגללה או רק בגלל שאין מצב להסביר ולהגיע ללבה. מה גם שזה פשוט לא יתן פיתרון אמיתי מולה אלא רק ימנע "הפתעות". בניהו, את הבכיות וההצקות בכל ראיית מחזור ובכל אירוע שיש בו ילדים אתה תמשיך הרי לשמוע (כמוני) - גם עם צנרת קשורה...
אז זה ממש מוצא אחרון.
קבל חיבוק אמיץ, יהיה בסיידר..
חרדלש.
 
למעלה